בוריס מפציר
 | |
| לידה |
1947 (בן 77 בערך) ריגה, ברה"מ  |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1971 |
| סוגה מועדפת |
סרט תיעודי |
| מדינה |
ישראל |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
בוריס מפציר (נולד ב-1947) הוא מפיק ובמאי קולנוע ישראלי. כיהן כמנכ"ל משרד הקליטה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפציר נולד בריגה שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית, בנם של מאיר ופרידה. הוא גדל עם אמו ואחיו הקטן לאחר שאביו נפטר בהיותו בן שש. מפציר למד במכללת ריגה למכניקה ואלקטרוניקה, וכן למד עיתונאות באוניברסיטה. באוגוסט 1970 נעצר בגין פעילות ציונית והואשם, עם שלושה צעירים אחרים, בקשירת קשר, בתעמולה אנטי-סובייטית ובחתירה תחת שלטונה של ברית המועצות[1] הוא נידון לשנת מאסר[2] ולאחר שחרורו עלה לישראל עם רעייתו בדצמבר 1971[3].
מפציר נקלט בקיבוץ פלמחים. ב-1976 סיים לימודי קולנוע במחזור הראשון של החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר הפקה בטלוויזיה החינוכית הישראלית ובהמשך, בשנים 1977–1994, היה מפיק בשירות הסרטים הישראלי. ב-1994 מונה למנכ"ל השירות. ב-1998 מונה למנהל האגף לתרבות ואומנות במשרד החינוך. ב-1999 מונה למנכ"ל משרד הקליטה, תפקיד בו כיהן עד 2001.
בשנים 2003 עד 2005 שירת כראש נציגות הסוכנות היהודית ברוסיה, בילורוס ובמדינות הבלטיות. בשנים 2008 - 2013 היה ראש המחלקה לקולנוע תיעודי במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה. בשנים 2006 עד 2012 שימש כמנהל פרויקט הנצחה ביד ושם לאיסוף שמות היהודים שנרצחו במהלך שואת יהודי ברית המועצות. מ-2014 עוסק מפציר ביצירת פרויקט דוקומנטרי, "בעקבות השואה הלא ידועה", על השואה בשטחי ברית המועצות.
לאורך השנים ביים מפציר למעלה מ-30 סרטים והפיק כ-400 תוכניות וסרטים דוקומנטריים. רבים מסרטיו עסקו בעולים חדשים ובשואה.
בשנת 2018 עלה לאקרנים הסרט "הדרך לבאבי יאר" שבו המשיך מפציר במסעו לחשיפת "השואה הלא ידועה".
בשנת 2020 שודר בערוץ כאן 11 הסרט תעלומת הספר השחור, העוסק בספר השחור שהיה אמור להתפרסם באוקטובר 1947 במוסקבה, והיה אמור להיות קובץ עדויות ומאמרים על רצח כשני מיליון ושבע מאות אלף יהודים סובייטים בשטחי ברית המועצות תחת הכיבוש הנאצי. הספר נגנז בהוראת השלטונות. שואת היהודים הסובייטים כאילו לא התרחשה כלל. סרטו של בוריס מפציר מגולל את סיפורו של הספר השחור, שאילו ראה אור היה משנה את האופן בו נתפסת השואה, האנטישמיות המודרנית וחיי היהודים בברית המועצות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוריס מפציר, סרטונים בערוץ היוטיוב
בוריס מפציר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- קורות חיים (אורכב 06.12.2019 בארכיון Wayback Machine) באתר פרויקט "בעקבות השואה הלא ידועה"
- ה-4 בריגה נאשמים בפעילות נגד ברה"מ, דבר, 25 במאי 1971
- רצינו רק לצאת לישראל, דבר, 17 בספטמבר 1971
- מרדכי חיימוביץ', דברים שלמדתי בנתיבות, באתר nrg, 22 במרץ 2002
- מרדכי חיימוביץ, יצא לחפש אנה פרנק רוסיה ומצא את עברו, באתר nrg, 31 בינואר 2014
- יעקב בר-און, שומר הזיכרון: הבמאי בוריס מפציר מתעד את שואת יהודי ברית המועצות, באתר מעריב אונליין, 20 בינואר 2016
- אריאל בולשטיין, "לחשוף את השואה שהוסתרה", באתר ישראל היום, 21 ביוני 2018
בוריס מפציר, דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרדכי זיסמן, לוי דרור, גשר ארוך: סיפורו של איש גורדוניה אסיר ציון, מורשת, 1994, עמ' 202
- ^ ברוך גור-גורביץ, יחסים בין השלטון הצארי, הסובייטי והרוסי לבין היהודים, הספרייה הציונית, 2003, עמ' 218
- ^ הגיע אסיר־ציון בוריס מפציר עם עולים מברה"מ, דבר, 22 בדצמבר 1971
| מנכ"לי משרד העלייה והקליטה | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|
- מנכ"לי המשרד לקליטת עלייה
- במאי קולנוע ישראלים
- מפיקי קולנוע ישראלים
- עובדי משרד החינוך, התרבות והספורט
- עובדי הסוכנות היהודית
- עולים בשנות ה-1970
- חוקרי השואה ישראלים
- מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בברית המועצות
- אסירי ציון בברית המועצות
- ישראלים ילידי לטביה
- בוגרי החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב
- שירות הסרטים הישראלי
- ישראלים שנולדו ב-1947