אי המתים (פואמה של רחמנינוב)

אי המתים (ברוסית: Остров мёртвых) אופוס 29, היא פואמה סימפונית שכתב המלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב. היצירה נחשבת לדוגמה קלאסית לרומנטיציזם המאוחר הרוסי של תחילת המאה העשרים.

ההשראה ליצירה הייתה רפרודוקציה בשחור-לבן של הציור אי המתים מאת הצייר הסימבוליסטי השווייצרי ארנולד בוקלין, שרחמנינוב ראה בפריז ב-1907. בציור נראית סירת משוטים ובה מת, חותר ומלווה נוסף, המתקדמת לעבר אי קטן. בהמשך ראה רחמנינוב גם את הציור המקורי, אך התרשם ממנו הרבה פחות מאשר מן הגרסה חסרת הצבעים.

חיבור היצירה נסתיים ב-1908 בדרזדן שבגרמניה.

היצירה כתובה בסולם לה מינור, ורובה בנוי במשקל 8\5. לאורך רוב היצירה חוזר מוטיב קצבי ומלודי המדגיש את הפעמות הראשונה והשלישית בכל תיבה, ומתפרש כמסמל את קצב תנועת החתירה במשוטים, או את גלי הים.

ב-1929 ניצח רחמנינוב על הקלטה של היצירה, בביצוע תזמורת פילדלפיה. ההקלטה בוצעה על ידי חברת ויקטור טוקינג משין, שהתמזגה בהמשך השנה עם RCA Records.