אנצו ביארזוט
 | ||||
| אנצו ביארזוט במדי טורינו | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
26 בספטמבר 1927 איילו דה פריולי שבאיטליה | |||
| פטירה |
21 בדצמבר 2010 (בגיל 83) מילאנו, איטליה  | |||
| שם מלא | וינצ'נצו ביארזוט | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
לאחר הזכייה במונדיאל 1982
וינצ'נצו "אנצו" ביארזוט (באיטלקית: Vincenzo "Enzo" Bearzot; 26 בספטמבר 1927 - 21 בדצמבר 2010) היה כדורגלן ומאמן איטלקי ששיחק בעמדת הבלם וכמאמן הוביל את נבחרת איטליה לזכייה במונדיאל 1982.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביארזוט החל את קריירת המשחק במדי פרו גוריציה, ממנה עבר לאחר שלוש עונות לאינטר מילאנו. לאחר שלוש עונות במילאנו עבר לסיציליה, שם שיחק במדי קטניה. לאחר שלוש עונות נוספות, שכללו זכייה בסרייה ב' והעפלה לסרייה א', עבר ביארזוט ב-1954 לטורינו, שבנתה את עצמה מחדש לאחר אסון התעופה שגדע את חייהם של רבים משחקני הקבוצה. בתום שתי עונות, בהן היה לשחקן הרכב בטורינו, חזר ביארזוט לאינטר שם בילה עונה אחת, עד שחזר לטורינו, בה המשיך לשחק למשך שבע עונות שכללו 164 הופעות ליגה, עד שפרש לטובת קריירת אימון בגיל 37.
ביארזוט ערך במהלך הקריירה 251 הופעות בסרייה א', וזכה גם בהופעה אחת במדי נבחרת איטליה, ב-27 בנובמבר 1955, בהפסד 0–2 להונגריה. ביארזוט שמר במשחק על פרנץ פושקאש, שהצליח לכבוש בכל זאת שער אחד.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרישתו ממשחק היה ביארזוט למאמן הנוער של טורינו, במדיה פרש ממשחק. הוא אף שימש כעוזר מאמן בצוות המקצועי של הקבוצה הבוגרת. ב-1968 עבר לאמן את פראטו מהליגה השלישית באיטליה.
לאחר עונה אחת החל ביארזוט לעבוד עם התאחדות הכדורגל האיטלקית. הוא מונה לתפקיד מאמן הנבחרת האולימפית של איטליה, ואף שימש כעוזרו של פרוצ'ו ולקארג'י בטורניר מונדיאל 1974. ביארזוט הוסיף לשמש כעוזר מאמן הנבחרת שנה נוספת, עד שב-1975 זכה במינוי לתפקיד מאמן נבחרת איטליה.
ביארזוט הוביל את איטליה לטורניר מונדיאל 1978. בשלב הבתים הראשון שמרה איטליה על מאזן מושלם של שלושה ניצחונות, בבית שכלל את ארגנטינה המארחת, צרפת והונגריה. בשלב הבתים השני פגשה איטליה בהולנד, גרמניה המערבית ואוסטריה. לאחר תיקו מול גרמניה וניצחון על אוסטריה, הפסידה איטליה 1–2 להולנד שהמשיכה לגמר, בעוד איטליה פגשה את ברזיל במשחק על המקום השלישי. לאחר שהפסידה לברזיל, סיימה איטליה את הטורניר במקום הרביעי.
לאור היכולת הטובה שהציגה איטליה במונדיאל, הוביל אותה ביארזוט לטורניר יורו 1980 הביתי. גם בטורניר זה הפגינה איטליה יכולת טובה, כשסיימה שנייה בשלב הבתים רק עקב מספר שערי זכות עדיף לבלגיה, והפסידה במשחק על המקום השלישי רק לאחר דו-קרב פנדלים מול צ'כוסלובקיה שהגיע עד לתשע בעיטות לכל נבחרת. בכך סיימה איטליה טורניר שני ברציפות במקום הרביעי.
ביארזוט המשיך להוביל את הנבחרת גם לטורניר מונדיאל 1982. הפתיחה של איטליה לטורניר הייתה פושרת, והיא רשמה שלוש תוצאות תיקו ורק שני שערי זכות בשלב הבתים. למרות זאת, הצליחה לסיים שנייה בבית ולהעפיל לשלב הבא. באותו הזמן, עקב הביקורת הגוברת על נבחרתו, הכריז ביארזוט על סילנציו סטמפה (באיטלקית: Silenzio Stampa, דממה תקשורתית). מאז ההכרזה, החלה איטליה להשתפר משמעותית. היא גברה על ברזיל וארגנטינה בשלב הבתים השני ולאחר ניצחון 1–3 על גרמניה המערבית במשחק הגמר, זכתה בתואר אלופת העולם, לראשונה מאז מונדיאל 1938.
לאחר שכשלה להעפיל ליורו 1984, הודחה איטליה של ביארזוט בשמינית גמר מונדיאל 1986 על ידי צרפת. בעקבות הביקורת הגוברת כלפיו, שכללה גם האשמות על כך שביארזוט השתמש יתר על המידה בכוכבי מונדיאל 1982 שהיו מעבר לשיאם ב-1986, התפטר מתפקידו לאחר 11 שנים בתפקיד.
לאחר שנים רבות ללא פעילות, חזר ביארזוט לעבוד בהתאחדות האיטלקית בשנת 2002, כשהתמנה לנשיא הסקטור הטכני בהתאחדות, הסקטור המרכזי באיטליה לאימון כדורגל. הוא עזב את תפקידו בשנת 2005.
אנזו ביארזוט הלך לעולמו ב-21 בדצמבר 2010 במילאנו, והיה בן 83 במותו[1].
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תארים כמאמן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- שגיב ברעם, לזרום נגד הזרם, באתר וואלה!, 6 ביוני 2010
- אנצו ביארזוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנצו ביארזוט הלך לעולמו בגיל 83, באתר וואלה!, 21 בדצמבר 2010
| מאמני הנבחרת הזוכה במונדיאל | |
|---|---|
|
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1978 | ||
|---|---|---|
|
1 זוף • 2 בלוג'י • 3 קבריני • 4 קוצ'ורדו • 5 ג'נטילה • 6 מאלדרה • 7 מנפרדוניה • 8 שיראה • 9 אנטוניוני • 10 בנטי • 11 פצ'י • 12 קונטי • 13 פ. סאלה • 14 טארדלי • 15 זקארלי • 16 קאוזיו • 17 ק. סאלה • 18 בטגה • 19 גרציאני • 20 פוליצ'י • 21 רוסי • 22 בורדון • מאמן: ביארזוט |
| |
| נבחרת איטליה – יורו 1980 | ||
|---|---|---|
|
1 זוף • 2 פ. בארזי • 3 ג'. בארזי • 4 בלוג'י • 5 קבריני • 6 קולובאטי • 7 ג'נטילה • 8 מלדרה • 9 שיראה • 10 אנטוניוני • 11 בנטי • 12 בורדון • 13 בוריאני • 14 אוריאלי • 15 טארדלי • 16 זאקרלי • 17 אלטובלי • 18 בטגה • 19 קאוזיו • 20 גרציאני • 21 פרוצו • 22 גאלי • מאמן: ביארזוט |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1982 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 זוף • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קבריני • 5 קולובאטי • 6 ג'נטילה • 7 שיראה • 8 ורכובוד • 9 אנטוניוני • 10 דוסנה • 11 מריני • 12 בורדון • 13 אוריאלי • 14 טארדלי • 15 קאוזיו • 16 קונטי • 17 מסארו • 18 אלטובלי • 19 גרציאני • 20 רוסי • 21 סלבג'י • 22 גאלי • מאמן: ביארזוט |
| |
| נבחרת איטליה – אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 | ||
|---|---|---|
|
1 טנקרדי • 2 פרי • 3 גאלי • 4 נלה • 5 טריצ'לה • 6 ורכובוד • 7 באני • 8 בארזי • 9 בטיסטיני • 10 סבאטו • 11 ויניולה • 12 זנגה • 13 פאנה • 14 מסארו • 15 בריאצ'י • 16 יוריו • 17 סרנה • מאמן: ביארזוט |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1986 | ||
|---|---|---|
|
1 גאלי • 2 ברגומי • 3 קבריני • 4 קולובאטי • 5 נלה • 6 שיראה • 7 טריצ'לה • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 באני • 11 בארזי • 12 טנקרדי • 13 דה נאפולי • 14 די גנרו • 15 טארדלי • 16 קונטי • 17 ויאלי • 18 אלטובלי • 19 גלדריסי • 20 רוסי • 21 סרנה • 22 זנגה • מאמן: ביארזוט |
| |