אלד

"אָלֶד - אפנת סריגים עילית" (Aled) היה בית חרושת לסריגים, מחלוצי תעשיית הטקסטיל בישראל. בית החרושת הוקם בשנת 1898 על ידי אלפרד אדלשטיין בבוהמיה שבצ'כוסלובקיה.

בשנת 1938, מיד לאחר ה"אנשלוס" (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), עלו ארבע האחיות מרתה, אילזה, טרודה ולילי, בנותיו של אדלשטיין, לארץ ישראל תוך שהן נוטשות את רכוש המשפחה. הן הצליחו להביא לישראל מספר מכונות סריגה ותפירה והקימו מחדש את המפעל בבית שכור בפרדס כץ. המפעל פתח את שעריו ב-1939 והתמקד בייצור סריגים איכותיים (בעיקר אפודות וקרדיגנים) לייצוא, בעבודה משפחתית. המפעל קיבל הזמנות ממצרים, לבנון, סוריה, עיראק וטורקיה כמו גם מהצבא הבריטי ומשטרת המנדט.

לאחר קום מדינת ישראל היה המפעל גם ספק של צה"ל ובמהלך מבצע קדש קיבל הזמנה מיוחדת מן הוועד למען החייל לסרוג כובעי גרב לחיילים בחזית, הזמנה שסופקה תוך יום עבודה אחד. עם התקדמות עולם האפנה התרחבה פעילות החברה גם לשמלות ולחצאיות מסריג.

מנהל אגף הטקסטיל במשרד המסחר והתעשייה לאחר הקמת המדינה, פנחס מורגנשטיין, שבח את המוצרים של מפעל "אלד" ואף את מודעות הפרסומת שלהם^[1]

המפעל עבד עם טובי מעצבי האפנה של ישראל הצעירה כגון נאוה ודורין פרנקפורט^[2] ושיתוף פעולה גם עם "משכית". למרות שרוב התוצרת הופנתה לייצוא, נמכרו סריגי אלד בחנויות יוקרה ברחוב דיזנגוף כ"איווניר", פנשט ומצקין וכן בירושלים ובחיפה.

החברה חדלה להתקיים ב-1985^[3].