סקרצו
סקרצו (מאיטלקית: scherzo; ברבים: סקרצי) הוא קטע או פרק מוזיקלי מהיר ובעל אופי משועשע לרוב, המהווה לעיתים חלק מיצירה גדולה יותר, כגון סימפוניה. פירוש המילה באיטלקית הוא "הלצה". לעיתים משתמשים במילה "סקרצנדו" כהוראה, לבצע פסקה מוזיקלית בהלך רוח משועשע.
פרקי סקרצו בודדים היו קיימים בספרות המוזיקלית גם בזמן שבו המינואט תפקד כפרק ביניים ביצירות גדולות. לרוב הוא הופיע כיצירה עצמאית והופעותיו כפרק ביצירה רב פרקית היו בודדות ולא עקביות. הסקרצו כפרק ביניים ביצירות גדולות התפתח בהדרגה מן המינואט ובהדרגה החליף אותו כפרק השלישי (או לפעמים השני) בסימפוניות, רביעיות מיתרים, סונאטות ויצירות דומות. הסקרצו משמר את מקצב 3/4 של המנואט ואת מתכונתו המשולשת, אבל נחשב למהיר יותר. במקרים רבים, אך לא תמיד, הוא חדור עליצות ומשובה. פה ושם אפשר למצוא דוגמאות לסקרצי שאינם במקצב 3/4 המסורתי, כמו בסונאטה מס' 18 של בטהובן. בדומה למינואט, מנוגן הסקרצו בדרך כלל עם הטריו הנלווה אליו, שאחריו באה חזרה על הסקרצו ויוצרת צורת ABA, או צורה בינארית. מתכונת זו חוזרת על עצמה לפעמים פעמיים או יותר (ABABA). נושא B הוא הטריו, קטע קליל יותר ובהשתתפות קולות מועטים ברוב המקרים, אם כי לא בהכרח לשלושה כלים כפי שמשתמע משמו, אלא במוזיקה מתקופת הבארוק המוקדמת.
יוזף היידן כתב מינואטים, הקרובים מאוד בנימתם לסקרצי; יוצאי הדופן הן רביעיות המיתרים אופוס 33 הכתובות באופן עקבי עם סקרצו ולא עם מינואט. בטהובן ושוברט היו הראשונים לעשות שימוש נרחב בצורה זו. בטהובן, בייחוד, היסב את הקצב המנומס של המינואט למחול נמרץ הרבה יותר, עד כדי פראות, לעיתים.
רוב הסקרצי של בטהובן, כמו זה שבסימפוניה הפסטורלית כוללים שני מופעים של הטריו, שהשני בהם עובר לפעמים שינוי ואחריו, במקרים רבים, חוזר הסקרצו מקוצר בהרבה, בצורת קודה. שומאן, כפי שמציין סדריק תורפ-דייווי נהג גם הוא להביא שני טריו, אך שונים זה מזה.
הסקרצו נשאר פרק תקני בסימפוניה ובצורות הקרובות אליה במשך המאה ה-19. מלחינים החלו לכתוב סקרצי גם כיצירות נפרדות והרחיבו את ההגדרה המקובלת של הצורה. מתוך ארבעת הסקרצי המפורסמים לפסנתר של שופן, שלושת הראשונים קודרים ודרמטיים במיוחד וקשה לראות בהם הלצות. רוברט שומאן העיר עליהם, "באיזו אצטלה תתעטף הרצינות, אם בדיחות הדעת מצטעפת בשחורים?"
שימוש אחר ונבדל במילה בתחום המוזיקה מופיע במדריגלים קלי הדעת של תקופת הרנסאנס, שנקראו במקרים רבים "סקרצי מדריגלי". קלאודיו מונטוורדי, לדוגמה, כתב שני קבצים של יצירות בשם זה, הראשון בשנת 1607, השני ב-1632.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקרצו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
