הלוח האמורי
הלוח האמוּרי או לוח אמור הוא לוח טקטוני במזרח אסיה הכולל את קרקעית מערב ים יפן ומקטע יבשתי בשטחן של רוסיה, מונגוליה, סין, קוריאה ויפן. הלוח נחשב בעבר כחלק מהלוח האירואסייתי,[2] אך מחקרים שנערכו בעקבות רעידות אדמה – בהן רעידת האדמה בטאנגשאן בשנת 1976, הביאו להכרה בו כלוח נפרד.[3] שמו של הלוח נגזר משמו של נהר אמור החוצה אותו ממערב למזרח ונשפך לים אוחוצק.
גבולות טקטוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוח האמורי גובל בחמישה לוחות טקטוניים ובשוליו חמישה צמתים משולשים,[4] לפי כיוון השעון:
במזרח גובל הלוח האמורי בלוח אוחוצק. גבול זה הוא גבול פתיחה ובו מתרחשת התרחקות בין שני הלוחות הנובעת מהתפשטות קרקעית ים יפן. בצפונו של גבול זה, בפינה הצפונית של האי סחלין, מצוי צומת משולש במפגש בין הלוח האמורי, הלוח האירואסייתי ולוח אוחוצק. בצומת זה מתקיימת פעילות סייסמית, האחראית בין היתר לרעידת אדמה בדרגה 7.6 בסולם מגניטודה לפי מומנט שהתרחשה בסחלין ב-27 במאי 1995[2] ולמותם של כ-2,000 בני אדם.
בפינה הדרום-מזרחית מסתיים הגבול עם לוח אוחוצק בצומת משולש שני, במפגש עם הלוח הפיליפיני. מנקודה זו נוחת הלוח הפיליפיני מתחת ללוח אמור ויוצר אזור הפחתה לאורך שני שקעים אוקייניים: שקע סורוגה ושקע ננקאי. אזור הפחתה זה מסתיים בצומת משולש שלישי, במפגש עם לוח אוקינאווה.
הגבול הדרומי של הלוח האמורי מתחלק לשני חלקים:
- בחלקו המזרחי נמתח גבול פתיחה עם לוח אוקינאווה
- בחלקו המערבי נמתח גבול חילוף עם לוח יאנגצה
במרכז הגבול עם שני הלוחות מצוי צומת משולש רביעי, ממנו יוצא שקע אוקינאווה המפריד בין לוח אוקינאווה ללוח יאנגצה.
בפינה המערבית של הגבול הדרומי מצוי צומת משולש חמישי המשותף ללוח האמורי, ללוח אוקינאווה וללוח האירואסייתי. מכאן ועד לפינה הצפון-מזרחית מקיף הלוח האירואסייתי את הלוח האמורי. המפגש בין שני הלוחות מתבטא בגבולות מעורבים: פתיחה, סגירה וחילוף.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקטוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמי שנחשב לחלק מהלוח האירואסייתי, מהווה הלוח האמורי חלק מליתוספירה יבשתית. עם זאת, חלקו היבשתי המזרחי לחופי ים יפן מורכב ממקטעי קרום אוקייני שחלו בו מעוותים עזים, ומרצועות של טריז משקעים.[5] טריזים אלה נוצרו החל מהפרם וכלה בקרטיקון עליון,[6] והם מעידים על הפחתה בטרם פתיחתו של ים יפן במזרח הלוח.
ים יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ים יפן
ים יפן נפתח בין אמצע האוליגוקן ואמצע המיוקן. העיתוי המדויק של פתיחתו אינו ידוע, וקיימות דעות שונות הנוגעות לו: חלק מהמידע רומז לתהליך ממושך שהחל לפני 12–30 מיליון שנים, וחלק אחר רומז לתהליך קצר יותר שתחילתו לפני 14–16 מיליון שנים.[7]
הליתוספירה של הקרקעית נוצרה בעקבות העתקה והתפשטות במזרח הלוח הפיליפיני לפני 15–30 מ"ש. בתהליך זה החלו איי יפן – שהיו עד אז קשת געשית בשוליים המזרחיים של אסיה – להיפרד מן היבשת תוך תנועה של כ-45 מעלות בכיוון השעון.
הפחתה וגעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההפחתה של הלוח הפיליפיני אל מתחת ללוח האמורי – שהחלה לפני כ-6.5 מיליון שנים ונמשכת גם כיום – תרמה ואף הגבירה את הגעשיות בחלקו הדרומי של האי הונשו ובאיים שיקוקו וקיושו,[7] שנוצרו קודם לכן כתוצאה מהפחתת הלוח הפסיפי טרם פתיחת ים הפיליפינים.
געשיות זו יצרה גם את האי הגעשי סקורג'ימה, שהתחבר לאי קיושו בהתפרצותו בשנת 1914.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Determination of the Amurian Plate Motion באתר המחלקה לחקר רעידות אדמה באוניברסיטה של טוקיו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיקום חלק מהשקעים מבוסס על מפה זו
- ^ 1 2 The 27 May 1995 Ms 7.6 Northern Sakhalin Earthquake: An Earthquake on an Uncertain Plate Boundary
- ^ Independent active microplate tectonics of northeast Asia
- ^ צומת משולש – נקודת מפגש המשותפת לשלושה לוחות טקטוניים, ר' מילון המונחים של האוניברסיטה הפתוחה
- ^ טריז משקעים או יתד משקעים (Accretionary wedge) – סלעי משקע הנערכים כטריז ונדחסים באזור הפחתה, ר' יתד של משקעים במילון המונחים של האוניברסיטה הפתוחה
- ^ Structure of terranes in a Jurassic accretionary prism in the Sikhote-Alin-Amur area
- ^ 1 2 Volcano-tectonic interactions during rapid plate-boundary evolution in the Kyushu Regeion, SW Japan
