אסתרליין יקירתי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ש"י עגנון ואסתר מרכס-עגנון |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | חליפת מכתבים |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת שוקן |
| תאריך הוצאה | 1983 |
| מספר עמודים | 343 |
| עורך | אמונה ירון |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 965-19-0494-1 |
  | |
אסתרליין יקירתי הוא ספר, הכולל חליפת מכתבים שכתבו זה לזה שמואל יוסף עגנון ורעייתו אסתר מרכס-עגנון בשנים 1924–1931. המכתבים קובצו יחד בידי אמונה ירון, בתם של בני הזוג, שגם הוסיפה בתחילת הספר ביוגרפיה של משפחת עגנון בתקופת חליפת המכתבים. הספר יצא לאור בשנת 1983 בהוצאת שוקן.
אסתרליין היה שם החיבה שנתן עגנון לאשתו, וכך הוא פתח את המכתבים שנשלחו אליה. המכתבים נשלחו בעת שעגנון שהה בנפרד מאשתו במהלך נסיעותיו, בתקופה בה היא התגוררה בגרמניה והוא התגורר בארץ ישראל, וכן בימים בהם נשרף ביתם בתלפיות ומשפחתו נסעה בעוד הוא נשאר בקרבת מקום[1].
במכתבים מתוארים אירועים רבים שחוו עגנון ומשפחתו, שריפת הבית וכתבי יד שטרם ראו אור בבאד הומבורג בשנת תרפ"ד, רעידת האדמה שפגעה בביתם בירושלים בשנת תרפ"ז, השוד שערכו פורעים ערבים בביתם בתלפיות במאורעות תרפ"ט וסיום כתיבת שלושה כרכים ראשונים של כתבי עגנון והוצאתם לאור בגרמניה[2].
המכתבים ששלח עגנון לאשתו מביעים את הגעגועים שחש אליה ואל משפחתו. חלק מהמכתבים היו ארוכים בעלי סגנון אופייני לכותב, "עברית עגנונית"[3], וחלקם קצר ואישי[4]
אסתרליין,
כתבי לי קצת מפטפוטי הילדים, ושלחי לי את תמונתך. אם לא תשלחי את תמונתך אמלא את המכתבים הבאים אליך רק בתיבות הללו:
כך!
שלחי לי תמונתך,
שלחי לי תמונתך,
תמונתך שלחי לי,
לי שלחי תמונתך,
לי שלחי תמונתך,
תמונתך שלחי לי,
שלחי תמונתך לי,
תמונתך לי שלחי,
כך! יפה?— אסתרליין יקירתי, מכתבים תרפ"ד-תרצ"א, 10 ביוני 1925
על מציאת המכתבים סיפרה אמונה ירון:
- עד שלא מצאתי מכתבים אלה לא ידעתי שהורי שמרו עליהם. מכתבי אבי נמצאו בארונה של אמי צרורים וקשורים בתוך מעטפותיהם ומכתבי אמי שמורים היו באחת ממגירות העמוד של אבי. לא מצאתי מכתבים שכתבו זה לזה לפני תרפ"ד, היינו לפני השרפה בהומבורג. גם רבים ממכתבי אמי אל אבי מן השנים תרפ"ד-תרצ"א לא מצאתי. אני משערת שאבדו כשאבי היה בדרך או כשלא היה לו מקום מגורים קבוע[5].
המחזה "אסתרליין יקירתי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה "אסתרליין יקירתי", המבוסס על מכתבי עגנון, עלה בשנת 1997 בתיאטרון החאן בבימויו של יורם פאלק ובכיכובם של יהויכין פרידלנדר, יעל ברנפלד ואבינעם מור-חיים[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסתרליין יקירתו, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 27.02.2020
- מידע על אסתרליין יקירתי בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש אסתרליין יקירתי בעיתונות יהודית היסטורית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אסתרליין יקירתי, מכתבי עגנון לאשתו
- ^ אסתרליין יקירתי, באתר בית עגנון
- ^ יעקב בר-און, אמונה יוקדת: הבת שהקדישה מחצית מחייה לזכר אביה, ש"י עגנון, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2015
- ^ אחד מ-1,000 המכתבים ששלח חתן פרס הנובל לרעייתו אסתרליין, באתר https://services.israelpost.co.il/
- ^ אסתרליין יקירתי, הוצאת שוקן, עמ' 14
- ^ אסתרליין יקירתי -בתיאטרון החאן
