אלימות בכדורגל הישראלי
אלימות בכדורגל הישראלי מתייחסת לביטויי אלימות פיזיים ולא-פיזיים אשר מתרחשים במהלך אירועי כדורגל בישראל, בין אוהדים של קבוצות יריבות, בין אוהדים לספורטאים ואנשי סגל, בין כוחות הביטחון והאוהדים ולעיתים אף בין הספורטאים עצמם.
אלימות מילולית ופיזית על ידי אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלימות מילולית ופיזית על ידי אוהדים היא תופעה נפוצה המתרחשת לרוב במקרים של יריבות עזה בין קבוצות, למשל מכבי תל אביב והפועל תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב, ובני סכנין ובית"ר ירושלים. העונש המקובל כיום על התפרעויות אוהדים הוא משחק או מספר משחקים ללא קהל, או העמדה לדין של המתפרעים במקרים נקודתיים.
אלימות מילולית נפוצה בכדורגל הישראלי וכוללת בעיקר שירים בגנות הקבוצה היריבה ושחקניה. לעיתים כוללת האלימות המילולית שימוש במונחים מתחום השואה[1][2]. אוהדי הפועל תל אביב משתמשים לעיתים בביטויים כמו "שואה למכבי" ו"מכבי נאצים". מקרי אלימות מילולית נוספים הם כאלו שמופנים כנגד אדם ספציפי, כמו מקרה בו חלק מאוהדי בית"ר שרקו בוז במהלך דקת דומייה לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין במהלך טקס מיוחד שקרא להפסקת האלימות[3], ומקרה בו מספר אוהדי הפועל תל אביב קראו כנגד תת ניצב אהובה תומר[4]. אוהדי הפועל תל אביב ידועים באלימות מילולית ובשירי השטנה הפוגעניים שהם מחברים נגד קבוצות יריבות, בעיקר מכבי תל אביב, ואישים בהם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, בלם הפועל בית שאן איתן טייב, שוער מכבי אלכסנדר אוברוב (השירים ביזו את בנו שנפגע בתאונה), רגב פנאן (כולל שירי שטנה על אביו בעת שישב שבעה) ומוני פנאן[5].
מקרים רבים של אלימות מסוג זה הם שירים גזעניים, בעיקר כנגד ערבים. במשך 3 עונות ברציפות, החל מעונת 2006/2007 חלה ירידה בגזענות, אך בעונת 2009/2010 חלה בה עליה מסיבית של 47%[6]. בתודעה הציבורית נתפסים אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים כאוהדים גזעניים עקב מספר לא מועט של מקרי אלימות מילולית[7][8] ופיזית[9][10] כנגד ערבים ומספר רב של שירים נגד ערבים כמו "אני שונא את סלים טועמה" (בו המשפט "אני שונא את כל הערבים") ו"מוחמד מת". מכיוון שההתפרעויות הללו הכתימו את שמם של כלל אוהדי הקבוצה, נטבע המונח "הקומץ הבית"רי", לתיאור המתפרעים. קבוצה נוספת בה נשמעות לעיתים קריאות גזעניות היא מכבי תל אביב, כמו קריאות בגנות סלים טועמה[11][12][13][14]. אלימות מילולית גזענית לא רק מופנית כלפי ערבים אלא גם כנגד כהי עור כמו במקרה בו אוהדי בני סכנין קראו קריאות גזעניות לעבר שחקן בית"ר ירושלים, סמואל יבואה[15]. בספטמבר 2023 הורחק אוהד מכבי חיפה מהמגרשים למשך שנה וחצי בגלל קריאות גזעניות לעבר שחקנה של מכבי ת"א, פארפה גויאגון[16].
ישנם מקרים בהם הייתה אלימות פיזית בין אוהדים לבין עצמם. באחד המקרים נפצע באורח קשה אוהד הפועל תל אביב לאחר שנזרק עליו פצצת תאורה בדרבי התל אביבי מיציע אוהדי הקבוצה[17]. במקרה אחר נדקר אוהד בית"ר ירושלים על ידי אוהד הפועל באר שבע[18], וקטטה המונית בין אוהדי מכבי חיפה ובית"ר ירושלים[19]. לעיתים קרובות אלימות מצד האוהדים מתבטאת ביידוי חפצים למגרשים כשלרוב העונש על כך הוא משחק ללא קהל[20][21][22]. במקרה אחד נזרק שלט מיציע אוהדי מ.ס. אשדוד לכיוון כר הדשא ופגע בקוון המשחק, דבר אשר גרר את הפסק המשחק והפסד טכני לטובת הקבוצה היריבה הפועל באר שבע[23].
בין מקרי האלימות הזכורים הנוספים ניתן למנות את השלכת בקבוק התבערה לעבר משרדי ההתאחדות לכדורגל וריסוס כתובות נאצה על ידי אוהדי בית"ר מארגון לה פמיליה. ניתן לשער כי הסיבה למקרה זה היא העובדה שבשנים האחרונות היחסים בין ההתאחדות לבית"ר לאורך השנים נחשבו לחמים בייחוד מאז כניסתו לתפקיד של יו"ר ההתאחדות אבי לוזון[24].
במשחקים רבים נוהגים האוהדים להשתמש באמצעים אסורים כגון חזיזים, נפצים, זיקוקי דינור אבוקות עשן ואף רימוני הלם, בדרך כלל כדי ליצור מצגי פירוטכניקה מרשימים, אך לעיתים אמצעים מסוכנים אלה פוגעים באוהדים אחרים או בשחקנים ואנשי צוות על המגרש. מקרה מפורסם של השלכת רימון הלם היה במשחק של הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים במחזור ה-13 של עונת 2006/2007. בדקה ה-46 השופט הורה על בעיטת פנדל לזכות הפועל תל אביב ושלף כרטיס אדום לבלם בית"ר, דוד אמסלם. האירוע גרם להתקהלות השחקנים ברחבת בית"ר. אוהד של הפועל זרק למגרש רימון הלם שכוון לפגוע בבלם בית"ר שמעון גרשון, אך התפוצץ בסמוך לקשר הפועל יוסי אבוקסיס. אבוסקסיס נפצע וקיבל טיפול רפואי במשך כמה דקות עד ששב לעמוד על רגליו.
ב-2012 בדרבי התל אביבי בו ניצחה מכבי תל אביב את הפועל תל אביב 1–0 מפנדל, גלש המשחק מהר מאוד לפסים אלימים: השופט שלף מספר רב של כרטיסים צהובים ובסיום המשחק אף הרחיק שני שחקנים של הפועל לאחר שאלה התנפלו עליו. אוהדי הפועל התמרמרו על השיפוט ועל ההפסד והחלו ליידות מוטות קרטון ופיברגלאס וחפצים אחרים למגרש. בעקבות התפרעות האוהדים, פסק בית הדין של ההתאחדות לכדורגל בישראל עונש כבד על הפועל תל אביב שכלל הפחתת 3 נקודות, קנס כספי ומספר משחקים ללא קהל.
ב-2019 לאחר שריקת הסיום במשחק בין בני סכנין למכבי פתח תקווה אוהדי סכנין החלו לזרוק כיסאות ומוטות פיברגלאס למגרש, ובמהלך קטטה ביציע נדקרו 2 אוהדי הקבוצה. בית הדין של ההתאחדות סגר את אצטדיון דוחה למשחק אחד, ובנוסף הטיל שני משחקים ללא קהל. במהלך משחק בין בית"ר תל אביב רמלה להפועל פתח תקווה התפתחה תגרה בין אוהדי 2 הקבוצות שבמהלכה אוהד תל אביב רמלה ריסס גז מדמיע ביציע. מספר דקות לאחר מכן נזרקו אבנים מחוץ לאצטדיון אל עבר יציע אוהדי פתח תקווה ומספר אוהדים נפגעו. שופט המשחק הורה על הפסקת המשחק.
תרומת שירי אוהדים לאלימות בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירי אוהדים הם גבריים באופיים ובתכנם, משדרים מצ'ואיזם וולגאריות למרות הנוכחות הנשית ביציעים. יש בהם אלמנטים של נאצה, גזענות, השפלה וביזוי כלפי בני מיעוטים, כהי עור, בעלי נטיות מיניות שונות ויריבי הקבוצה בכלל. זה בא לידי ביטוי בשימוש בשפה גסה, קללות המשולבות במילות השיר, נהמות וקריאה לאלימות מפורשת המשולבת בתיאורים ציוריים ("שישרף לכם הכפר", "מוחמד מת", "שתהיה שואה למכבי") והכל בניגון נעימות מוזיקליות מוכרות וידועות[25].
תוכנית 'בועטים את האלימות והגזענות מהמגרשים' של הקרן החדשה לישראל מוציאה מדי שבוע דו"ח המסכם את האירועים החריגים והחיוביים במשחקי ליגת העל. הדו"ח מופק בעזרת המשקיפים של התכנית הנשלחים מדי שבוע למשחקי הקבוצות השונות ומדווחים על האירועים לרבות ציטוטים משירי אוהדים המעבירים מסרים אלימים.
שירי אוהדים באצטדיוני הספורט לא מעבירים רק מסרים אלימים, הם הפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד מחווית הצפייה במשחקים. השירים מספקים צבע, אווירה, ומפגן תמיכה של אוהדים בקבוצתם. לשירים יש תפקיד חשוב בהגדרת הזהות בקרב האוהדים ובמאמצם להיות שונים, להיראות שונים, להיתפס כשונים ולבדל עצמם מקבוצות אחרות[26].
שירי אוהדים הם חלון ראווה של הקבוצה וסימן ההיכר שלה. פירוק הטקסט של השירים וניתוחם מלמד על תפיסת העולם של האוהדים בנוגע לתפקידם, לקבוצתם, לספורט והתרבות. באמצעות ניתוח שירים של אוהדי כדורגל וכדורסל בישראל, ניתן לזהות תפיסות שונות של אוהדי קבוצות ספורט. ממחקר שהתפרסם בשנת 2021 ניתן לזהות ערכים יציבים לאורך השנים כגון יחס עמוק לקבוצה וליריבותיה ויחס לגבריות הטבועה בספורט. בנוסף, ניתן לזהות תופעות חדשות כגון הקצנת השיח האלים, השנאה לאחר ויחס שלילי למסחור הספורט. כל אלה מבטאים שינויים חברתיים ותרבותיים בספורט ומחוצה לו. השירים מייצרים תחושת אחווה ושותפות גורל ומהווים מעין מבחן נאמנות של האוהדים, היכולים לבחור אם להיות צופים סבילים או אוהדים פעילים באמצעות הצטרפות לשירה. במידה רבה, השירים אף מייצרים אפקט טריטוריאלי על המגרש, עוצמת הקול מעידה על עוצמת האהדה. שירים מובילים לעלייה ברמת האגרסיביות של הצופים ולעלייה באלימות ובמתח במגרשים. שירי אוהדים מציבים את הקבוצה בראש סדרי העדיפויות של האוהדים, המבטאים מחויבות של אוהדים "מיום היוולדם ועד מותם", שירים מדגישים חשיבות הסמלים בעבור האוהדים. לשירים יש תפקיד חשוב בשימור המסורת והסמלים על פי רוב[27].
אלימות בין אוהדים ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 דצמבר 1975 במשחק ליגה ג' בין מכבי רחובות למכבי כפר גבירול נרצח השחקן מרדכי קינד על ידי אוהד הקבוצה היריבה. היה זה מקרה האלימות החמור ביותר מאז קום המדינה ובהתאם לכך ננקטה ענישה מחמירה - קבוצת מכבי כפר גבירול הורחקה לצמיתות ופורקה.
ב-3 בנובמבר 2014 "פוצץ" משחק הדרבי של תל אביב בליגת העל בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב. המשחק הופסק עקב תקיפת ערן זהבי על ידי אוהד הפועל, שהוביל לעימות המוני בין שחקני 2 הקבוצות, שחקנים מחליפים וצוות מקצועי. זהבי הורחק לאחר שתקף את האוהד חזרה, והמשחק חודש. לאחר מכן המשחק בוטל ולא חודש עקב פריצת מספר אוהדי מכבי מיציע 10-11 שהובילה להתפרעות אוהדים אלימה[28][29]. הקטטות בין אוהדי מכבי להפועל נמשכו גם למחרת, מחוץ לבית המשפט השלום שדן במעצרו של האוהד שתקף את זהבי[30].
אלימות מילולית ופיזית על ידי השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מקרים בהם האלימות פיזית בהם מעורבים שחקני קבוצות יריבות במהלך משחק[31], או בין שחקני אותה קבוצה[32].
בסוף מרץ 2012, בסיום משחק ליגת העל בו ניצחה מכבי פתח תקווה 2–1 את הפועל חיפה, התפתחה תגרה בין שחקני שתי הקבוצות. במהלך התיגרה נגח מאמן השוערים של מכבי פתח תקווה בפניו של שחקן הפועל חיפה עלי חטיב, ואחרי שנפל בעט בו יגאל ממן, בעל תפקיד במכבי פתח תקווה, מספר פעמים בראשו, בעוד חטיב שוכב על הרצפה. חטיב פונה לבית חולים. התקרית האלימה עוררה סערה רבה בכדורגל הישראלי, וחלק מהמעורבים בתקרית נעצרו ונפתחה נגדם חקירה משטרתית[33].
ב-20 באפריל 2012 בעקבות קטטה המונית במשחק הליגה הלאומית בין שחקני ואנשי קבוצות הפועל בני לוד והפועל רמת גן הודיע יו"ר ההתאחדות לכדורגל אבי לוזון על דחיית כל משחקי הכדורגל בליגות הבכירות, לרבות דחיית המחזור ה-35 של ליגת העל[34].
אלימות מצד שוטרים כנגד אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב המספר הרב של מקרי האלימות בקרב האוהדים, משטרת ישראל מנסה לשמור על היציעים ולנקות אותם מאלימות. במספר מקרים השתמשו השוטרים בכח מופרז כנגד האוהדים. בין היתר מקרה של עידו אסף בו נאלץ עידו לעבור ניתוח לכריתת אשך עקב הפגיעה בו[35] ומקרה בו צולם שוטר התוקף אוהד בית"ר ירושלים[36].
תוכניות למניעת האלימות בכדורגל הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2008 חוקק "חוק איסור אלימות בספורט" המיועד למיגור האלימות במגרשי הספורט. החוק מסמיך שוטרים וקציני משטרה להרחיק מאירוע ספורט אדם המפריע לסדר הציבורי או מתנהג באופן אלים. כמו כן מונה החוק רשימה של חפצים מסוכנים שאסורה הכנסתם לאירועי ספורט. סעיף 15 לחוק כולל איסור פלילי על התבטאות גזענית באירוע ספורט. העונש המקסימלי על התבטאות כזו לפי החוק הוא שנתיים מאסר. כמו כן מקנה החוק סמכויות לבתי-המשפט להוצאת צוי הרחקה מאירועי ספורט לתקופות ארוכות, עד שלוש שנים. התוכנית הניבה תוצאות מרשימות שלאחר יישום החוק בחצי הראשון של עונת 2010/11 בכדורגל כמעט 3 מיליון שקלים נחסכו על עלויות שיטור, כמות הסדרנים לא עלתה משמעותית ואפילו נרשמו פחות אירועים חריגים ופחות מעצרים[37].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מירה פרבשטיין, משה סמיונוב, אקולוגיה של אלימות בספורט: המקרה של הכדורגל בישראל, מגמות לב, 1990, עמ' 460-448.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גזענות במגרשי הכדורגל, באתר "המטה למאבק בגזענות בישראל", 22 במרץ 2011
- סמדר שרון, אלימות קהל בליגת – העל בישראל(הקישור אינו פעיל), המכון לטכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת תל אביב
- לילי הלפרין, "כדור של אלימות". מקורותיה של האלימות במגרשי הכדורגל והגורמים הייחודיים המאיצים אותה מנקודת המבט של בני נוער, בתוך: פנים, כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, מס' 65, מרץ 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמית סלונים, אושוויץ בבלומפילד: איך כבשו ביטויי השואה את היציעים?, באתר מאקו, 11 באפריל 2010
- ^ רענן ברנובסקי, שואה זו קללה לגיטימית?, באתר וואלה, 2 במאי 2011
- ^ עדי סרדס ואחיה ראב"ד, חיפה: אוהדי בית"ר ירושלים שרקו בוז לזכר רבין, באתר ynet, 4 בנובמבר 2007
- ^ אוהדי הפועל ת"א צעקו במשחק: "אהובה תומר עולה באש", באתר מאקו, 3 בפברואר 2011
- ^ אראל סג"ל, הפועל פנדורה: מה קרה לאוהדי הפועל תל אביב?, nrg מעריב, 2009
- ^ עליה של 47 אחוזים בהיקף ההסתה לגזענות, באתר ONE, 12 במאי 2010
- ^ סיוון כהן, חינוך בית"רי: ילדים בני חמש לומדים שירים גזעניים, באתר nana10, 21 ביוני 2011
- ^ "בית"ר היא כלי לימין קיצוני. יש להענישה", באתר ערוץ הספורט, 16 במרץ 2011
- ^ אישום נגד 3 נערים אוהדי בית"ר: תקפו ערבים על רקע גזעני, באתר ynet, 16 במרץ 2011
- ^ אוהדי בית"ר תקפו שני מנקים ערבים בטדי?, באתר ynet, 14 במרץ 2010
- ^ יניב חרמש, מכבי ת"א תועמד לדין על שירים גזעניים, באתר ynet, 26 במרץ 2001
- ^ "מכבי תל אביב ממשיכה להוביל את מדד הגזענות וההסתה", בתוך: גזענות והסתה: אוהדי בית"ר קראו 'רבין בגיהנום', באתר ynet, 17 במאי 2004
- ^ לי נוף ודנה בהט, מכבי ת"א נענשה במשחק ללא קהל מול הפועל עכו, באתר ONE, 23 בפברואר 2011
- ^ מכבי תל אביב ספגה עונש של משחק ללא קהל, באתר וואלה, 18 במאי 2011
- ^ דנה בהט, בני סכנין נענשה בשני משחקים ללא קהל בפועל, באתר ONE, 26 במאי 2011
- ^ בשל קריאות גזעניות: אוהד מכבי חיפה הורחק מהמגרשים לשנה וחצי, באתר חדשות 0404, 20 לספטמבר 2023
- ^ משה גוזגל וגור מוטולה, אוהד נפצע בדרבי - מצבו קשה אך יציב, באתר ynet, 15 בפברואר 2004
- ^ ב"ש: אוהד בית"ר ירושלים נדקר במהלך קטטה, באתר מאקו, 22 בינואר 2011
- ^ גלעד שוברט, אלי לוי, ליל קרבות: שורה של עימותים אלימים בין אוהדי בית"ר ומכבי חיפה, באתר nrg, 23 בדצמבר 2008
- ^ תומר לוי, חיפה תארח משחק בלי קהל בפתיחת 11/12, באתר ערוץ הספורט, 27 באפריל 2011
- ^ דנה בהט, בני יהודה עלולה לספוג עונש של משחק ללא קהל, באתר ONE, 18 באפריל 2011
- ^ מכבי ת"א נענשה במשחק ללא קהל וסגירת יציע 10–11 ל-2 משחקים, באתר nrg, 14 בדצמבר 2010
- ^ איציק יצחקי, רענן ברנובסקי, מ.ס. אשדוד ספגה הפסד טכני 3:0, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2010
- ^ מיכל גרונדלנד, תקריות הספורט שנרצה לשכוח, באתר ONE, 8 באוקטובר 2008
- ^ דו"ח ההגינות השבועי: קריאות נאצה וגזענות בדרבי, באתר ONE, 18 בינואר 2017
- ^ אילן תמיר, "גם כשיבוא מלאך המוות אני אלבש כחול-צהוב" שירהם של אוהדי הכדורגל בישראל כחול להבנת המציאות התרבותית והספורטיבית., מגמות נו (1), עמ' 44-57
- ^ בן פורת, אמיר, 1941-, הו איזו מלחמה מענגת: אוהדי כדורגל ישראלים, פרדס, תשס"ח 2007, מסת"ב 978-965-7171-57-8
- ^
שערורייה במגרש: אוהדים פרצו לכר הדשא, הדרבי פוצץ, mako-חדשות 2, 3 בנובמבר 2014.
- ^ רועי ריינשרייבר, דו״ח שיפוט
- ^ קטטה המונית בין אוהדי הפועל למכבי מחוץ לבית המשפט, ישראל היום, 4 בנובמבר 2014
- ^ דרור רוזנפלד, קטטה בין שחקני בית"ר והפועל ת"א בסיום המשחק, באתר ONE, 19 באפריל 2011
- ^ יונתן הללי, מכות בין דבאלישווילי למשומר באימון המסכם של מכבי חיפה, באתר nrg, 3 בינואר 2011
- ^ משה בוקר, אלימות בכדורגל הישראלי:חטיב שוחרר מביה"ח, הוארך מעצרים של התוקפים, באתר הארץ, 1 באפריל 2012
- ^ דור בלך, יגאל ברמן ודנה בהט, לבנת: אין ערך ספורטיבי, ברקת: סטירת לחי לביה"ד, באתר ONE, 20 באפריל 2012
- ^ משה גוזגל, תביעת ענק של אוהד הפועל ת"א נגד חיפה והמשטרה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2003
- ^ איזי עין דור, אוהד בית"ר שהוכה: "השוטר היה אחוז טירוף", באתר ynet, 19 באוקטובר 2010
- ^ מוטי פשכצקי (אתר ספורט 5), המספרים הוכיחו: פחות שוטרים במגרשים, פחות אלימות ביציעים, באתר nana10, 10 במרץ 2011
