דב שוייגר
דב ברל שוַייֶגר (1887 – 12 באפריל 1909) היה ממייסדי הארגונים "בר גיורא" ו"השומר". פעל במושבות החקלאיות הראשונות בגליל – סג'רה, מסחה ומצפה. נרצח בידי שודדים ערבים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דב בר שוייגר נולד ב-1887 בעיר אודסה שבדרום-מערב רוסיה לאביו משה (שם האם לא ידוע). הוא התחנך וגדל בעיר. בנעוריו הצטרף לארגון ההגנה העצמית של יהודי העיר, אולם בפוגרום של 1905 לא הספיק כוח של ארגון זה מול הפורעים שנתמכו על ידי הצבא. בסופו של הפוגרום נמנו כ-300 חללים ואלפי פצועים מקרב יהודי העיר. בעקבות אירוע זה החליט שוייגר לעלות לארץ ישראל, ובסוף 1905 הפליג מנמל אודסה והגיע לנמל יפו יחד עם רבים מעולי העלייה השנייה. בהגיעו החל לעבוד כפועל במושבה פתח תקווה ובמקביל הצטרף לארגוני הפועלים "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון". התארגנותם של הפועלים הייתה לצנינים בעיני חקלאי המושבה והם קראו להחרים את הפועלים היהודים ולחזור להעסיק פועלים ערבים. באפריל 1906 עבר שוייגר, לאחר שלא מצא עבודה בפתח תקווה, לעבוד בחווה במקווה ישראל.
בתקופת עבודתו שם הכיר את יצחק בן-צבי וזה התרשם ממנו וזימנו ב-29 בספטמבר 1907 לחדרו שביפו[1] להשתתף באספת יסוד ארגון השמירה "בר גיורא"[2]. על אף הצטרפותו לארגון המשיך שוייגר לעבוד במקווה ישראל אולם באחד הימים נטש את המקום על מנת לעזור להגן על גדרה שעמדה בפני התקפה של ערבים. בעקבות עזיבתו ללא אישור פוטר מהחווה ונאלץ לחפש מקום עבודה אחר. לאחר שלא מצא מקום עבודה באף אחת ממושבות יהודה והשומרון החליט לעבור לגליל.
שוייגר הגיע לחוות סג'רה שם שהו כבר אחדים מחבריו ב"בר גיורא". יהושע חנקין נתן לקבוצה קרקעות לעיבוד חקלאי ומנהל החווה אליהו קראוזה מסר לידם את האחריות לשמירה על החווה. לאחר זמן קצר נשלח שוייגר חזרה ליפו על מנת לגייס חברים נוספים לעבודה בחווה, והוא גייס את האחיות לבית שטורמן[3]. לאחר קבלת השמירה על החווה נמסרה לקבוצה גם האחריות לשמירה על המושבה סג'רה.
שוייגר שאף להידמות לשומרים הבדואים והצ'רקסים ולכן הצטרף אליהם לשמירת הלילה על העדרים הרועים בשדות. לאחר סכסוך בינו ובין הרועים הצ'רקסים נמסרה לארגון "השומר" גם האחריות על שמירת העדרים בלילות ושוייגר החל לשמור על העדרים יחד עם מנדל פורטוגלי ויהודה פרוס.
בתחילת אוגוסט 1908 נשלח שוייגר עם עוד מספר שומרים לסייע להגן על מסחה שם מונה למפקד ההגנה. הצלחתו בתפקידו שכנעה את הנהגת היישוב לחתום עם "השומר" הסכם לעבודה והגנה עברית.
לקראת סוף 1908 עבר עם עוד מספר חברי "השומר" לסייע למתיישבי מצפה שלייד טבריה[4]. בחודש אפריל 1909, כשהלך עם חבר מסג'רה בחזרה למצפה, הותקפו על ידי שודדים ערבים שירו בו מרובה ציד. שוייגר הצליח להגיע בכוחות עצמו למצפה משם הובל בעגלה לבית החולים הסקוטי בטבריה שם טופל במשך מספר ימים וב-12 באפריל 1909 נפטר. הובא לקבורה בבית הקברות של טבריה.
דב שוייגר מוזכר ברומן "תמול שלשום" בתיאור חדרה של סוניה שנמצאת בו "תמונתו של ברילי חברנו שנהרג בידי ערביים."[5]
כמו כן נרמז סיפור רציחתו בנובלה של יוסף חיים ברנר "בין מים למים". אחת מאירועי המשנה בעלילה הוא טקס הספד שמתרחש לזכרו של השומר שנהרג במושבה. "וכשהשיחה הכללית הוכנסה שוב ואהרן דיבר על השומר ההרוג, שיוספד בנשף, איך שהוא סמל-הטרגדיה שבחיי הפועלים העברים החקלאים – אלה האנשים אשר עזבו שם הכל, אשר נתנו גט-פיטורין להגלות, אשר עזבו שם את כל ספריהם ואידיאליהם, עזבו את כל עתידותיהם הפרטיים ויתמכרו למשאת-נפשם ויבואו הלום להיות חלוצי העם וחלוצי הארץ"[6].
אחיו של שוייגר, יואל שוייגר, היה עיתונאי ועסקן תרבות ורשאי[7].
הגילוי המחודש של הקבר בטבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם השנים הוזנח ונשכח מקום קבורתו של שוייגר. בשנות ה-30 הקים הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית את "ועדת ציון"[8] בראשות דוד בדר שמטרתה הייתה להציב מצבות על קברות אנשי העלייה השנייה שלא זכו לכך. בדר איתר את מקום הקבורה[9] וחידש את המצבה[10]. בהמשך הועבר הקבר לחלקת "השומר" בבית הקברות של כפר גלעדי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שוויגר דב (בערעלי) – מראשוני "השומר" - כרע נפל - 12 באפריל 1909 – שומר ורועה בגליל, אתר "מצבות מספרות", 20 ביולי 2011
- אליעזר שמאלי, ברלה שוייגר, דבר, 21 באוקטובר 1932
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חדרו של בן צבי היה חלק ממתחם בתי ורשה של שאול יצחק פניגשטיין
- ^ משתתפים נוספים בכינוס זה היו יצחק נדב, ישראל שוחט, צבי בקר, יחזקאל ניסנוב, ישראל גלעדי, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין ומנדל פורטוגלי
- ^ אסתר שטורמן שהתחתנה עם השומר צבי בקר, שרה שטורמן שהתחתנה עם השומר משה קריגסר ושפרה שטורמן שהתחתנה עם השומר ישראל בצר
- ^ יחד איתו באו גם מרים ברץ ומאיר חזנוביץ
- ^ ש"י עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, תשכ"ז, עמ' 110.
אברהם הולץ, "הֶבְאֵרִים בדרך: לחקר “חבריו” של יצחק קומר", בספר בין ספרות לחברה - עיונים בתרבות העברית החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000, עמ' 181–188 - ^ יוסף חיים ברנר, "בין מים למים" בפרויקט בן-יהודה
- ^ חיים פינקעלשטיין, הײַנט: אַ צײַטונג בײַ יִידן, תרס"ח–תרצ"ט 1908–1939, תל אביב: י"ל פרץ, תשל"ח 1978, עמ' 205; יואל שויגר, דבר, 3 באוקטובר 1934; ה. ל., יואל שווייגער ז"ל, היינט, 26 בספטמבר 1934.
- ^ מטרתה של ועדת "ציון": "להקים מצבות על קברי נעדרים חללי השמירה וההגנה, העבודה ותלאות בנין הארץ, שאין להם מודע וגואל והצלת זכרם מאבדן בשכחה, וכן לחקור ולמצוא את מקום קבורתם של נעדרים שנשכחו ולהקים עליהם מצבות, לבל יכרת שמם מישראל"
- ^ דוד בדר, אבן למצבה מטעם ועדת "ציון", דבר, 8 ביולי 1942
- ^ הוקמה מצבה לדב שוייגר ומ. זיידלין, משמר, 10 בפברואר 1944
על קבריהם של אנשי השומר, דבר, 10 בפברואר 1944