האנדרטה הלאומית לשלום ולצדק
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שגיאות ניסוח.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שגיאות ניסוח. | |
 | |
| לוחות הזיכרון באנדרטה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון, אתר הנצחה  |
| על שם |
lynching in the United States |
| כתובת |
מונטגומרי |
| מיקום | מונטגומרי, אלבמה |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מייסדים | יוזמה לצדק שווה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2018 |
| קואורדינטות | 32°22′18″N 86°18′46″W / 32.37175°N 86.31284°W |
|
museumandmemorial | |
  | |
האנדרטה הלאומית לשלום ולצדק (באנגלית: National Memorial for Peace and Justice, ידועה גם בשם National Lynching Memorial (אנדרטת הלינץ' הלאומית)[1] היא אתר ההנצחה הלאומי לקורבנות לינץ' בארצות הברית, ולהכרה בעבר של הטרור הגזעי. היא הוקמה על ידי ארגון יוזמה לצדק שווה (אנ') בעיר מונטגומרי, שבאלבמה ונפתחה ב-26 באפריל 2018.[2][3]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לינץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לינץ'
לינץ' הוא מעשה אלימות קשה המבוצע על ידי "קבוצה" או "המון" (mob), כלפי קרבן, לרוב מקבוצת מיעוט, ולעיתים מסתיים ברצח. אלימות זאת מופעלת ללא סמכות חוקית. בארצות הברית חלה לאורך השנים אפליה כלפי בני אדם שחורים שלעיתים קרובות לוותה באלימות קשה[4] ומעשי לינץ' נרחבים. כ-3,500 אפרו-אמריקאים נרצחו במעשי לינץ' בין השנים 1882 ל-1968.[5] חוקרים מצאו תיעוד של כמעט 4,400 מקרי "לינצ'ים של טרור גזעני" בין 1877 ו-1950.[6][7][8]
הצעת חוק נגד מעשי לינץ' שהונחה ב-1918 על ידי לאונידס סי. דאייר (אנ') בבית הנבחרים של ארצות הברית, הגדירה מעשה לינץ' כ"אסופה של שלושה אנשים או יותר שפועלים יחד במטרה לקחת את החיים של אדם, ללא סמכות החוק, כמעשה ענישה, או על מנת למנוע עבירה ציבורית ממשית או משוערת".[9] הצעת החוק, שהתקבלה בבית הנבחרים ונבלמה בסנאט, איפשרה להטיל קנסות על הקהילה כולה בעקבות מעשה לינץ', בהתאם לגישה שמעשי לינץ' נתמכים על ידי הקהילה. מאחר שלא אושרה בסנאט, לא התקבלה כחוק.
מאז 1882 היו כ-200 ניסיונות להעביר חוקים דומים בקונגרס של ארצות הברית עם הגדרות שונות.[10] אך רק בשנת 2018 העביר הסנאט את הצעת החוק צדק לקורבנות מעשי לינץ' (אנ') של קמלה האריס, קורי בוקר, וטים סקוט.[10] לפי הצעת חוק זו, מוגדר מעשה לינץ' כעבירה בה שני אנשים או יותר גרמו נזק לגופו של אדם אחר מסיבות שקשורות בגזע, צבע עור, דת, לאום, מגדר, נטייה מינית, זהות מגדרית, או נכות.[11]
בניית האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה נבנתה על שטח של 24 דונם באזור מרכז העיר של בירת מדינת אלבמה, על ידי ארגון היוזמה לצדק שווה (EJI), מוסד ללא כוונת רווח שבסיסו במונטגומרי. הארגון אחראי בין השאר על הקמת מוזיאון המורשת: מעבדות ועד כליאה המונית. בסמוך לאתר שוק העבדים במונטגומרי, בו נמכרו אפריקאים-אמריקאים משועבדים במכירות פומביות.[12] עלות פיתוח ובניית מתחם האנדרטה מוערכת ב-20 מיליון דולר, אשר גויסו מקרנות פרטיות.[13]
מייסד EJI, בריאן סטיבנסון, שאב השראה מאנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין, גרמניה, וממוזיאון האפרטהייד ביוהנסבורג, דרום אפריקה, כדי ליצור אנדרטת זיכרון ראשונה לקורבנות עליונות לבנה בארצות הברית.[7]
האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז המתחם עומדת כיכר הזיכרון שבה תלויים 805 מלבני פלדה בגודל ובצורת ארונות קבורה, המייצגים את כל המחוזות בארצות הברית בהם תועדו אירועי לינץ', כפי שדווחו במחקר שפורסם על ידי EJI, Lynching in America: Confronting the Legacy of Racial Terror (2017).
בין 1877–1950 תועדו יותר מ-4300 לינצ'ים של אפריקאים-אמריקאים, אשר התרכזו ב-12 מדינות הדרום, אך גם במספר מדינות אחרות. האנדרטה היא העבודה הגדולה הראשונה בארצות הברית אשר נוקבת בשמות הקורבנות וחולקת להם כבוד.[14] על כל אחד מלוחות הפלדה חרוטים שמות של נרצחי לינץ'.
מרכז ההנצחה עוצב על ידי MASS Design Group[15] מבוסטון יחד עם מעצבי התאורה Lam Partners,[12] והוא נבנה על שטח של 24 דונם שנרכשו על ידי EJI.[2][16] יצירות אמנות במוזיאון כוללות פסל על העבדות של האמן הגאנאי קוואמה אקוטו-במפו, פסל המוקדש לנשים שהחזיקו את חרם האוטובוסים של מונטגומרי של האמנית דיינה קינג, כדי לייצג את תקופת המאבק על זכויות האזרח; וכן עבודה המתייחסת לאלימות המשטרתית של היום ולמערכת המשפט המוטה מאת האנק וויליס תומאס.[15]
במיצב של תומאס, Rise Up, המוקד הוא קיר, ומתוך הקיר יוצאים פסלים של ראשים וגופים שחורים המרימים את ידיהם בכניעה לצופה. היצירה מעלה את הרעיון של ניראות, שהיא גם המטרה של כל האנדרטה. הצופה מתבקש להתמקד, ולראות את הנושא של יצירת האמנות. לעומת העבודות האחרות שבמתחם, אשר מעלות סוגיות היסטוריות, פסל זה מתייחס לנושא העכשווי של ברוטליות משטרתית נגד אנשים שחורים. תומאס אמר על עבודתו שהוא רואה אותה כמעלה שאלות שצריך לשאול.[17]
מחוץ למבנה, בשטחים המטופחים המקיפים אותו, מוצבים ספסלים עליהם המבקרים יכולים לשבת כדי להרהר. אזורים אלו מוקדשים לכיבוד והנצחת פעילים כגון אידה ב' ולס, אשר בשנות ה-1890 סיכנה את חייה כדי לדווח את האמת לגבי לינצ'ים.[18] שם מונחים בשורות עמודי פלדה זהים לאלה התלויים באנדרטה. עמודים אלה נועדו להיות זמניים, ו-EJI מבקש מנציגי כל המחוזות לבוא ולקחת את העמודים המתייחסים לאזורם, ולהקים עמם אנדרטאות מקומיות.[19]
בתחילת 2018, חודש לאחר פתיחת המתחם, דווח בעיתונות שלאחר קבלת עתירה מאזרחים שוקל מחוז מונטגומרי לבקש את העמודים "שלו", ושהעיר מונגומרי והמחוז דנו בעניין עוד לפני העתירה.[20]
החשיבות לתיירות המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני שנות ה-90 הוקדשה מעט תשומת לב במונטגומרי למורשתה הכואבת של עבדות וגזענות, אבל עכשיו העיר משווקת את עצמה בעזרת מבנים ומתחמים המקושרים למאבק על זכויות האזרח ולהיסטוריה של העבדות,[21] והעיר נרשמה כיעד ראשי של הניו יורק טיימס לשנת 2018.[22] לי סנטל, נציג של משרד התיירות של אלבמה, הודה כי אנדרטת הזיכרון הלאומי מציעה מפגש שונה וכואב: "רוב המוזיאונים מציגים את הנושא באופן אובייקטיבי ושפיר...המקום הזה לא כמוהם. הוא אגרסיבי, פוליטי. ... זהו חלק בהיסטוריה האמריקאית אשר מעולם לא טופל באופן בוטה וישיר".[21] ראש העיר טוד סטריינג' אמר שהאנדרטה מציעה "את הסיכוי הטוב ביותר של האומה שלנו לפיוס".[23]
טקסי הפתיחה, שנערכו במאי 2018, משכו קהלים גדולים של מבקרים למונטגומרי.[23] בין המופיעים באירועי היו סטיבי וונדר, פטי לבל, ואשר.
האתר והמוזיאון הנלווה צפויים למונטגומרי גדילה משמעותית בתיירות,[24] גם אם מדובר ב"תיירות אפלה".[22] המספרים צפויים להגיע עד 100,000 מבקרים נוספים בשנה,[25] למרות התשתית של מונטגומרי אשר כפי הנראה אינה מספקת גישה קלה עבור מבקרים למרכז העיר.[26]
מוזיאון המורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
יחד עם האנדרטה נפתח מוזיאון המורשת: מעבדות ועד כליאה המונית. המוזיאון מציג תיעוד היסטורי לצד דרמטיזציה של העבדות והגזענות בארצות הברית. ההתקדמות דרך המוזיאון היא כרונולוגית, ומתחילה בעבדות, ומתקדמת דרך תקופות הלינצ'ינג והג'ים קרואו, דרך עידן המאבל לזכויות האזרח, ועד לזמן הווה.[15] הוא כולל מיצגים על השעבוד של אפריקאים-אמריקאים, גזענית ולינצ'ים, הפרדה גזעית, ואפליה גזעית. המתחם כולל יצירות אמנות נוספות של גלן ליגון, ג'ייקוב לורנס, אליזבת Catlett, טיטוס כפאר, וסנפורד ביגרס. אחת התצוגות היא אוסף של אדמה ממקומות בהם בוצעו לינצ'ים מרחבי ארצות הברית.[13] התערוכה מכוונת להראות את ההשפעה המכריעה של עבדות, לינץ', ודיכוי שחור ברחבי הארץ. המוזיאון מכיל 11,000 רגל מרובע של תצוגה, כולל היסטוריה שבעל פה, חומרים ארכיוניים, וטכנולוגיה אינטראקטיבית.[27]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
האנדרטה מבחוץ -
מיצב מאת קוואמי אקוטו-במפו -
לוחות זיכרון -
מיצב מאת האנק ויליס תומאס -
עמודי פלדה המיועדים לכל מחוז בארצות הברית בו נערכו רציחות לינץ'
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלינץ' בתומאס שיפ ואברם סמית'
- ריסי טיילור
- טופוגרפיה של הטרור: מוזיאון בברלין המוקדש לקורבנות המשטר הנאצי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האנדרטה הלאומית לשלום ולצדק- "Architecture that's built to heal" (אדריכלות שנועדה לרפא): מצגתו של מייקל מרפי בועידת TED (2016).
האנדרטה הלאומית לשלום ולצדק, ברשת החברתית פייסבוק
האנדרטה הלאומית לשלום ולצדק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
האנדרטה הלאומית לשלום ולצדק, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Capehart, Jonathan (21 בדצמבר 2016). "What the lynching memorial will force us all to face". The Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2
- ^ Campbell Robertson (25 אפר' 2018). "A Lynching Memorial Is Opening. The Country Has Never Seen Anything Like It". New York Times (באנגלית).
{{cite news}}: (עזרה) - ^
נטע אלכסנדר, אלפי מקרי הלינץ' ששינו את הדמוגרפיה של ארצות הברית, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2017
- ^ "Lynchings: By State and Race, 1882–1968". University of Missouri-Kansas City School of Law. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2010. נבדק ב-26 ביולי 2010.
Statistics provided by the Archives at Tuskegee Institute.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Robertson, Campbell (2015-02-10). "History of Lynchings in the South Documents Nearly 4,000 Names". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ^ 1 2 Robertson, Campbell (2018-04-25). "A Lynching Memorial Is Opening. The Country Has Never Seen Anything Like It". The New York Times.
- ^ "Equal Justice Initiative's report". Equal Justice Initiative's report (באנגלית).
- ^ NAACP, NAACP History: Dyer Anti-Lynching Bill
- ^ 1 2 Mihir Zaveri, "Senate Unanimously Passes Bill Making Lynching a Federal Crime", New York Times, December 20, 2018.
- ^ United States Congress, 115th Congress (2017-2018), S.3178 - Justice for Victims of Lynching Act of 2018
- ^ 1 2 Edgemon, Erin (16 באוגוסט 2016). "Nation's first memorial to lynching victims, museum set for Montgomery". The Birmingham News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Miller, James H. (16 באפריל 2018). "Alabama memorial confronts America's racist history". The Art Newspaper.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Song, Jean (16 באוגוסט 2016). "Alabama lynching memorial aims to confront ramifications of slavery". CBS News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Wright, Barnett (19 באפריל 2018). "What's inside Montgomery's national peace and slave memorial museum opening April 26". Birmingham Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "EJI Announces Plans to Build Museum and National Lynching Memorial". Equal Justice Initiative. 16 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Artist Spotlight: Hank Willis Thomas, United States". www.imodara.com.
- ^ "Ida B. Wells: Lynching museum, memorial honors woman who fought lynching". The Washington Post.
- ^ Henderson, Nia-Malika (9 באפריל 2018). "This new lynching memorial rewrites American history". CNN.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Edwards, Brian (23 במאי 2018). "Montgomery County in talks to accept EJI monument". Montgomery Advertiser. pp. 1, 6A.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Elliott, Debbie (26 באפריל 2018). "New Lynching Memorial Is A Space 'To Talk About All Of That Anguish'". NPR.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Baxter, Tom (4 ביוני 2018). "Dark Tourism: The world comes to Montgomery". Saporta Report.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Montgomery: 'Where past, present and future intertwine'". Montgomery Advertiser. 31 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Heading to Montgomery? Make time for Atlanta's King sites". Constitution. 16 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Riales, Bill (17 במאי 2018). "Lynching Museum could boost tourism". WKRG.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Lynching memorial could turn Montgomery into tourist hot spot". The Birmingham News. 16 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dafoe, Taylor (26 באפריל 2018). "A Look Inside the New Alabama Museum and Memorial Boldly Confronting Slavery and Its Brutal Legacy". Artnet.
{{cite news}}: (עזרה)
