מרדכי זיסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרדכי (מוּני) זיסמן (12 בינואר 1921 - 17 באוגוסט 2010) היה אסיר ציון ופעיל של גורדוניה ברומניה, סופר ומהנדס העיר חולון (1986-1974).

נולד בעיירה דומברובני שבבסרביה, בן לשיינה־רחל ושמשון זיסמן והאח הצעיר לשלוש אחיותיו: סוניה, אסתר ויהודית.

לאחר סיפוח בסרביה לברית המועצות ב-1940, נשלח על ידי מוסדות התנועה הציונית גורדוניה בבוקרשט לפעילות בשטח הכבוש. שנה לאחר מכן נאסר בקישינב על ידי הNKVD בעוון פעילותו הציונית־מחתרתית, ונשלח למאסר למשך עשר שנים בבתי סוהר ובמחנות העבודה בסיביר. לאחר שחרורו רותק למשך שש שנים נוספות לכפר דולגי-מוסט Долгий Мост.

בשנת 1972 עלה לישראל עם אשתו, שרה, ושני ילדיהם.

עבד כמהנדס העיר חולון בין השנים 1974 ל-1986 (עד ליציאתו לגמלאות).

בשנת 1994 הוציא את ספרו הראשון "גשר ארוך" המגולל את דרך החתחתים שעבר עד שזכה לעלות לארץ ישראל. זהו גם פירוש שמו של הכפר אליו רותק לאחר שחרורו, ובו הקים את משפחתו.

בשנת 2001 הוציא לאור את ספרו השני "השלטון והעיור (אורבניזציה) בארץ ישראל ובמדינת ישראל" העוסק בפיתוח עירוני לאורך ההיסטוריה היישובית של ארץ ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי זיסמן, גשר ארוך, מורשת, 1994
  • מרדכי זיסמן, השלטון והעיור (אורבניזציה) בארץ ישראל ובמדינת ישראל, טליגרף, 2001