ג'רג' קושה
 | |
| לידה |
24 באפריל 1897 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1984 (בגיל 87) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| סוגה |
אופרה |
| שפה מועדפת |
הונגרית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'רג' קושה (בהונגרית: Kósa György; בודפשט, 24 באפריל 1897 – בודפשט, 16 באוגוסט 1984)[1] היה מלחין ופסנתרן יהודי-הונגרי זוכה פרס פרנץ ארקל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'רג' קושה נולד במשפחה יהודית כבנם של וילמוש קושה, עורך דין ושל אולגה ווינדט (1868–1930)[2] אמו ראתה חשיבות בחינוך המוזיקלי של בנה, לכן דאגה להתחיל בהשכלה המוזיקליצת של בנה כבר מילדותו. מורתו לפסנתר הציגה אותו כבר בגיל שבע בפני המלחין בלה ברטוק, שהבחין מיד בכישרונו. בין השנים 1905 עד 1916 למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם היו מוריו לקומפוזיציה שלו אלברט שיקלוש (שיינוואלד), ויקטור הרצפלד וזולטאן קודאי, מוריו לפסנתר היו בלה ברטוק וארנסט פון דוהנאני. את יצירתו הראשונה, הסקרצו "ריקוד המכשפה", הציגו בשנת 1915. לאחר סיום לימודיו, בשנת 1916 הפך לקורפטיטור (פסנתרן חזרות) של בית האופרה של בודפשט, שם לקח חלק בהכנות המקדימות להצגת מיצג המחול של ברטוק הנסיך המגולף בעץ. משנת 1917 הופיע כפסנתרן - תחילה כמלווה לפסנתר של הכנרים פרנץ וצ'איי ויאנוש קוֹנץ - ולאחר מכן כנגן סולו בהונגריה, גרמניה, אוסטריה, איטליה ואפריקה. בשנת 1920 הוא היה המנצח של תיאטרון טריפולי. בשנת 1922 הציג ארנסט פון דוהנאני את יצירתו של קושה "שש פיסות", אשר הוצגה מאוחר יותר בשנת 1925 גם על ידי המנצח אריך קלייבר בפסטיבל (IGNM (Internationale Gesellschaft für Neue Musik בפראג. בשנת 1920, השתתף קושה בייסוד אגודת מוזיקאים הונגרית מודרנית (עם פאל קדושה, הוגו קלן, פרנץ סבו ואישטוואן סלני). בין השנים 1927 – 1960 היה מורה לפסנתר באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, למעט בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1944 נלקח לשרות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי) לאזור פרטראקוש. ובהיעדרו בסוף 1944 אשתו ובתו הקטנה בשם יוטקה נרצחו על ידי אנשי מפלגת צלב החץ. בנו, גאבור קושה (מאשתו השנייה), גם הוא מלחין ואמן אינסטרומנטלי (כלי הקשה, פסנתר, עוגב, צ'מבלו), שיחד עם אחיו עמלים רבות בטיפוח מורשת אביהם.
קושה הלחין במגוון רחב של ז'אנרים של מוזיקה קלאסית: תשע סימפוניות, שמונה רביעיות מיתרים, שמונה אופרות, שמונה בלטים, עשרים וחמש אורטוריות וקנטטות, שלוש מיסות, כמה יצירות קאמריות, למקהלה לסולו ועוד.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הראשונה הייתה מריה מולנאר (1899–1944), פסלת-גרפיקאית אותה נשא לאישה ב-8 באוקטובר 1921 ברובע הראשון של בודפשט.[3] אשתו השנייה הייתה תלמידתו לשעבר של סטלה פרץ', שממנה נולדו שני בניו (מרטון וגאבור). אשתו השנייה נפטרה בשנת 1955. הוא התחתן בפעם השלישית עם אנה קפש.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס פרנץ ארקל (1955)
- פרס האמן המצטיין (1963)
- פרס האמן הדגול (1972)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנצה סאבולצ'י-אלדאר טוט:לקסיקון המוזיקה
- הלקסיקון ההונגרי הגדול. בודפשט, 2000. ISBN 963-9257-04-4
- אנה דאלוש: יצירה לא ידועה - ג'רג' קושה נולד לפני מאה שנה (1 במאי 1997)
- BMC - György Kósa
- Fidelio - György Kósa
- לקסיקון יהודי הונגריה. פטראויווארי. בודפשט: 1929
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'רג' קושה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
