ג'ידא רינאוי זועבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ידא רינאוי-זועבי
غيداء ريناوي زعبي
לידה 28 בספטמבר 1972 (בת 51)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה תואר שני
עיסוק מנהלת ופעילה חברתית
מפלגה מרצ
דת אסלאם
חברת הכנסת
6 באפריל 202115 בנובמבר 2022
(שנה ו־31 שבועות)
כנסות ה-24
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ידא רינאוי-זועביערבית: غيداء ريناوي-زعبي; תעתיק מדויק: ע'ידאא' רינאוִי-זֻעְבי; נולדה ב-28 בספטמבר 1972 בנצרת) היא פוליטיקאית ופעילה חברתית ערבייה-ישראלית, וחברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת מרצ. ניהלה את מכון המחקר אקטו של המכללה למנהל. בין השנים 2008 ל-2017 שימשה כמנכ"לית המייסדת של מרכז אינג'אז לקידום הרשויות המקומיות הערביות.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע שובצה במקום הרביעי ברשימת מפלגת מרצ ונכנסה לכנסת[1]. זועבי הייתה חברת הקואליציה בזמן כהונת ממשלת ישראל השלושים ושש, אך הצביעה מספר פעמים לצד האופוזיציה.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רינאוי-זועבי נולדה בנצרת כבתם הבכורה של עקרת בית ורופא נפרולוג שהיה ממקימי מחלקת הדיאליזה בבית החולים האנגלי בנצרת, ולה אח ושלוש אחיות.

למדה בבית הספר סנט ג'וזף שבעיר. היא למדה תואר ראשון בספרות עברית ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית[2], והשלימה לימודי תואר שני בספרות עברית באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן התמחתה בייעוץ ארגוני במכללת אורנים, והשלימה תואר שני במנהל עסקים במכללה למנהל. בנוסף, היא בוגרת תוכנית השקעת אימפקט להכשרת מנהלים של בית הספר לעסקים באוניברסיטת אוקספורד.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2002–2008 ניהלה מיזמים, תחילה במרכז ישראל פלסטין למחקר ומידע, ולאחר מכן בוועד ראשי הרשויות הערביות. לאחר מכן ייסדה את מרכז אינג'אז (בערבית: انجاز, "הישג") לקידום הרשויות המקומיות הערביות, וניהלה אותו עד 2017. המרכז עמד בקשר רצוף עם משרדי ממשלה שונים, ובפרט היה שותף לעיצוב החלטת הממשלה מספר 922 שעסקה בפיתוח כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016–2020. בנוסף, ייעצו אנשיו לראשי רשויות, בעיקר בנושאים כלכליים.

נבחרה כאחת מ-100 "האנשים המשפיעים ביותר בישראל" ב"דה מרקר" ב-2011[3]. בשנת 2015 היא הייתה האישה הערבייה הראשונה שזכתה בפרס "ממשל תקין בישראל" וב-2018 מגזין "פורבס ישראל" בחר בה כאחת מ-50 הנשים המובילות במשק הישראלי[3].

בין השנים 2017–2019 הייתה יועצת מטעם משרד הפנים להקמת האשכול המוניציפלי "מבואות הכרמל" לפיתוח כלכלי. החל משנת 2018 ניהלה את מרכז אקטו להשקעות אימפקט במכללה למנהל[4], והחל משנת 2020 היא מנהלת גם את עמותת הידידים של המרכז הרפואי פוריה.

הייתה חברת חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, של הוועד המנהל של המרכז האקדמי רופין, של מועצת המנהלים של עמותת מרים למאבק בסרטן השד, של הוועדה הבין-משרדית בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים והוועדה בנושא הנגשת זכויות סוציאליות במשרד המשפטים. בנוסף, היא חונכת סטודנטים בתוכנית שגרירי קרן רוטשילד.

באוקטובר 2023 התמנתה זועבי ליועצת[5] ל"מפעם מעלה אדומים"[6], גוף משותף למשרד הפנים ול-23 התנחלויות, שמשרדיו שוכנים במעלה אדומים[7].

כחברת כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, שובצה על ידי מפלגת מרצ במקום הרביעי במשבצת המועמד הערבי[8][9]. במהלך מערכת הבחירות עוררה סערה כשאמרה בראיון לאתר כל אל-ערב שתימנע בהצבעה על חוק לאיסור טיפולי המרה, בסתירה לקו הפרו-להט"בי המזוהה עם מרצ, ועל אף שהצעת החוק הועלתה על ידי יו"ר המפלגה ניצן הורוביץ[10]. ב-6 באפריל 2021 נכנסה רינאוי כחברה בכנסת ה-24. שימשה מטעם מרצ כסגנית יו"ר הכנסת וחברה בוועדת הכספים ובוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית.

ב-17 בינואר 2022 הצביעה נגד חוק הגיוס שהעלתה הקואליציה ונועד לעודד גיוס בני ישיבות, בניגוד להצבעת חבריה לסיעה. ב-22 בפברואר 2022 הודיע שר החוץ יאיר לפיד על כוונתו למנות אותה לקונסולית הכללית של ישראל בשנגחאי[11][12]. זועבי אמרה שהיא שמחה על המינוי[12], אך כשהוא התעכב הודיעה ב-19 במאי על פרישה מהקואליציה. ב-22 במאי הודיעה כי היא חוזרת להיות חברה בקואליציה[13]. ב-9 ביוני 2022 טענה שראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הבטיח לה לקיים את דרישתה להחזרת עקורי איקרית ובירעם ולא קיים זאת, והיא מעמידה את קיום ההבטחה כתנאי לחזרתה לקואליציה[14][15]. לפיד הכחיש שהסכים לדרישה, וזועבי לא הציגה שום מסמך חתום בנושא.[16].

ב-23 ביוני, לאחר ההודעה על פיזור הכנסת, הצביעה זועבי נגד חוק הקנאביס של הקואליציה, שנועד להקל את השימוש בקנאביס רפואי, והביאה להפלתו. שר הבריאות ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ אמר "אין לנו קשר יותר לאישה הזאת. ההתנהגות שלה הייתה נבזית ולא הגונה"[17].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה ואם לשניים. מתגוררת בנוף הגליל[18].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ידא רינאוי זועבי בוויקישיתוף

ממאמריה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות, באתר מפלגת מרצ
  2. ^ ג'ידא רינאוי-זועבי באתר ארגון בוגרי העברית
  3. ^ 1 2 ג'ידא רינאוי-זועבי, באתר alumni.huji.ac.il
  4. ^ סולידריות חברתית בזמן הקורונה
  5. ^ עמית סגל, ‏הפילה את ממשלת בנט-לפיד בגלל ההתנחלויות - ומונתה ליועצת משרד הפנים בהתנחלויות, באתר ‏מאקו‏, 2 באוקטובר 2023
  6. ^ [1]
  7. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, ח"כ לשעבר רינאוי זועבי משמשת יועצת בגוף משותף למשרד הפנים ולהתנחלויות, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023
  8. ^ אריק בנדר, ‏הרכש החדש של מרצ: מחזקים את הייצוג הערבי-נשי, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2021
  9. ^ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, הפנים החדשות במרצ בטוחה שהציבור הערבי לא מאמין לנתניהו, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2021
  10. ^ אריק בנדר, ‏מספר 4 במרצ הצהירה כי לא תצביע נגד טיפולי המרה - וחזרה בה, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2021
  11. ^ יהונתן ליס, ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי ממרצ תמונה לקונסולית ישראל בשנגחאי, באתר הארץ, 22 בפברואר 2022
  12. ^ 1 2 איתמר אייכנר, "הח"כית המורדת" ממרצ מונתה לקונסולית הכללית של ישראל בשנגחאי, באתר ynet, 22 בפברואר 2022
  13. ^ דפנה ליאל מוחמד מג'אדלה, ‏רינאוי-זועבי חוזרת לקואליציה; נתניהו תקף: "משלמים לשונאי ישראל" - בימינה ענו: "גובה הצעקות כעומק השקרים", באתר ‏מאקו‏, 22 במאי 2022
  14. ^ טל שלו‏, רינאווי זועבי: לפיד הבטיח להחזיר פלסטינים שגורשו מכפרים בגליל ב-1948; לפיד: מדובר בהזיה, באתר וואלה!‏, 9 ביוני 2022
  15. ^ חה"כ זועבי: מנסור עבאס מאחורי יוזמת איקרית ובירעם, ערוץ 7, 9 ביוני 20222
  16. ^ אחרי חשיפת מסמך המו"מ - זועבי בטון מאיים: "לפיד רוצה הוכחות? לא כדאי לך שאגיע לזה", באתר ‏מאקו‏, 10 ביוני 2022
  17. ^ במרצ מתנערים מחה"כ זועבי: "אין לנו קשר יותר לאישה הזאת, ההתנהגות שלה נבזית", באתר ‏מאקו‏, 23 ביוני 2022
  18. ^ יהודה יפרח, ‏קולו של השטח: האישה שמחוללת שינוי במגזר הערבי, בעיתון מקור ראשון, 20 בפברואר 2018
  19. ^ רוני וולף‏, טקס אות אביר איכות השלטון: 5 דברים שאתם צריכים לדעת היום, באתר וואלה!‏, 16 בדצמבר 2015
  20. ^ 47# ג'ידא רינאווי זועבי, באתר פורבס ישראל, ‏2018-07-09