הביטחוניסטים

הביטחוניסטים
מדינה	ישראל
מטה הארגון	דם המכבים 28, מודיעין
מייסדים	אמיר אביבי
מנכ"ל	סא"ל (במיל') ירון בוסקילה
תקופת הפעילות	2020–הווה (כ־4 שנים)
מוטו	מגינים על ישראל
	www.idsf.org.il

הביטחוניסטים היא עמותה המורכבת בעיקר מיוצאי מערכת הביטחון הישראלית בעלי דרגות בכירות, שהוקמה בשנת 2020, ביוזמתו של תת-אלוף (מיל') אמיר אביבי. מטרת התנועה היא "החלת הריבונות, חיזוק המשילות בארץ ישראל ובזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה בגבולותיה הבטוחים".

חברים ופעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פעילי העמותה נמנים מייסד התנועה תא"ל (מיל') אמיר אביבי, מנכ"ל התנועה סא"ל (מיל') ירון בוסקילה, וכן ח"כ לשעבר ותא"ל (מיל') אפי איתם, אלוף (מיל') גרשון הכהן, אלוף (מיל') יפתח רון-טל, ח"כ ותא"ל (מיל') צביקה פוגל, אלוף (מיל') יצחק גרשון, אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום , אלוף (מיל') דן ביטון, אלוף (מיל') כמיל אבו רוקון, אלוף (מיל') יוסי בכר, אלוף (מיל') יוסף מישלב, תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, תא"ל (מיל') עודד טירה, תא"ל (מיל') אביגדור קהלני, תא"ל (מיל') אברהם עשהאל, תא"ל (מיל') הראל כנפו, תא"ל (מיל') רונן איציק, תא"ל (מיל') עימאד פארס, תא"ל (מיל') אמציה חן, אל"מ (מיל') וח"כ לשעבר מוטי יוגב, אל"מ (מיל') יהודה וגמן, סא"ל שוש רבן, ניצב שלומי קעטבי, ניצב אהרון אקסול, ניצב דני חן, תנ"צ דובי יונג, תנ"צ זיוה אגמי-כהן, פרופ' אלכסנדר בליי, יורם אטינגר, ודני אילון.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת המחקר של התנועה מבצעת מחקרים יישומיים בנושאים הנוגעים לביטחון ישראל, במטרה לספק לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות כלים להתמודדות עם המציאות המדינית-ביטחונית המתפתחת. מחלקת המחקר מתמקדת בזירות הבאות:^[^{דרוש מקור]}

הזירה הפלסטינית: הרשות הפלסטינית והשפעתה על מדיניותה של ישראל, היערכות מדינת ישראל ליום שאחרי אבו מאזן, התקוממות צעירי הרשות הפלסטינית וההשפעה על ערביי ישראל, יחסי הגומלין בין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים אל מול כוחות הביטחון הישראליים.^[1].
יהודה ושומרון ורצועת עזה: השתלטות פלסטינית על שטחי C, מעמדם המשפטי של שטחי יהודה ושומרון, חשיבות יהודה ושומרון כנכס אסטרטגי ביטחוני, אכיפת החוק הישראלי בשטח B ו-C, ויש להקפיד על הריסת מבנים בלתי חוקיים שמנסים לקבוע עובדות בשטח ופוגעים בביטחון ההתיישבות ופעילות צה"ל. בשטח A ביהודה ושמרון ורצועת עזה חופש צבאי לפעילות הצבא, כולל אזורי חיץ ברצועת עזה ושליטה ביטחונית מלאה בכניסה חופשית לערי יהודה ושומרון, ולאחר מלחמת חרבות ברזל גם לכלל האזורים בתוך רצועת עזה.
משילות וביטחון פנים: תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, המשילות בנגב ובערים המעורבות, הפקת לקחים ביטחוניים מהמהומות בישראל ב-2021, הקמת משמר לאומי.
איראן: האיום הגרעיני והתמודדותה של ישראל עימו, השפעה איראנית על המרחב הגאופוליטי הקרוב לישראל.
המזרח התיכון: תהליכי נרמול יחסים והסכמי שלום בין ישראל לבין מדינות ערב, החזית הסונית-ישראלית-אמריקאית כנגד איראן.
הזירה הגלובלית: יחסי ישראל-ארצות הברית, ישראל-אירופה, וישראל-סין.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי התנועה מתראיינים באמצעי התקשורת^[2], מפרסמים טורי דעה באמצעי התקשורת^[3] ובאתר התנועה, ומרצים בתחומי מומחיותם, בהם היסטוריית הלחימה של מדינת ישראל, תמורות במתווה הלחימה בגזרות שונות, האידאולוגיה בעולם הערבי ועוד.

בשנת 2020, בתקופת הדיונים על סיפוח יהודה ושומרון במסגרת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ נפגשו נציגי העמותה עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, והביעו תמיכה ביישום מהלך הסיפוח שאותו מאפשרת תוכנית טראמפ.^[4]

מאז 2022 פועלת התנועה להקמת משמר לאומי בשיתוף עם המשרד לביטחון לאומי (אז המשרד לביטחון פנים) ועם משמר הגבול. כוח המשמר הלאומי עתיד להיות מורכב מאזרחים מתנדבים בעלי סמכויות שוטר שיהיו אמונים על שמירת הסדר הציבורי. ייעודו של המשמר יהיה להוות כוח שיכול לתת מענה ראשוני במקרה בו הסדר הציבורי או תחושת הביטחון של אזרחי ישראל מופרים. בין השאר, סייעה התנועה בגיוס המתנדבים הראשונים למשמר.^[5].

ב-2023 התחילה התנועה לשדר הסכת בהובלתו של ראש מחלקת המחקר, אור יששכר. ההסכתים שפורסמו עוסקים ברצועת עזה, מאפייני הטרור העולמי והמקומי והרשות הפלסטינית.^[6].

בחודש פברואר 2023 הגישה התנועה לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, עצומה חתומה על ידי 17,000 החברים בתנועה, בה חיזקו את ידיו וקראו "להפסיק באופן מיידי את השיח האלים והמפלג, וזאת ללא קשר לגורלה של הרפורמה המשפטית"^[7].

ב-2 באפריל 2023 קיימה התנועה עצרת ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, שקראה להוציא את צה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי^[8], ובה נאמו בכירים בדימוס במערכת הביטחון, בהם אביגדור קהלני וגרשון הכהן.

במאי 2023 התקיימה בירושלים "ועידת הביטחון של ישראל", ביוזמת תנועת הביטחוניסטים ובשיתוף עם העיתון "ישראל היום"^[9]^[10].

בינואר 2024, התקיימה באשקלון "ועידת הביטחון של ישראל - מצב מלחמה", ביוזמת תנועת הביטחוניסטים ובשיתוף עם אתר החדשות Ynet^[11].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדד הביטחוניסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

“מדד הביטחוניסטים”^[12] הוא סקר מתמשך הנערך בחברה הישראלית, העוסק בנושאי חברה, ציונות וביטחון. בשנת 2022 התמקד המדד בנושאי משילות, חוסן לאומי, ערכי ציונות והמשימות הגדולות העומדים בפני מדינת ישראל.^[13].

הערכה אסטרטגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 פרסמה התנועה הערכה אסטרטגית הסוקרת את מפת האיומים שניצבים מול מדינת ישראל. ההערכה עוסקת בסוגיות הנוגעות לביטחון הלאומי של ישראל לטווח הבינוני-קצר והארוך, ומציגה המלצות רלוונטיות לאור האמור שישראל בסכנת מלחמה בתמיכה אירנית מצפון ודרום , ואף אפשרות למלחמה רב זרתית עם חמאס וחזבאללה, דברים שהשמיע אמיר אביבי באחת מוועדות הכנסת בהצגת הדברים באו לכדי מעשה ברוב הערכות הביטחונסטים לאחר מתקפת הפתע על ישראל, ומלחמת חרבות ברזל בשנת 2023, טרם הכניסה היבשתית לרצועת עזה, נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חברי הביטחונסטים, כגורם יועץ, ולצורך עדכון לגבי המשך תוכניות המלחמה.^[14]

ניירות עמדה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה פרסמה עשרות ניירות עמדה^[15] וניירות מחקר,^[16]. בין השאר הוגשו ניירות מחקר בנושאים הבאים: מיצוי דין עם יידוי אבנים וזריקות בקבוקי תבערה, מנגנון מימון הטרור של הרשות הפלסטינית,^[17] משבר האתוס הלאומי במערכת החינוך ותדמית המשטרה והדרכים לתיקונה.