היינריך שיידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היינריך שיידמן
Heinrich Scheidemann
לידה 1596?
Wöhrden, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בספטמבר 1663 (בגיל 67 בערך)
המבורג, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה כנסיית סט. קתרין בהמבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות דוכסות הולשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היינריך שיידמןגרמנית: Heinrich Scheidemann;‏ סביבות 15961663) היה נגן עוגב ומלחין גרמני. שיידמן היה מלחין העוגב הנודע ביותר בצפון גרמניה מראשית המאה ה-17 עד מחציתה, שסגנון כתיבתו ומאפייניה היו אות מבשר ליצירתם של דיטריך בוקסטהודה ויוהאן סבסטיאן באך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיידמן נולד בווהרדן שבהולשטיין. אביו היה נגן עוגב הן בווהרדן והן בהמבורג וסביר להניח, שהיה מורו הראשון של היינריך. שיידמן למד אצל סוולינק באמסטרדם בשנים 1611 עד 1614, ונראה שהיה בין התלמידים שזכו להערכתו המיוחדת, כפי שאפשר להסיק מן הקאנון שסוולינק הקדיש לו לפני שובו לגרמניה. בשנת 1629, ואולי קודם לכן, עבד שיידמן בהמבורג כנגן עוגב בכנסיית קתרינה (קתריננקירשה), משרה שבה התמיד למשך יותר משלושים שנים, עד מותו בהמבורג בראשית 1663, במגפת הדבר שפרצה בעיר.

מוזיקה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיידמן עשה לו שם כנגן עוגב ומלחין, כפי שמלמדת התפוצה הנרחבת של יצירותיו; כמות המוזיקה לעוגב ששרדה מיצירותיו של שיידמן עולה על זו של כל מלחין אחר בן זמנו. שלא כמלחינים גרמנים אחרים בראשית הבארוק, כמו פרטוריוס, שיץ, שיידט ושיין, שכולם כתבו ברוב הסוגות והסגנונות שרווחו אותם ימים, שיידמן כתב כמעט אך ורק מוזיקה לעוגב. שירים בודדים שרדו, כמו גם כמה יצירות לצ'מבלו, אבל אלה מגומדים לנוכח עשרות היצירות לעוגב, רבות מהן מרובות פרקים.

תרומתו הקיימת ועומדת של שיידמן לספרות העוגב, ולמוזיקת הבארוק בכלל, היא המוזיקה שכתב לכוראלים לותרניים, בשלושה סוגים כלליים: כתיבה כוראלית לקנטוס פירמוס, סוג מוקדם של כוראל פרלוד; כוראלים "מונודיים", חיקוי לסגנון המונודיה של אותם ימים - סולו ווקאלי מעל בסו קונטינואו - אבל לעוגב סולו; ופנטסיות כוראליות משוכללות, המצאה חדשה, מבוססת על סגנון המקלדת של סוולינק אבל עושה שימוש במלוא המשאבים של פיתוחי עוגב הבארוק הגרמני. נוסף לעיבודי הכוראלים שלו, כתב גם מגניפיקטים, הכתובים לא רק בחלקים אחדים אלא גם בצורה מחזורית, המייעדת אותם לשימוש ליטורגי לסירוגין עם המקהלה בתפילות הערבית, טכניקה של מבנה מוזיקלי רב-פרקים, שתחזור ותופיע שוב במלוא עוצמתה רק במאה ה-19. בין תלמידיו היו יוהאן אדם ריינקן, ממשיכו בכנסיית סנטה קתרינה בהמבורג ודיטריך בוקסטהודה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Article "Heinrich Scheidemann, in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
  • Manfred Bukofzer, Music in the Baroque Era. New York, W.W. Norton & Co., 1947. ISBN 0-393-09745-5
  • Pieter Dirksen, Heinrich Scheidemann's Keyboard Music. Its Transmission, Style and Chronology, Ashgate, Aldershot, 2007. ISBN 978-0-7546-5441-4
  • ערך "היינריך שיידמן" ב"מילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים" בעריכת סטנלי סיידי, כרך 20, לונדון, מקמילן 1980.
  • מנפרד בוקופצר, "מוזיקה בתקופת הבארוק", ניו יורק, נורטון ושות' 1947
  • פיטר דירקסן, "המוזיקה למקלדת של היינריך שיידמן, הנחלתה, סגנונה וסדר הזמנים שלה", אשגייט ואלדרשוט 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היינריך שיידמן בוויקישיתוף