ארון מתים

ארון מתים הוא תיבה המשמשת להצגה וקבורה או שרפה של גופת אדם מת.

אופי הארון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארון מתים עשוי להיות קבור באדמה ישירות, או ממוקם בכיפת קבורה. ישנן מדינות בהן שיטה אחת נהוגה בבלעדיות. יש מדינות בהן זה תלוי בבית הקברות. גם סוגי ארונות המתים הם תלויי תרבות.

במדינת ישראל קבורה בבתי קברות אזרחיים של החברה קדישא היא בתכריכים, ללא ארון. בבתי קברות צבאיים הקבורה נעשית בארון אחיד, סגור, הנישא עטוף בדגל ישראל. במדינות המחייבות קבורה בארון, חלק מפלגי היהדות האורתודוקסית קוברים בארון מישורי-חלק, עשוי עץ שאסור כי יכיל כל סוג של מתכת או תכשיטים, ולכן בארונות אלה משתמשים ביתדות עץ במקום במסמרים. בתחתית הארון חייבים להיות חורים כי על פי ההלכה היהודית המת צריך להיות מחובר לקרקע.

בחלק מהתרבויות בהן חולפים על פני המת בטרם הקבורה נהוגים ארונות מתים פתוחים. בארצות המערב ארונות כאלו בדרך כלל מרופדים בבד, כך שהמת מוצג כשוכב במיטה, בבגדים מהודרים, וראשו מונח על כרית. גופה המיועדת להצגה בארון פתוח לרוב נחנטת ומאופרת.

בסין ויפן, ארונות המתים העשויים מעץ ריחני וחסין ריקבון כמו ארז וברוש לדוגמה, הם מבוקשים מאוד. באפריקה ארונות מתים נבנים מאובייקטים רגילים שונים, כמו מכונית או מטוס, בצורות רבות.