בית הספר בית יהושע

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
בית הספר בית יהושע
אחד ממבני בית הספר בית יהושע, מאי 2023
אחד ממבני בית הספר בית יהושע, מאי 2023
בית ספר
על שם יהושע גלוברמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו "בית יהושע" מחנך להתנהגות חברתית ערכית ואורח חיים בריא פעיל בקרב קהילת בית הספר .
תקופת הפעילות 1928–הווה (כ־96 שנים)
מייסדים ועד הקהילה של נשר
שכבות לימוד בית ספר יסודי
קמפוס רחוב התשבי 300 נשר
בעלי תפקידים
מנהל גלית שרה סדצקי
באחריות עיריית נשר
מיקום
מיקום נשר
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°45′47″N 35°03′04″E / 32.763088601093°N 35.051040511922°E / 32.763088601093; 35.051040511922
האתר הרשמי
(למפת חיפה רגילה)
 
בית הספר בית יהושע
בית הספר בית יהושע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הספר לילדי עובדים של נשר בעת בנייתו בשנת 1932. הוקם על ידי בלה שניטלנדר ומחלקת הבינוי של מפעל המלט נשר

בית הספר בית יהושע ( בעבר שמו היה בית הספר לילדי עובדים, נשר) הוקם בשנת 1928 כבית ספר יסודי לילדי העובדים בנשר. בית הספר פעל במסגרת המרכז לחינוך של ההסתדרות. המורה הראשון של בית הספר היה הסופר אליעזר שמאלי שבחר ללמד את התלמידים בחיק בטבע. ב-1960 שונה שם בית הספר ל"בית יהושע" לזכרו של אלוף יהושע גלוברמן מקיבוץ יגור שנהרג ב-1947 וסייע רבות בהגנה על נשר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הוקם ב-1928 בשני צריפים על גבעה מדרום לכביש לעמק יזרעאל (היום מול כיכר גדוד 21 בפינת הרחובות התשבי והכלניות בתחתית גבעת העמדות. הצריפים שכנו ליד מחצבת נשר הישנה שהיווה מקור לאבק. התלמידים נטעו סביב המתחם עצי ברושים שתחמו אותו. (חלק מהברושים קיימים עד היום). המחזור הראשון של בית הספר סיים את לימודיו בשנת 1935. בית הספר שימש בתחילתו גם את ילדי קיבוץ יגור.

אליעזר שמאלי שלימד בבית הספר בשנים 19281929 והעדיף ללמד בטבע במקום בכיתות לימוד, בשיטת הנושאים. שיטה שלא הייתה אהודה על חלק מתושבי השכונה בורגנים שרצו חינוך פורמלי יותר. המריבות בין תומכי שמאלי ומתנגדיו הגיעו גם לעיתון "דבר". השליטה בבית הספר הייתה בהתחלה על ידי "ועד הורים" שתמכו בשמאלי. לאחר שנתיים הניהול עבר לוועדת התרבות המקומית ושמאלי עזב את בית הספר. .[1] בשנים אלה, בעת היותו מחנך בבית הספר בנשר, החל לרקום את עלילת ספרו "אנשי בראשית" המבוססת על דמותו של אלכסנדר זייד וחייו בשייח' אבריק. הוא נהג לספר את הסיפור בעת טיוליו הרבים עם תלמידיו בטבע. במשך הזמן החלו ילדי בית הספר לכוון את הסיפור בכוח דמיונם.[2] גם לאחר עזיבתו של שמאלי את בית הספר נמשכה מסורת הטיולים בסביבת נשר. בשנת 1934 עלה זהרוני לארץ ישראל ועבד כמורה מחליף בבית הספר. חלק מהטיולים היו לנחל קישון וגם למחצבת החרייבה היום על כביש 7212.[3]

החינוך בבית הספר היה חינוך פטריוטי תוך מתן דגש למחויבות להגן על המולדת.[4] ועד הורי בית הספר ביחד עם מועצת שכונת נשר וועד פועלי נשר פנו למיכאל פולק הבעלים של מפעל המלט נשר בבקשה להקים בניין חדש לבית הספר. הבקשה כללה גם הקמת חדר מלאכה. פולק הסכים לממן את הקמת המבנה, אבל סירב להקים חדר מלאכה בטענה שהתלמידים לא צריכים מלאכה, אלא ללמוד. המפעל הקים לבית הספר בניין ייעודי מבטון. בתחילה בעל קומה אחת עם 10 חדרים. בהמשך נוספה קומה שנייה. המבנה הוקם ליד המפעל (היום פינת הרחובות הקישון והנרקיסים). בניית המבנה הסתיימה בשנת 1933 והוא הפך גם למרכז קהילתי ובית ביטחון לקהילה. המפעל השתתפה באחזקת בית הספר.[5][6]

בימי המרד הערבי הגדול (שנים 1936–1939) שימש מבנה בית הספר מעת לעת למגורים של תושבים שגרו בצריפים ליד מחנה הלגיון הערבי (היום מול הכניסה לכביש 705). בתוך המבנה נערכו שיעורים של ההגנה לתושבי השכונה, וכלי הנשק אוחסנו בסליקים בבסיסי הארונות. המבנה שימש גם להרצאות בנושאים שונים ונערכו בו נשפים. בימי מלחמת העולם השנייה מבנה בית הספר הוחרם על ידי הצבא הבריטי הכפוף לממשלת המנדט כדי לשכן בו חיילים. התלמידים נאלצו ללמוד במשמרות בבתים פרטיים ובצריף הנוער העובד מקום משכנו הראשון של בית הספר.[6]

ב־14 בדצמבר 1960, בטקס קצר, נקרא בית הספר לילדי עובדים בנשר "בית יהושע" על שם אלוף יהושע גלוברמן, חבר קיבוץ יגור, שהיה מדריך בהגנה בנשר ונפל במלחמת העצמאות. בטקס השתתפו כחמישים מחברי הקיבוץ, אלוף מאיר זורע, מפקד פיקוד הצפון באותה עת, חבר הכנסת ישראל בר-יהודה, רב־אלוף במי"ל יעקב דורי, יושב ראש המועצה המקומית יצחק רוט, חברי המועצה וותיקי ההגנה בנשר. אחד מתלמידי בית הספר הקריא את פקודת היום של הרמטכ"ל המכהן חיים לסקוב . לציון זכרו של גלוברמן. רוט, זורע ודורי הביעו בדבריהם הערכה לפועלו של גלוברמן בבניין ההגנה בנשר ובארץ. במהלך מלחמת העצמאות, בריינה גלוברמן, אלמנתו, הסירה את הלוט מעל לוח שהוצב בקיר בית הספר.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הספר בית יהושע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדסה מילר, בתוך: אהרון קמינקר, השכונה בצל ארובות העשן: זכרונות על שכונת נשר; ערך והביא לדפוס אריה שנטל, (חיפה : דפוס תרבות), תשל"ח 1978, עמ' 156–157.
  2. ^ אליעזר שמאלי, הקדמה, אנשי בראשית, עמ' 7–8.
  3. ^ ד"ר ישראל בן דור, " 100 שנות נשר – משכונת צריפים לעיר מגדלים", הוצאת אפי מלצר, יוני 2023, עמוד 73
  4. ^ ד"ר ישראל בן דור, " 100 שנות נשר – משכונת צריפים לעיר מגדלים", הוצאת אפי מלצר, יוני 2023, עמוד 74
  5. ^ ד"ר ישראל בן דור, " 100 שנות נשר – משכונת צריפים לעיר מגדלים", הוצאת אפי מלצר, יוני 2023, עמוד 71
  6. ^ 1 2 3 ד"ר ישראל בן דור, " 100 שנות נשר – משכונת צריפים לעיר מגדלים", הוצאת אפי מלצר, יוני 2023, עמוד 75 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "נשר" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה