ארתור קלטי

ארתור קלטי
Keleti Artúr

לידה	9 בנובמבר 1889 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	7 בנובמבר 1969 (בגיל 79) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Rosenberg Artúr
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
שפות היצירה	צרפתית, איטלקית, הונגרית

ארתור קלטי, (במקור רוזנברג, בהונגרית: Keleti Artúr; בודפשט, 9 בנובמבר 1889 – בודפשט, 7 בנובמבר 1969) היה משורר, מתרגם ספרותי. יהודי-הונגרי הוא היה בין היוצרים ומעצבי הספרים ההונגריים שהוצגו בצורה האמנותית ביותר.

ביוגרפיה

ארתור רוזנברג נולד במשפחה יהודית כבנם של שאמו (שאלאמון=שלמה) רוזנברג, קופאי, ושל ברתה גולדפינגר. הוא למד ב"אקדמיה המזרחית" בבודפשט, שם הכשירו בעיקר אנשי מקצוע לחברות גדולות ולבנקים. בינתיים עבד גם בבתי דפוס כמגיה, למד את רזי הטיפוגרפיה ואת סודות העיצוב האמנותי של ספרים יפים. הוא עבד בבנק בעשור השני של המאה ה-20. יצירותיו פורסמו בעיתונים "וילאג" שפירושו "עולם", (Világ) "העיתון" (Az Újság), וה"הט" שפירושו "השבוע" (Hét), כתביו הופיעו גם בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט, וכן במגזינים צרפתיים וגרמניים.

ב-1912 הוא הכיר בתערוכה את הצייר לאיוש גולאצ'י. בעידודו פרסם את כרך השירים העצמאי הראשון שלו, "חרוזי הצייר בגלימת נזיר", שבו "השמיע את קולו משורר אמיתי, בגעגוע של האדם המודרני לעולם טוב יותר ובעיקר אמנותי יותר". הכרך אוייר על ידי גולאצ'י, שאיתו יצר המשורר ידידות עמוקה. ב-1913 הוא נסע לאיטליה ובילה זמן מה בעיר פדובה בחברת חברו הצייר. הכרך השני של יצירותיו המקוריות, "ברכת המלאך", מכיל רק חמישה עשר שירים, כולל שני שירים אנטי-מלחמתיים ("מיומנו של כומר פשמישל עני" ו"שיר הקינה באלף תשע מאות וחמש עשרה").

קומדיית החרוזים שלו פורסמה ב-1920, בשם מלא ארוך ביותר: "סיפור האהבה האותנטי של ריימונדו האומלל ושל אבירי ברטרנדוס בעלי המזל ב-7 תמונות", או: "נישואי האביר הרמאי ברטרנדוס ואיך האביר האציל ביימונדו ונשלח בעורמה לקבר הקדוש, וכיצד חזר ומת. מחזה גרוטסקי." הוא כתב את המחזה ב-1918, אך הוא פורסם רק לאחר המלחמה, עם איורים מאת מרסל ורטש. הכרכים המאוחרים שלו עוטרו גם ברישומים של אמנים מצוינים אחרים,

בנוסף ליצירותיו העצמאיות, הוא תרגם סיפורים קצרים של סופרים בני זמנו שכתבו בצרפתית, ביניהם המשורר והסופר הסימבוליסטי הבלגי ז'ורז' רודנבך (Georges Rodenbach). מאוחר יותר תרגם את הדרמה "מותו של טינאג'יל" (La Mort de Tintagiles) של מוריס מטרלינק (1894), שיצאה לאור ביום חג המולד 1922 (למרות שהשנה שצוינה על הספר הייתה 1923). ההצגה, עם מוזיקת הליווי של קלוד דביסי, הוצגה פעמיים באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט ב-1925, בבימויו של ארתור קלטי. מילאן פישט כתב עליו דברי שבח בכתב העת ניוגט.

בחג המולד 1922 הוצגה לקוראים גם עבודתו בשם Pax vobiscum.... שנולד מחוויותיו בפדובה ב-1913. הוא הקדיש את מחזור השירים על העיר האיטלקית הקטנה על תושביה לחברו הצייר לאיוש גולאצ'י, "המאהב הגדול של איטליה". הוא ביקש מדז'ה פאי, תלמידו של לאיוש גולאצ'י, לאייר את הכרך, ושיתוף הפעולה ביניהם הביא ליצירת ספר של אמנות מופת אמיתית.

הכרך "ברכת מלאך" ראה אור בפעם השנייה (בחג המולד 1927), אך הפעם הוא כבר היה מאויר עשיר בחיתוכי עץ. קלטי עצמו השתתף ביצירת האיורים בצורה יצירתית. העיצוב האמנותי של הספר זכה במדליית זהב בתערוכה העולמית של פריז (1937). ארתור אלק כתב עליו ביקורת בניוגט.

בשנת 1936 הציג בית האופרה המלכותי ההונגרי את הקומדיה בת שלוש המערכות שלו "שני האבירים" עם הטקסט (לברית) מאת ארתור קלטי. את המוזיקה הלחין ג'רג' קושה, הבמאי היה גוסטב אולה, אחד מבמאי האופרה הטובים בהונגריה.

לרגל יום השנה הארבעים ל"דפוס טבאן" (בבעלות אנדור טבאן) בבקשצ'בה, פרסם בית הדפוס את יצירתו של ארתור קלטי, את הספר בעיצוב אמנותי אמנותי, "סיפורי מוסר ההשכל של אזופוס החכם ושל אחרים" (חג המולד 1943). בכך, המשורר "שקע יותר ויותר בעולמה של השפה ההונגרית הטרנסילבנית הישנה". הוא לא עבד לאחר מכן עד סוף המלחמה בשל יהדותו, שרד את השואה ולאחר המלחמה יצאה לאור גם מהדורה חדשה של ספרו שתורגם על ידו עוד קודם (בטרם נאלץ להפסיק לעבוד) של אנטול פראנס, Le Petit Pierre" (Little Pierre) (1918)", שהיה מעוטר ברישומיו ואיוריו של דיולה הינץ, בהוצאת אנדור טבאן.

בשיריו של ארתור קלטי מתערבבים אווירה של ימי ביניים ותחושת חיים מודרנית, הוא מביט בנוסטלגיה לעבר העידנים הקודמים. אהבה דתית כמעט ורצון לשלום נובעים משורות כתיבתו. בעשורים הראשונים של המאה ה-20, אימרה קנר הבין בצורה המעמיקה ביותר כיצד ניתן לשחזר את הסגנון האחיד של הספר בעבר. הוא היה בעל הידע המקצועי הגדול ביותר, האחריות והיכולת לבצע בצורה מושלמת, אך יצירת הספר ההונגרי האמנותי המודרני במובן של אמנות יפה לא מיוחסת לו בסופו של דבר, אלא למשורר בעל הקול והטון השקט, ארתור קלטי". (אולי, בין היתר, בשל הירצחו של אימרה קנר בשנת 1944 במחנה הריכוז מאוטהאוזן.

יצירותיו

• A kámzsás festő strófái (versek, Budapest, 1912); Gulácsy Lajos rajzaival Online
• A megszentelt puszpáng (Rodenbach novelláinak fordítása, Budapest, 1914) ; fedelén Gulácsy Lajos rajzával
• Angyali üdvözlet (versek, Budapest, 1916) Online
• Az boldogtalan Raymondo és az szerentsés Bertrand lovagoknak hiteles szerelmes története hét képben (verses komédia, Budapest, 1920); illusztrálta Vértes Marcell, a könyvdíszeket Gróf József készítette
• Tintagiles halála (Maeterlinck drámájának fordítása, 1923); Balogh István grafikus rajzaival
• Pax vobiscum, avagy egy költő pásztorlevele a nyájas olvasókhoz (tanköltemény, Budapest, 1923); illusztrálta Fáy Dezső
• A' szépreményű Goethe Úr béfogatása az könnyű Musa kotsijába (Budapest, 1926);
• Az angyali üdvözlet (litániák, Budapest, 1928); új, díszes kiadás, Molnár C. Pál fametszeteivel
• A bölcs Esopusnak és másoknak fabulái (műfordítás, Heltai Gáspár nyomán, Békéscsaba, 1943). A Magyar Bibliophil Társaság ,,Év legszebb könyve" címét kapta
• Nyársforgató Jakab meséi (Anatole France Les Contes de Jacques Tournebroche című művének fordítása, Hincz Gyula illusztrációival, Békéscsaba, 1948). A Magyar Bibliophil Társaság ,,Év legszebb könyve" címét kapta. A kötet fordításáért Keleti Artúr, illusztrációiért Hincz Gyula 1948-ban a Művészeti Tanács nívódíjában részesült.

הוא לא הספיק לסיים את העבודה שהחל על חברו הצייר לאיוש גולאצ'י.

ראו גם

• ארפאד טוט: ברכת המלאך ניוגט, 1916. מס' 17.
• מילן פישט: Maeterlinck: The Death of Tintagiles כתב העת ניוגט, 1925. מס' 7.
• ארתור אלק: אמנים צעירים וחדשים כתב העת ניוגט, 1927. מס' 18.

לקריאה נוספת

• לקסיקון יבודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
• Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
• "A magyar társadalom lexikonja" (PDF). Mtdaportal.extra.hu. 1930. נבדק ב-2014-10-21. (282. o.) (לקסיקון החברה ההונגרית)
• Pintér Jenő: A magyar irodalom története: tudományos rendszerezés Budapest, 1930–1941; 8. kötet. A költészet / Impresszionisták, szimbolisták c. alfejezet. (CD-ROM: Arcanum Kiadó) (היסטוריה של ספרות הונגרית: שיטתיות מדעית בודפשט, 1941-1930; כרך 8. שירה / אימפרסיוניסטים, סמליות.
• Szij Rezső (1970). "Keleti Arthur (1889-1969) könyvművészeti munkássága" (PDF). Magyar Könyvszemle (4. szám): 306–314. נבדק ב-2014-11-04. (רז'ה סי: פעילותו האמנותית של ארתור קלטי בעצוב ספרים. 1970)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארתור קלטי בוויקישיתוף