נבחרת בלגיה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת בלגיה בכדורגל
מידע כללי
כינוי השדים האדומים
התאחדות התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית
השתייכות UEFA
דירוג פיפ"א
(4 באפריל 2024)
3       ‎+1‏
 - ניקוד פיפ"א 1,795.23
 - דירוג שיא 1 (נמדד בנובמבר 2015)
 - דירוג שפל 71 (נמדד ביוני 2007)
מאמן איטליהאיטליה דומניקו טדסקו
קפטן קווין דה בראונה
מירב השערים רומלו לוקאקו (77)
מירב ההופעות יאן ורטונגן (150)
אצטדיון ביתי אצטדיון המלך בודואן, בריסל
www.belgianfootball.be
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
בלגיהבלגיה בלגיה 3 - 3 צרפת צרפתצרפת
(בריסל, בלגיה; 1 במאי 1904)
הניצחון הכי גדול

בלגיהבלגיה בלגיה 9 - 0 זמביה זמביהזמביה
(בריסל, בלגיה; 4 ביוני 1994)
בלגיהבלגיה בלגיה 10 - 1 סן מרינו סן מרינוסן מרינו
(בריסל, בלגיה; 28 בפברואר 2001)


בלגיהבלגיה בלגיה 9 - 0 גיברלטר גיברלטרגיברלטר
(בריסל, בלגיה; 31 באוגוסט 2017)
בלגיהבלגיה בלגיה 9 - 0 סן מרינו סן מרינוסן מרינו
(בריסל, בלגיה; 10 באוקטובר 2019)
ההפסד הכי גדול
אנגליהאנגליה אנגליה ב' 11 - 2 בלגיה בלגיהבלגיה
(לונדון, אנגליה; 17 באפריל 1909)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 14 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב מקום שלישי, 2018
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 6 (הראשונה ב-1972)
ההישג הטוב מקום שני, 1980

נבחרת בלגיה בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של בלגיה, המנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית. הדירוג הנוכחי של נבחרת בלגיה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-3 בעולם, נכון ל-4 באפריל 2024; הניקוד הוא 1,795.23 - עלייה של נקודה אחת לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] בנובמבר 2015, והדירוג הנמוך ביותר 71 נמדד לראשונה[2] ביוני 2007.

הישגי השיא של הנבחרת במסגרת גביע העולם בכדורגל היו ב-1986 כאשר הגיעה למקום הרביעי, וב-2018 כאשר הגיעה למקום השלישי.

הישגי השיא של הנבחרת במסגרת אליפות אירופה בכדורגל, היו ביורו 1980, כשסיימה במקום השני, לאחר הפסד 1:2 למערב גרמניה; וביורו 1972 כאשר סיימה במקום השלישי.

לזכות הנבחרת שתי מדליות אולימפיות: מדליית זהב באולימפיאדת אנטוורפן ב-1920, ומדליית ארד באולימפיאדת פריז ב-1900.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת בלגיה שיחקה את משחקה הרשמי הראשון ב-1 במאי 1904 נגד צרפת, שגם לה היה זה משחקה הראשון. המשחק הסתיים בתיקו 3-3 לעיני 1,500 צופים באוקל, בלגיה. עשרים ימים מאוחר יותר, בלגיה וצרפת היו חלק משבע החברות המייסדות של פיפ"א. שנתיים לאחר הקמתה הרשמית, זכתה הנבחרת לכינוייה השדים האדומים בעקבות רצף ניצחונות מרשים מול נבחרות צרפת והולנד. הכינוי נבע מכך שצבע המדים של הנבחרת הבלגית הוא אדום.

בשנת 1920, זכתה בלגיה במדליית זהב במשחקים האולימפיים שנערכו באנטוורפן, בעקבות משחק גמר שנוי במחלוקת נגד צ'כוסלובקיה במהלכו נטשו שחקני היריבה את המגרש.

1930 עד 1938[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת בלגיה הוזמנה להשתתף בגביע העולם הראשון בשנת 1930, אך הובסה במשחקה הראשון 0–3 על ידי ארצות הברית. במשחקה השני הפסידה בלגיה לפרגוואי 0–1 וסיימה אחרונה בבית.

ארבע שנים לאחר מכן התמודדה בלגיה במוקדמות מונדיאל 1934. בלגיה סיימה בתיקו עם אירלנד והפסידה להולנד, אך אף על פי שלא ניצחה אף משחק העפילה בלגיה למונדיאל לאחר שסיימה במקום השני בבית בזכות הפרש שערים טוב יותר מאירלנד. בטורניר הגמר, שנערך בשיטת נוק-אאוט, הודחה בלגיה בסיבוב הראשון כשהובסה על ידי גרמניה 2–5.

במוקדמות מונדיאל 1938, ניצחה בלגיה בלוקסמבורג וסיימה בתיקו ביתי נגד הולנד כדי לעלות לטורניר הגמר מהמקום השני בבית. בטורניר הגמר שוב הודחה בלגיה בסיבוב הראשון לאחר הפסד 1–3 לצרפת.

1950 עד 1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגיה פרשה ממוקדמות מונדיאל 1950 ובכך נקטע רצף של שלוש הופעות רצופות במשחקי גמר הגביע העולמי. בלגיה שבה והעפילה למונדיאל 1954, לאחר שסיימה ראשונה בבית בטורניר המוקדמות לפני שוודיה ופינלנד. בטורניר הגמר, שסיבובו הראשון כבר נערך בשיטת בתים, סיימה בלגיה בתיקו 4-4 מול אנגליה ובכך לראשונה לא הפסידה במשחק בטורניר הגמר. בלגיה הובסה מול איטליה במשחקה השני וסיימה אחרונה בבית. במוקדמות מונדיאל 1958, סיימה בלגיה במקום השני בבית המוקדם אחרי צרפת ולפני איסלנד ואמורה הייתה להיות מודחת, אלא שבשלב מאוחר יותר הוחלט לקיים הגרלה בין סגניות הבתים, כאשר הזוכה הייתה אמורה לפגוש את ישראל לצמד משחקי פלייאוף על העלייה. נבחרת בלגיה זכתה בהגרלה אך סירבה להשתתף ובכך לא העפילה למונדיאל. במוקדמות מונדיאל 1962 הפסידה בלגיה בכל משחקיה לשוודיה ושווייץ וסיימה אחרונה בבית המוקדם. בלגיה השתתפה לראשונה במוקדמות אליפות אירופה במסגרת מוקדמות יורו 1964, אך הודחה בסיבוב הראשון על ידי יוגוסלביה. במוקדמות מונדיאל 1966, ניצחה בלגיה פעמיים את ישראל בבית המוקדם ובנוסף הביסה את בולגריה. בלגיה סיימה ראשונה בבית עם מספר נקודות זהה לבולגריה. על פי מתכונת המשחקים, הפרש השערים העדיף של בלגיה לא נלקח בחשבון ושתי הנבחרות נפגשו למשחק מכריע במקום נייטרלי על ההעפלה בו הפסידה בלגיה 1–2. בלגיה לא הצליחה להעפיל גם ליורו 1968 לאחר שסיימה במקום השני בבית המוקדם אחרי צרפת ולפני פולין ולוקסמבורג. אולם למונדיאל 1970 הצליחה בלגיה להעפיל, אחרי שלושה כישלונות רצופים, לאחר שסיימה ראשונה בבית המוקדם לפני יוגוסלביה, ספרד ופינלנד. בלגיה זכתה בניצחונה הראשון במסגרת טורנירי גמר גביע העולם, לאחר שישה משחקים ללא ניצחון, כשגברה 3–0 על אל סלבדור החלשה, אך בהמשך הפסידה לברית המועצות ולמקסיקו המארחת וסיימה במקום השלישי בבית.

יורו 1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגה המשמעותי הראשון של בלגיה, שלא במסגרת אולימפית, נקבע באליפות אירופה אותה אירחה בשנת 1972. רק ארבע נבחרות השתתפו בטורניר הגמר באותה תקופה ומארחת הטורניר נקבעה רק לאחר תום משחקי המוקדמות. בלגיה סיימה ראשונה בבית המוקדמות לפני פורטוגל, סקוטלנד ודנמרק והתמודדה מול איטליה בצמד משחקים על ההעפלה. המשחק הראשון באיטליה הסתיים בתיקו 0–0 והגומלין בבלגיה הסתיים בניצחון המארחת 2–1 ובכך העפילה בלגיה לראשונה בתולדותיה לאליפות אירופה. באליפות עצמה, הפסידה בלגיה 1–2 למערב גרמניה בחצי הגמר וסיימה במקום השלישי בעקבות ניצחון 2–1 על הונגריה.

בלגיה לא הצליחה להעפיל למונדיאל 1974, אף על פי שבמהלך משחקי המוקדמות לא ספגה שער. בלגיה הקדימה את נורווגיה ואיסלנד וסיימה עם מספר נקודות זהה להולנד הראשונה בבית המוקדם, אך הודחה בגלל הפרש שערים פחות טוב ממנה. הולנד הדיחה את בלגיה גם במוקדמות יורו 1976. בלגיה סיימה ראשונה בבית המוקדם לפני מזרח גרמניה, צרפת ואיסלנד אך בצמד המשחקים המכריע על ההעפלה מול הולנד הובסה 0–5 בהולנד והפסידה גם במשחק הגומלין הביתי. במוקדמות מונדיאל 1978 שוב פגשה בלגיה את הולנד והפסידה לה פעמיים. בלגיה סיימה אחריה במקום השני בבית המוקדם ולפני צפון אירלנד ואיסלנד ולא העפילה לגביע העולם בפעם השנייה ברציפות.

1980 עד 2002 : רצף הופעות בגביע העולם וסגנות אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החל תור הזהב של הנבחרת הבלגית. תקופה זו כללה שש העפלות רצופות לגביע העולם דרך טורניר מוקדמות, שיא אשר נשבר רק על ידי נבחרת ספרד בשנת 2010 (שהעפילה אז בפעם השביעית ברציפות דרך טורניר מוקדמות).

ביורו 1980 רשמה בלגיה את הישג השיא שלה באליפויות אירופה, כאשר העפילה עד למשחק הגמר. בטורניר המוקדמות, סיימה בלגיה ראשונה בבית צמוד לפני אוסטריה, פורטוגל, סקוטלנד ונורווגיה. בטורניר הגמר שובצה בלגיה לבית עם איטליה המארחת, אנגליה וספרד כאשר הראשונה בבית עולה למשחק הגמר. במשחקה הראשון סיימה בלגיה בתיקו 1–1 עם אנגליה ובמשחקה השני גברה 2–1 על ספרד. במשחקה האחרון הייתה זקוקה בלגיה לתיקו מול איטליה על מנת להעפיל למשחק הגמר, בזכות מספר שערים רב יותר שהבקיעה לעומת איטליה. המשחק הסתיים בתיקו 0–0 ובלגיה העפילה למשחק הגמר מול מערב גרמניה. במשחק הגמר הוליכה מערב גרמניה 0–1, אולם בלגיה השוותה רבע שעה לסיום מכדור עונשין מ-11 מטרים של רנה ון דר איקן. שתי דקות לסיום המשחק, הובקע שער הניצחון למערב גרמניה ובלגיה סיימה במקום השני הגבוה בתולדותיה.

בלגיה העפילה למונדיאל 1982, הראשון מתוך שישה טורנירי גביע עולם אליהם העפילה בלגיה ברציפות. בלגיה העפילה לטורניר לאחר שסיימה ראשונה בבית צמוד וקשה שכלל גם את צרפת, אירלנד, הולנד וקפריסין. במשחק הפתיחה של טורניר הגמר הפתיעה בלגיה את אלופת העולם ארגנטינה 1–0 משער של ארווין ונדנברג. בהמשך ניצחה בלגיה 1–0 את אל סלבדור וסיימה בתיקו 1–1 מול הונגריה כדי להעפיל לסיבוב השני מהמקום הראשון בבית. זו הייתה הפעם הראשונה בה בלגיה עוברת סיבוב בגביע העולם. בסיבוב השני שובצה בלגיה לבית עם פולין וברית המועצות. בלגיה הפסידה בשני המשחקים וסיימה אחרונה בבית.

בלגיה העפילה ליורו 1984 לאחר שסיימה ראשונה בבית בטורניר המוקדמות לפני שווייץ, מזרח גרמניה וסקוטלנד, אך לא הצליחה לשחזר את הישגה מהאליפות הקודמת. בלגיה שובצה לבית עם צרפת, דנמרק ויוגוסלביה, כאשר שתי הראשונות עולות לחצי הגמר. במשחקה הראשון ניצחה בלגיה את יוגוסלביה 2–0, אך הובסה במשחקה השני 0–5 על ידי צרפת. תיקו במשחק האחרון מול דנמרק היה מספיק לבלגים על מנת לעלות לחצי הגמר מהמקום השני ובלגיה כבר הוליכה במשחק 2–0, אבל מהפך של דנמרק כולל שער ניצחון שש דקות לסיום הוריד את הבלגים למקום השלישי בבית והדיח אותם מהטורניר.

מונדיאל 1986 היווה את הישג השיא של נבחרת בלגיה. בטורניר המוקדמות שובצה בלגיה לבית עם פולין, אלבניה ויוון כאשר הראשונה בבית מעפילה לטורניר הגמר והסגנית מתמודדת בצמד משחקי פלייאוף על העלייה מול נבחרת אירופית אחרת. לאחר חמישה משחקים הגיעה בלגיה לפולין למשחק אחרון ומכריע, כאשר לשתי הקבוצות מספר נקודות והפרש שערים זהה, אך לפולין שערי זכות רבים יותר. המשחק הסתיים בתיקו 0–0 ששלח את פולין למונדיאל ואת בלגיה לצמד משחקי פלייאוף מכריעים מול הולנד. במשחק הראשון בבלגיה ניצחה בלגיה 1–0 ובמשחק החוץ בהולנד פיגרו הבלגים 0–2, אולם חמש דקות לסיום הבקיע גיאורגס גרון שער חוץ יקר לבלגים שצימק את התוצאה ל-2–1 והעלה את הבלגים לטורניר הגמר בזכות יתרון שערי החוץ. בניגוד לטורניר הקודם, טורניר הגמר במקסיקו לא התחיל טוב עבור הבלגים ששובצו לבית עם מקסיקו, עיראק ופרגוואי. בלגיה הפסידה למקסיקו 1–2 במשחק הראשון. בהמשך ניצחה בלגיה את עיראק 1–2 וסיימה בתיקו 2-2 עם פרגוואי. בלגיה סיימה רק במקום השלישי בבית, אך העפילה לשמינית הגמר כאחת מארבע הקבוצות שסיימו במקום השלישי עם המאזן הטוב ביותר. בשמינית הגמר התמודדה בלגיה מול ברית המועצות באחד המשחקים הטובים בטורניר. ברית המועצות הובילה 0–1 במחצית, אולם אנזו שיפו השווה בדקה ה-56. ברית המועצות עלתה שוב ליתרון 2–1, אך יאן קולמנס השווה 13 דקות לסיום והמשחק נכנס להארכה. שערים של סטפן דמול וניקו קלאסן קבעו מהפך והעלו את הבלגים ל-4–2 לפני שאיגור בלאנוב השלים שלושער פרטי וקבע את תוצאת הסיום 3–4 לבלגיה. בשלב רבע הגמר התמודדה בלגיה מול ספרד. יאן קולמנס העלה את הבלגים ליתרון 1–0, אולם הספרדים השוו 5 דקות לסיום וקבעו הארכה. בהארכה הפעם לא נכבשו שערים נוספים ובלגיה ניצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים 5–4 והעפילה לחצי הגמר. בחצי הגמר התמודדה בלגיה מול ארגנטינה והפסידה 0–2 מצמד שערים של דייגו מראדונה. במשחק על המקום השלישי הפסידה בלגיה לצרפת 2–4, שוב אחרי הארכה וסיימה במקום הרביעי בטורניר, הגבוה בתולדותיה.

בלגיה לא העפילה ליורו 1988 לאחר שסיימה שלישית בבית המוקדם אחרי אירלנד שעלתה ובולגריה, אולם הצליחה להעפיל למונדיאל 1990 לאחר שסיימה ראשונה בבית המוקדם לפני צ'כוסלובקיה, פורטוגל, שווייץ ולוקסמבורג. בלגיה פתחה את משחקיה בשלב הבתים בטורניר הגמר בניצחונות 0–2 על קוריאה הדרומית ו-3–1 על אורוגוואי וסיימה בהפסד 1–2 לספרד שמיקם אותה במקום השני אחריה בבית. בשמינית הגמר הפסידה בלגיה לאנגליה 0–1 משער של דייוויד פלאט דקה אחת לסיום ההארכה.

בלגיה לא העפילה ליורו 1992 לאחר שסיימה שלישית בבית המוקדם אחרי אלופת העולם גרמניה שעלתה ויילס, אולם שוב הצליחה להעפיל למונדיאל 1994 אחרי טורניר מוקדמות צמוד בו סיימה במקום השני אחרי רומניה, אך הקדימה את צ'כוסלובקיה, ויילס, קפריסין ואיי פארו. בטורניר הגמר שובצה בלגיה בשלב הבתים עם הולנד, ערב הסעודית ומרוקו. בלגיה ניצחה 1–0 את מרוקו ואת הולנד, אולם הפסידה במפתיע לערב הסעודית 0–1 וסיימה שלישית בבית עקב שער זכות אחד פחות מהולנד וערב הסעודית שסיימו עם מספר נקודות והפרש שערים זהה. למרות זאת, בלגיה העפילה לשמינית הגמר כאחת מארבע הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר מהמקום השלישי. זו הייתה הפעם הרביעית ברציפות שבה בלגיה העפילה משלב הבתים. בלגיה הודחה בשמינית הגמר לאחר שהפסידה 2–3 לגרמניה.

בלגיה כשלה בפעם השלישית ברציפות בנסיונותיה להעפיל לאליפות אירופה, כשלא הצליחה להעפיל ליורו 1996, אך במוקדמות מונדיאל 1998 המשיכה להצליח. בלגיה סיימה שנייה בבית המוקדמות אחרי הולנד ולפני טורקיה, ויילס וסן מרינו והעפילה לצמד משחקי פלייאוף מול אירלנד. המשחק הראשון באירלנד הסתיים בתיקו 1–1 ובמשחק הגומלין בבלגיה ניצחו הבלגים 2–1 משער ניצחון של לוק ניליס. בטורניר הגמר סיימה בלגיה את שלושת משחקיה בתיקו (0–0 מול הולנד, 2–2 מול מקסיקו ו-1–1 מול קוריאה הדרומית), סיימה שלשית בבית והודחה. בכך נקטע רצף של ארבע העפלות רצופות משלב הבתים.

בלגיה העפילה ליורו 2000 כמארחת משותפת עם הולנד ושובצה לבית עם שוודיה, איטליה וטורקיה. בלגיה פתחה בניצחון 2–1 על שוודיה, אך הפסידה 0–2 לאיטליה. במשחקה האחרון בשלב הבתים, תיקו מול טורקיה היה מספיק לבלגים כדי לעלות לרבע הגמר אולם הטורקים ניצחו 2–0 ובלגיה הודחה מהטורניר. במוקדמות מונדיאל 2002, סיימה בלגיה במקום השני בבית אחרי קרואטיה ולפני סקוטלנד, לטביה וסן מרינו והעפילה לצמד משחקי פלייאוף על העלייה מול צ'כיה. בלגיה ניצחה פעמיים 1–0 והעפילה בפעם השישית ברציפות למונדיאל. בטורניר הגמר בלגיה שובצה בשלב הבתים לבית עם רוסיה, יפן ותוניסיה. בלגיה סיימה בתיקו 2–2 עם יפן ובתיקו 1–1 עם תוניסיה. במשחק האחרון בשלב הבתים, בלגיה הייתה חייבת ניצחון על רוסיה כדי לעלות לשמינית הגמר בעוד לרוסים היה מספיק תיקו. בלגיה ניצחה 3–2 במשחק המכריע והעפילה לשמינית הגמר, בו הפסידה לברזיל 0–2 והודחה. מונדיאל 2002 היה הטורניר הגדול האחרון בו בלגיה השתתפה עד מונדיאל 2014.

2004 עד 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה שלאחר מונדיאל 2002 ועד מוקדמות מונדיאל 2014 היוותה תקופת שפל עבור הנבחרת הבלגית. במהלך תקופה זו לא הצליחה בלגיה להעפיל לשני טורניר גביע העולם ולשלושה טורניר אליפות אירופה. בעוד שהפעם האחרונה בה הצליחה בלגיה להעפיל לאליפות אירופה דרך המוקדמות הייתה בשנת 1984, בלגיה הצליחה להעפיל לשישה טורנירי גמר גביע עולם רצופים מ-1982 עד 2002 וכעת לא הצליחה להעפיל אף אליהם.

בלגיה לא העפילה ליורו 2004, לאחר שסיימה במקום השלישי בית המוקדם אחרי בולגריה וקרואטיה. בלגיה סיימה עם מספר נקודות זהה לקרואטיה, אך בגלל מאזן שערי פנימי במפגשים ביניהן סיימה שלישית ולא העפילה לפלייאוף. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה בלגיה רביעית בבית המוקדם אחרי סרביה ומונטנגרו, ספרד ובוסניה והרצגובינה. בכך נקטע רצף שש ההעפלות לטורניר גביע העולם. במוקדמות יורו 2008 נסוגה בלגיה אף יותר כאשר סיימה רק חמישית בבית המוקדם מתוך שמונה נבחרות אחרי פולין, פורטוגל, סרביה ופינלנד. במוקדמות מונדיאל 2010 סיימה בלגיה רביעית בבית המוקדם אחרי ספרד, בוסניה והרצגובינה וטורקיה. במוקדמות יורו 2012 סיימה בלגיה שלישית בבית המוקדם אחרי גרמניה וטורקיה. טורניר זה חתם חמישה טורנירי מוקדמות רצופים שהסתיימו באי העפלה. לצד האכזבות הללו, יכלה בלגיה להתעודד מדור חדש של כדורגלנים מוכשרים, כאשר נבחרתה הצעירה עד גיל 23 סיימה רביעית באולימפיאדת בייג'ינג בשנת 2008.

מונדיאל 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגיה העפילה למונדיאל 2014 לאחר טורניר מוקדמות מוצלח במיוחד. בלגיה ניצחה 8 משחקים וסיימה שנים נוספים בתיקו. היא סיימה במקום הראשון בבית המוקדם לפני קרואטיה, סרביה, סקוטלנד. ויילס ומקדוניה ושובצה בדרג הראשון בהגרלת הבתים במונדיאל. בלגיה שובצה עם נבחרות רוסיה, אלג'יריה וקוריאה הדרומית. בטורניר הגמר ניצחו הבלגים בארבעת משחקיהם הראשונים (שיא ניצחונות לטורניר עבור הבלגים), כולם בהפרש של שער, אך הודחו ברבע הגמר. בשלב הבתים ניצחה בלגיה את אלג'יריה 2–1, את רוסיה 1–0 ואת קוריאה הדרומית 1–0 וסיימה ראשונה בבית המוקדם. בשלב שמינית הגמר ניצחה בלגיה את ארצות הברית 2–1 אחרי הארכה. בשלב רבע הגמר הפסידה בלגיה לארגנטינה 1–0 והודחה מהטורניר.

יורו 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגיה העפילה ליורו 2016 לאחר שלא הצליחה להעפיל לשלוש אליפויות אירופה הקודמות, אך עם ציפיות גבוהות בעקבות היכולת הגבוהה של הנבחרת והמונדיאל המוצלח שעברה.
הבלגים העפילו לטורניר לאחר שסיימו ראשונים בבית המוקדם לפני ויילס, בוסניה והרצגובינה, ישראל, קפריסין ואנדורה. בטורניר הגמר שובצה בלגיה לבית עם איטליה, שוודיה ואירלנד. בלגיה פתחה בהפסד 0–2 לאיטליה אך בהמשך הביסה את אירלנד 0–3 וניצחה את שוודיה 0–1. בלגיה העפילה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית. בשמינית הגמר הביסה בלגיה את הונגריה 0–4 אך ברבע הגמר הופתעה בלגיה על ידי ויילס 3-1 והודחה מהטורניר.

מונדיאל 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדיאל 2018 הביא לנבחרת בלגיה את ההישג הטוב בתולדותיה - המקום השלישי.

בלגיה העפילה לטורניר כזוכת בית 8 במוקדמות אירופה, עם תשעה ניצחונות ותוצאת תיקו אחת. את שלב הבתים צלחה עם 3 ניצחונות, בהם גברה על אנגליה, תוניסיה ופנמה, וסיימה ראשונה בבית ז'.

במשחק שמינית הגמר גברה 3:2 על נבחרת יפן. עד הדקה ה-69 הייתה התוצאה 0–2 לזכותה של יפן, ולאחריה הצליחה בלגיה להבקיע 3 שערים, שהאחרון בהם בתוספת הזמן בדקה ה-90+4'.

במשחק רבע הגמר הדיחה את נבחרת ברזיל מהטורניר בתוצאה 2:1, ועלתה לשלב חצי הגמר, לראשונה מזה 32 שנה. בלגיה הפסידה לצרפת 1:0 במשחק חצי הגמר, וזכתה במקום השלישי לאחר שגברה על נבחרת אנגליה 2:0.

יורו 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגיה העפילה ליורו 2020 בפעם השנייה ברציפות לאחר שסיימה את שלב המוקדמות במאזן מושלם של 10 ניצחונות מ-10 משחקים. היא סיימה בראש הבית המוקדם לפני רוסיה, סקוטלנד, קפריסין, קזחסטן וסן מרינו. גם בטורניר הגמר סיימה בלגיה את שלב הבתים במאזן מושלם בעקבות ניצחונות 0-3 על רוסיה, 1-2 על דנמרק ו-0-2 על פינלנד. בשמינית הגמר גברה בלגיה על פורטוגל 0-1, אך ברבע בגמר הפסידה 2-1 לאיטליה ובכך הודחה ברבע גמר היורו בפעם השנייה ברציפות.

מונדיאל 2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגיה העפילה למונדיאל 2022 לאחר טורניר מוקדמות מוצלח. בלגיה ניצחה 6 משחקים וסיימה שניים נוספים בתיקו. היא סיימה במקום הראשון בבית המוקדם לפני ווילס, צ'כיה, אסטוניה ובלארוס ושובצה בדרג הראשון בהגרלת הבתים במונדיאל.

בלגיה שובצה עם נבחרות קרואטיה, מרוקו וקנדה.

בשלב הבתים ניצחה בלגיה את קנדה 1–0, הפסידה למרוקו 2-0 וסיימה בתיקו 0-0 עם קרואטיה, בעקבותיו סיימה שלישית בבית והודחה מהטורניר.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואיאורוגוואי 1930 סיבוב ראשון 2 0 0 2 0 4
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית 1934 סיבוב ראשון 1 0 0 1 2 5
צרפתצרפת 1938 סיבוב ראשון 1 0 0 1 1 3
ברזילברזיל 1950 פרשה
שווייץשווייץ 1954 סיבוב ראשון 2 0 1 1 5 8
שוודיהשוודיה 1958 לא העפילה
צ'ילהצ'ילה 1962
אנגליהאנגליה 1966
מקסיקומקסיקו 1970 סיבוב ראשון 3 1 0 2 4 5
גרמניהגרמניה 1974 לא העפילה
ארגנטינהארגנטינה 1978
ספרדספרד 1982 סיבוב שני 5 2 1 2 3 5
מקסיקומקסיקו 1986 מקום רביעי 7 2 2 3 12 15
איטליהאיטליה 1990 שמינית גמר 4 2 0 2 6 4
ארצות הבריתארצות הברית 1994 שמינית גמר 4 2 0 2 4 4
צרפתצרפת 1998 סיבוב ראשון 3 0 3 0 3 3
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2002 שמינית גמר 4 1 2 1 6 7
גרמניהגרמניה 2006 לא העפילה
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010
ברזילברזיל 2014 רבע גמר 5 4 0 1 6 3
רוסיהרוסיה 2018 מקום שלישי 7 6 0 1 16 6
קטר (מדינה)קטר (מדינה) 2022 סיבוב ראשון 3 1 1 1 1 2
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו קנדהקנדה 2026
סה"כ 14/22 51 21 10 20 69 74

כל אליפויות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
צרפתצרפת 1960 לא נרשמה
ספרדספרד 1964 לא העפילה
איטליהאיטליה 1968
בלגיהבלגיה 1972 מקום שלישי 2 1 0 1 3 3
יוגוסלביהיוגוסלביה 1976 לא העפילה
איטליהאיטליה 1980 מקום שני 4 1 2 1 4 4
צרפתצרפת 1984 סיבוב ראשון 3 1 0 2 4 8
גרמניהגרמניה 1988 לא העפילה
שוודיהשוודיה 1992
אנגליהאנגליה 1996
בלגיהבלגיה הולנדהולנד 2000 סיבוב ראשון 3 1 0 2 2 5
פורטוגלפורטוגל 2004 לא העפילה
אוסטריהאוסטריה שווייץשווייץ 2008
פוליןפולין אוקראינהאוקראינה 2012
צרפתצרפת 2016 רבע גמר 5 3 0 2 9 5
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי 2020 רבע גמר 5 4 0 1 9 3
גרמניהגרמניה 2024 העפילה
סה"כ 6/16 22 11 2 9 31 28

ליגת האומות של אופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה דרג סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
פורטוגלפורטוגל 2018-2019 א שלב הבתים 4 3 0 1 9 6
איטליהאיטליה 2020-2021 א מקום רביעי 8 5 0 3 19 11
הולנדהולנד 2022-2023 א שלב הבתים 6 3 1 2 11 8
2024-2025 א
סה"כ 18 11 1 6 39 25

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת לקראת מונדיאל 2022. הנתונים מעודכנים ל-25 בספטמבר 2022.

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער טיבו קורטואה (קפטן שני) 11 במאי 1992 100 0 ספרדספרד ריאל מדריד
12 שוער סימון מיניולה 6 במרץ 1988 35 0 בלגיהבלגיה קלאב ברוז'
13 שוער קון קסטילס 25 ביוני 1992 4 0 גרמניהגרמניה וולפסבורג
2 הגנה טובי אלדרווירלד 2 במרץ 1989 123 5 בלגיהבלגיה רויאל אנטוורפן
3 הגנה ארתור תיאט 25 במאי 2000 3 0 צרפתצרפת סטאד רן
4 הגנה ואוט פאאס 3 באפריל 1998 1 0 אנגליהאנגליה לסטר סיטי
5 הגנה יאן ורטונגן 24 באפריל 1987 129 9 בלגיהבלגיה אנדרלכט
15 הגנה תומא מנייה 12 בספטמבר 1991 58 8 גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד
21 הגנה טימותי קסטאן 5 בדצמבר 1995 25 2 אנגליהאנגליה פולהאם
26 הגנה זנו דבאסט 21 באוקטובר 2003 2 0 בלגיהבלגיה אנדרלכט
6 קשר אקסל ויטסל 12 בינואר 1989 126 12 ספרדספרד אתלטיקו מדריד
7 קשר קווין דה בראונה (קפטן) 28 ביוני 1991 93 25 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
8 קשר יורי טילמנס 7 במאי 1997 54 5 אנגליהאנגליה אסטון וילה
11 קשר יאניק קרסקו 4 בספטמבר 1993 59 8 ערב הסעודיתערב הסעודית א-שבאב ריאד
18 קשר אמאדו אוננה 16 באוגוסט 2001 2 0 אנגליהאנגליה אברטון
19 קשר לאנדר דנדונקר 15 באפריל 1995 29 1 אנגליהאנגליה אסטון וילה
20 קשר האנס פנאקן 24 באוגוסט 1992 22 5 בלגיהבלגיה קלאב ברוז'
22 קשר שארל דה קטלארה 10 במרץ 2001 10 1 איטליהאיטליה אטאלנטה
9 חלוץ רומלו לוקאקו 13 במאי 1993 102 68 איטליהאיטליה רומא
14 חלוץ דריס מרטאנס 6 במאי 1987 106 21 טורקיהטורקיה גלאטסראיי
16 חלוץ תורגן אזאר 29 במרץ 1993 45 9 בלגיהבלגיה אנדרלכט
17 קיצוני לאנדרו טרוסארד 4 בדצמבר 1994 21 5 אנגליהאנגליה ארסנל
23 חלוץ מישי בטשואיי 2 באוקטובר 1993 47 26 טורקיהטורקיה פנרבחצ'ה
24 חלוץ לואיס אופנדה 16 בפברואר 2000 4 1 גרמניהגרמניה ר.ב. לייפציג
25 קיצוני ז'רמי דוקו 27 במאי 2002 10 2 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-12 בספטמבר 2023.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן ורטונגן שיאן ההופעות (153) בנבחרת בלגיה בכל הזמנים.
דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 יאן ורטונגן 2007–הווה 153 10
2 אקסל ויטסל 2008–2022 130 12
3 טובי אלדרווירלד 2009–2022 127 5
4 אדן הזאר 2008–2022 126 33
5 רומלו לוקאקו 2010–הווה 113 83
6 דריס מרטנס 2011–2022 109 21
7 טיבו קורטואה 2011–הווה 102 0
8 קווין דה בראונה 2010–הווה 99 26
9 יאן קולמנס 1977–1991 96 23
10 טימי סימונס 2001–2016 94 6

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומלו לוקאקו מלך השערים (83) בנבחרת בלגיה בכל הזמנים
דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים הופעות ממוצע למשחק
1 רומלו לוקאקו 2010–הווה 83 113 0.7
2 אדן הזאר 2008–2022 33 126 0.26
3 ברנרד וורהוף 1928–1940 30 61 0.49
פול ון הימסט 1960–1974 81 0.37
5 מארק וילמוטס 1994–2002 28 70 0.4
6 מישי בטשואיי 2015–הווה 27 54 0.5
ז'וזף מרמנס 1945–1956 56 0.48
8 רובר דה וין 1906–1913 26 23 1.13
ריימונד בריין 1925–1939 54 0.48
קווין דה בראונה 2010–הווה 99 0.26

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל