הימן (דמות מקראית)
הֵימָן, הוא אחד משלושת ראשי המשוררים אשר יצאו משבט לוי אשר מונו בידי דוד.[1] שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח. עיקר פעולתו כמשורר התקיימה בתקופת דוד ואף בזמנו של שלמה.[2] לפי הכתוב הימן היה בנו של יואל, ונכדו של שמואל.[3]
השם הימן נזכר מספר פעמים במקרא: כבנו של זרח בן יהודה,[4] ופעם נוספת כאחד מחכמי המקרא לצד איתן האזרחי ששלמה עולה עליהם בחכמתו.[5] הצגתו של הימן בכותרתו של מזמור תהילים פ"ח[6] משווה אמינות לתוארם כמשוררים בדברי הימים.[7] יש הסוברים כי הכינוי 'האזרחי' הבא במזמור הוא המשורר מימי דוד אשר שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח או אחד מבניו הנקרא על שמו.[8]
בספר דברי הימים מתואר אסף בן ברכיהו אשר עומד מימינו של הימן: ” וְאָחִיו אָסָף, הָעֹמֵד עַל-יְמִינוֹ - אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ”.[9] רשימה זו לפי הסדר הימן, אסף ואיתן מופיעה בספר דברי הימים, בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים.[10] כמו כן מופיעה רשימה זו בסיפור טקס חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה.[11] יש הסוברים כי זוהי מגמת בעל ספר דברי הימים לבסס את מעמדם של משוררי בית הימן כאשר היא מתחילה במשפחת קהת ממשפחת הלויים.[12]
בתלמוד הבבלי הימן נחשב בין עשרת המשוררים שעליהם התבסס דוד בחיבור ספר תהלים:[13]
.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ט"ז
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב–י"ד
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ו'
- ^ ספר מלכים א', פרק ה', פסוק י"א
- ^ ספר תהילים, פרק פ"ח, פסוק א'
- ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א, תל אביב, דודזון עתי, 1995, עמ' 101
- ^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, הרב קוק, תש"ן, ע"מ קכח
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק כ"ד
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוקים ט"ו–י"ז, י"ט
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ה', פסוקים י"ב–י"ג.
- ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 102.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'.