ארתור שבשטין
 | |
| לידה |
18 בינואר 1868 פשט  |
|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1945 (בגיל 77) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Spitzer Artúr |
| מדינה |
ממלכת הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
  | |
ארתור שבשטין (במקור שפיצר, בהונגרית: Sebestyén Artúr; פשט, 18 בינואר 1868[1] – בודפשט, 28 בנובמבר 1945)[2] היה אדריכל יהודי-הונגרי, מאסטר של סגנון האר נובו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארתור שפיצר נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר שאנדור שפיצר ושל לואיזה אנגל. הוא למד באוניברסיטה הטכנית בבודפשט (שמה היום: אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה) ועבד זמן מה בסטודיו של האדריכל אלאיוש האוסמן.
גיליון העיתון "יומן בודה" מה-30 בספטמבר 1927 מתאר את הקריירה שלו כך:
"כבר בגיל 23 הוזמן לתפקיד מרצה באוניברסיטה הטכנית של בודפשט. בכישרונו הרב השתתף בתכנון "ארמון ניו יורק", ובניין "בית המשפט העליון המלכותי ההונגרי". הוא עיצב, בין היתר, את "ארמון הפיס ההונגרי" בכיכר אשקי (היום: כיכר 15 במרץ) ואת "ארמון מכרות הפחם הכלליות ההונגרי".
שבשטין יצא למסע לימודים אירופאי בין השנים 1894–1896, חידד את הידע שלו באמצעות יצירות ארכיטקטוניות במדינות כמו: איטליה, גרמניה, צרפת, הולנד ובלגיה. בשובו הביתה, פתח משרד עצמאי, ואז לקח חלק בבניית חזית הבנק האוסטרו-הונגרי שתוכנן על ידי איגנץ אלפאר שהושלם עד 1905, בכיכר סבדשאד 8–9 של היום (Szabadság). הבניין תחת המספר הזה הוא המטה של הבנק הלאומי ההונגרי מאז הקמתו ב-1924. בשנת 1897 פתח כאמור משרד עצמאי, אך בשנת 1900 עבד אלברט קלמן קרשי (Kőrössy Albert Kálmán) כשותף. וילת סקאץ' שכבר תוכננה על ידו באופן עצמאי בשדרת Városligeti, מייצגת את הקו הלכנרי (ראה: אדן לכנר) של האר נובו ומתחרה בוילות של האדריכל וידור באותה השדרה. הוא תכנן וילה נוספת בשדרת Városliget, וילת שפיץ בסגנון אר דקו בכתובת מספר 38. הוא השתתף גם במכרזים משמעותיים רבים, שבעקבותיהם תכנן כמה מבני ציבור באזור ערי השדה, אך היה בעיקר מומחה למבני מלונות וספא.
לאחר העצמה עצמית תחילה בסגנון נאו-בארוק, ולאחר מכן ברוח לכנר של מבנים מתוכננים כמו המלונות הגדולים "בודופשט אימפריאל", אחר כך "מלון סבדשאד" (שמו כיום Danubius Hotel Hungaria City Center), בתי ספר ובנייני דירות בבירת הונגריה, מבני ציבור בתיאטרון סיגליגט (סולנוק). עבודתו העיקרית היא החזיתות של מלון גלרט והמרחצאות בבודפשט (1909-1918). הוא תכנן אותן יחד עם האדריכלים איזידור שטרק ועם ארמין הגדוש, ואחר כך גם את בריכות הגלים ב-1927.
הוא תכנן מרחצאות בבוקרשט, פאנצ'בו, בתי קולנוע בסופיה, ברוסה.[3] מחוץ להונגריה, בניינים רבים בוצעו (כמו בניין הקולנוע בסופיה וברוסה, בתים באודסה, בית מרחץ תרמי בפנצ'בו, בריכת גלים בבוקרשט ועוד).[3][4]
רעייתו הייתה מרגיט[5], בתם של ארמין מסינגר ושל אנה שטיינהאוס, עמה התחתן ב-31 במאי 1899 בטרזווארוש, בודפשט[6].
רשימת המבנים בתכנונו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארמון הפיס ההונגרי, בודפשט, כיכר אשקי (היום 15 במרץ) (1899–1902)[7] - יחד עם אלברט קלמן קרשי. הבניין נשרף במהלך המצור על בודפשט בשנים 1944–1945 ונהרס ב-1948.
- וילה קרשי, בודפשט, שדרת וארושליגטי 47. (1899–1900)[8]
- וילה סקטץ', בודפשט, שדרת וארושליגטי 3. וילה סקאץ' (1909–1910)[9][10]
- וילה שפיץ, בודפשט, שדרת וארושליגטי 38 (1910)[9][11]
- מלון גלרט, בודפשט (1911–1918)[12] - יחד עם איזידור סטרק וארמין הגדס
- מלון אימפריאל, לימים מלון Szabadság, בודפשט, Rákóczi út 90. (1915)[12]
- מלון גלרט ובריכות גלים(1927)[9][12]
- תיאטרון סיגליגט, סולנוק
- בית העירייה, מזטור[12] - יחד עם Géza Bánlaky
- המכון הממלכתי לבריאות הנפש, קצ'קמט[13] - יחד עם אדן לכנר
- בתי ספר ובנייני דירות אחרים בבודפשט
- בנייני מגורים באודסה[12]
- בניין קולנוע, סופיה[12]
- בניין קולנוע, רוסה[12]
- בניין מרחץ, בוקרשט[12]
- בית מרחץ, פנצ'בו
- בנייני בית ספר, בודפשט.[12]
- בתי דירות, בודפשט[12]
- בית ספר חטיבת ביניים, ראצקווה[9]
- בית המכס, ראצקווה[9]
- בניין מגורים, ראצקווה, רחוב לאיוש קושוט 74-76[9]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מתחם הבניינים של מרחצאות גלרט ומלון גלרט -
המרחצאות התרמיות של גלרט -
בריכת הגלים של גלרט -
בית העירייה של מזטור
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש 1994-1967)
- מהנאו-בארוק ועד האר נובו, במלאת מאה שנה להולדתו של ארתור שבשטאן (בהונגרית)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ארתור שבשטין
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 69/1868. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 6599/1945. folyószáma alatt".
- ^ 1 2 Gerle János–Kovács Attila–Makovecz Imre: A századforduló magyar építészete. Szépirodalmi Könyvkiadó, Budapest, 1990
- ^ "Régi fényében a Gellért" (בהונגרית). hg.hu. 2008-04-17. אורכב מ-המקור (html) ב-2012-06-24.
- ^ "Messinger Margit halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 897/1930. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 180/1899. folyószáma alatt".
- ^ http://urbface.com/budapest/a-volt-osztalysorsjatek-palota
- ^ http://lathatatlan.ovas.hu/index.htm?node=48139
- ^ 1 2 3 4 5 6 [1]
- ^ https://mierzsebetvarosunk.blog.hu/2016/04/01/varosligeti_fasor_31
- ^ https://www.tspc.hu/projektek/spitz-villa/
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Magyar életrajzi lexikon, i. h.
- ^ Zsidó lexikon, i. h.