צבי בקר
 | |
| לידה |
1887 טמיר-חאן-שורה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 1918 (בגיל 31 בערך) בית-גן, האימפריה העות'מאנית  |
| תאריך עלייה | 1905 |
| השתייכות |
בר גיורא השומר |
| תפקידים בשירות | |
| שומר | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חלוץ | |
.png)
צבי בקר (1887 – 16 באפריל 1918) היה חבר תנועת פועלי ציון וממייסדי ארגוני השמירה בר גיורא והשומר. עסק בשמירה במושבות הגליל. הגיע לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
._%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%90%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%98_%D7%A2%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%94%D7%9D.jpg)
צבי בקר נולד בעיר טמיר-חאן-שורה בחבל דאגסטן שבקווקז. בצעירותו הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקראטית בעיר באקו אך לאחר זמן נתפס לרעיון הציוני והצטרף לתנועת פועלי ציון. על מנת לחסוך כסף למסע לארץ נסע, ב-1904, עם חברו מעיר הולדתו, יחזקאל ניסנוב (שאף עלה איתו לארץ והצטרף איתו לארגון "השומר"), לעבוד בסבסטופול אך מחשש לפרעות עברו לעבוד בלבוב שבגליציה.
ב-1905 עלה לארץ במסגרת העלייה השנייה והחל לעבוד בזכרון יעקב. ב-1906 זימן ישראל שוחט, שעבד בכפר הנוער מאיר שפיה, את צבי, יחזקאל ניסנוב וישראל גלעדי ודיבר איתם על הקמת קבוצת שמירה עברית ועל הקמת סניף "פועלי ציון" בזכרון יעקב. בהמשך הצטרפו לקבוצה גם מנדל פורטוגלי, יחזקאל חנקין ואלכסנדר זייד ויחד היוו את הגרעין המייסד של ארגון "בר גיורא".
ב-29 בספטמבר 1907 השתתף צבי בישיבה בחדרו של יצחק בן-צבי בבתי ורשה ביפו שם הוחלט על יסוד הארגון המחתרתי "בר גיורא". המקום הראשון בו פעל הארגון היה בחוות סג'רה שם שכנעה מניה שוחט את מנהל החווה אליהו קראוזה להחליף את השומרים הצ'רקסים מכפר קמא בשומרי הארגון והראשון שהחל בשמירה היה צבי. ב-1908 קיבל הארגון את אחריות השמירה גם בסג'רה ובאותה שנה נמסרה לארגון גם השמירה במסחה וצבי עבר לשמור גם שם.
ב-1909 נוסד בכפר תבור ארגון "השומר" ואנשי "בר גיורא" (וצבי ביניהם) הצטרפו לארגון החדש. עם הקמת "השומר" התרחבו אזורי הפעילות של הארגון גם למושבות במרכז כמו ראשון לציון, חדרה, פתח תקווה, זכרון יעקב ועוד.
ב-11 בנובמבר 1910 היה צבי שותף לעליית חברי "השומר" להתיישבות חקלאית בקואופרציה במרחביה. ב-1911, בעקבות סכסוך עם תושבי הכפר השכן סולם[1] נכלאו צבי ועוד 13 מתיישבים בבתי הכלא בנצרת ובעכו למשך כשנה.
ב-1912 עמד צבי בראש קבוצת חברי "השומר" ששמרו על המושבה רחובות[2]. בהמשך עבר עם משפחתו לשמור במלחמיה, ביתניה תחתית, תל עדשים וחולדה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה גויס לעבודות עבור הצבא העות'מאני בבאר שבע אך לאחר תקופה ערק וחזר למשפחתו בחולדה.
ב-1916 היה צבי שותף, עם אנשי הארגון, ביסוד קיבוץ כפר גלעדי[3].
לאחר זמן מה, ובגלל הקשיים, חזרה המשפחה לבית-גן שם שימש בקר שומר. ב-1918, בלילה גשום, נגנב עדר פרות מהישוב ובקר רדף אחרי העדר. לאחר שארב כל הלילה, בגשם, במעבר הירדן חלה בדלקת ריאות ולאחר שבוע, ועל אף מאמצי הרופאים נפטר ב-16 באפריל. תחילה נקבר בבית הקברות של המושבה יבנאל ולאחר זמן מה הועברו עצמותיו לבית הקברות של ארגון "השומר" בכפר גלעדי.
צבי התחתן עם אסתר שטורמן, אחותו של חיים שטורמן[4] ולזוג נולדו ארבע בנות (הבת הבכורה נולדה כשצבי היה אסור בכלא עכו ונקראה דרורה כסמל לשחרורו. הבת הרביעית נולדה לאחר מותו ונקראה צביה על שמו).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל גולדשטיין, בין ציון לציונות - תולדות התנועה הציונית 1881 - 1914, האוניברסיטה הפתוחה, 1998, דף 39
- ספר השומר - רחל ינאית בן-צבי על צבי בקר 425–426, הוצאת דביר, 1957
- נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - כרך ו', הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך תל אביב וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, 1974, עמודים 63–68
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי בקר באתר יזכור
- אלכסנדר זייד, מזכרונות העבר הקרוב, דבר, 24 באפריל 1929, (המשך 1), דבר, 24 באפריל 1929, (המשך 2), דבר, 24 באפריל 1929, (המשך 3), דבר, 24 באפריל 1929, (המשך 4), דבר, 24 באפריל 1929
- רבקה ניסנוב, עם אבות "השומר", דבר, 11 במרץ 1937
- "כלניות בקצה הרובה" - על אסתר בקר שטורמן, מעריב, 1 באוגוסט 1969
- אסתר בקר-ריינין הובאה למנוחות, דבר, 12 באוגוסט 1973
- עודד ישראלי, על יחזקאל ניסנוב באתר "מצבות מספרות".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ התקרית עם תושבי סולם החלה לאחר שמרדכי יגאל השומר הותקף על ידי כנופיית שודדים מסולם וירה והרג את בן השיך של סולם
- ^ ב-1913 הוחלף על ידי מנדל פורטוגלי בעקבות סכסוך עם ועד המושבה
- ^ תחילה קראו למקום "כפר בר־גיורא", על שם אגודת "בר גיורא" שחבריה הקימו את "השומר" אך לאחר פטירתו של ישראל גלעדי ב-1918, הוחלט לקרוא את היישוב על שמו
- ^ אחותה, שפרה, התחתנה עם ישראל בצר ואחות נוספת, שרה, התחתנה עם משה עמיעד (קריגסר)
