ג'ון דאולנד

**ג'ון דאולנד**
**John Dowland**
לידה	2 בינואר 1563; לונדון, ממלכת אנגליה
פטירה	פברואר 1626 (יוליאני) (בגיל 63); לונדון, ממלכת אנגליה
מוקד פעילות	ממלכת אנגליה
תקופת הפעילות	מ-1592
מקום לימודים	כרייסט צ'רץ'
זרם	המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	לאוטה
צאצאים	רוברט דאונלנד
	פרופיל ב-IMDb

ג'ון דאולנד (באנגלית: John Dowland‏; 1563 - 20 בפברואר 1626) היה משורר, מלחין, זמר ונגן לאוטה אנגלי. שמו נודע היום כמחברם של שירים מלנכוליים כמו "Come, heavy sleep" , "Come again"‏, "Flow my tears",‏ "I saw my Lady weepe" ו-"In darkness let me dwell". המוזיקה הכלית שחיבר זכתה לתחייה ורכשה לה מקום ברפרטואר של נגני הלאוטה, הויולה דה גמבה, והגיטרה במאה העשרים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסברה המקובלת היא שדאולנד נולד בלונדון. ידוע שבשנת 1580 נסע לפריז, שם הועסק בשירותו של השגריר בחצר המלוכה הצרפתית. באותה תקופה הפך לקתולי, וטען מאוחר יותר שבשל כך לא הוצעה לו משרה בחצר הפרוטסטנטית של המלכה אליזבת (למרות שדבר החלפת הכנסייה שלו לא נודע בציבור, ומוזיקאים קתוליים אחרים זכו לקבל משרות בחצר המלכה).

הוא הועסק במשך שנים רבות בחצרו של כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק. בשנת 1606 שב לאנגליה, ובשנת 1612 זכה למשרה בחצרו של ג'יימס הראשון כנגן לאוטה. לא ידוע על יצירות שחיבר מאז ועד מותו בלונדון בשנת 1626.

רוב יצירותיו נכתבו ללאוטה, ורובן הועברו בכתב-יד בלבד. בנוסף פרסם בדפוס ארבעה ספרים של שירי לאוטה (לזמר/ת ולאוטה) (ב-1597, 1600, 1603, ו-1612), וספר אחד של יצירות לקונסורט (1604). יצירתו הידועה ביותר היא "פאוואן הדמעות" (Lachrimae Pavan), שנכתב ככל הנראה סביב 1590 ונודע בכל אירופה. היצירה זכתה לעיבודים שונים וכן לסדרות של ואריציות מאת מלחינים כמו: תומאס מורלי, ויליאם בירד, היינריך שיידמן, יאקוב ואן-אייק ורבים אחרים. מוטיב הפתיחה של היצירה לבדו שימש לפתיחתם של פאוואנים רבים.

ב-1600 פרסם את הפאוואן בגרסה קולית, כשיר הלאוטה "Flow My Tears", להלן הבית הראשון שלו:

Flow, my teares, fall from youre springs,
Exiled for ever, let mee mourn
Where night's black bird hir sad infamy sings,
There let mee live forlorn.

את ספר היצירות לקונסורט (1604) פתח בסדרה של שבעה פאוואנים, תחת הכותרת Lachrimae או Seaven Teares Figured in Seaven Passionate Pavans לחמש ויולות דה גמבה ולאוטה. הפאוואן הפותח את הסדרה מבוסס גם הוא על "פאוואן הדמעות", וששת הפאוואנים העוקבים מתבססים על רעיונות אשר מופיעים בפאוואן הראשון.

המוזיקה של דאולנד, וחלק ניכר מהטקסטים לשיריו, הם מלנכוליים באופיים, לפי האופנה המקובלת בתרבות החצר האליזבתית. הוא כתב יצירה תחת משחק המילים בכותרת Semper Dowland, semper dolens (תמיד דאולנד, תמיד מדוכא), ולעיתים היה חותם את שמו "ג'ון דאולנד של הדמעות" (John Dolandi de Lachrimae).

למרות שמעולם לא נשכח באנגליה (וספר שיריו הראשון אף הודפס מחדש ב-1844), העניין ביצירתו התעצם בראשית המאה ה-20, בעיקר בזכות פועלם של המלחינים פיטר וורלוק ובנג'מין בריטן. שירו של דאולנד Come Heavy Sleepe, the Image of True Death, נתן את ההשראה ליצירתו של בריטן Nocturnal after John Dowland for guitar, אשר נכתבה בשנת 1964 עבור הגיטריסט ג'וליאן ברים. ביצירה זו שמונה וריאציות המבוססות על נושאים מתוך השיר או הליווי שלו בלאוטה, אשר נפתרות לנגינת גיטרה של השיר עצמו. ב-1972 פורסמה המונוגרפיה המקיפה הראשונה אודותיו.^[1] הרכב הקונסורט אוף מיוזיק (Consort of Musicke) ערך בשנים 1976-1981 את ההקלטה החלוצית של מכלול יצירות דאולנד.

מורשתו במוזיקה העכשווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצרים עכשוויים הקליטו ביצועים של יצירותיו של דאולנד. בשנת 1999 הוקלט בחברת ECM New Series האלבום "In Darkness Let Me Dwell" ובו ביצועים חדשים לשיריו של דאולנד, בביצועם של הטנור ג'ון פוטר, נגן הלאוטה סטפן סטבס, והכנרת מאיה הומבורגר, יחד עם מוזיקאי הג'אז האנגלים ג'ון סורמן וברי גאי.

אלביס קוסטלו כלל הקלטה של יצירתו של דאולנד "Can she excuse my wrongs" (יחד עם Fretwork ו-The Composers ensemble) כרצועת בונוס בהוצאה המחודשת של אלבומו The Juliet Letters.

באוקטובר 2006 הושק לחנויות אלבומו של סטינג Songs from the Labyrinth בחברת ההקלטות דויטשה גרמופון. סטינג, אשר תואר כמעריץ של דאולנד, הפיק את האלבום יחד עם נגן הלאוטה אדין קרמזוב.