איתן בלקינד

איתן בלקינד
	איתן בלקינד ב-1918
לידה	21 בספטמבר 1896; ראשון לציון, האימפריה העות'מאנית
פטירה	25 במאי 1979 (בגיל 82); ראשון לציון, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית עלמין גני אסתר
מקום מגורים	ראשון לציון, ישראל
ידוע בשל	חבר במחתרת ניל"י ; אחיו של נעמן בלקינד
עיסוק	קולנוע, חקלאות, תפקידים ציבוריים
מפלגה	הליכוד

איתן בלקינד (21 בספטמבר 1896, ראשון לציון – 25 במאי 1979, ראשון לציון) היה מחברי מחתרת ניל"י, פעיל ציבור בראשון לציון, חבר מחתרת אצ"ל ופעיל בתנועת החרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלקינד נולד ב-1896 במושבה ראשון לציון לביל"ויים ומייסדי המושבה שמשון בלקינד ופנינה פריימן (בתו של אהרן מרדכי פריימן שהיה אף הוא ממייסדי המושבה). ב-1904 החל ללמוד בבית הספר חביב המקומי אך במהרה נשלח ללמוד בבית הספר "קריית ספר" שבשפיה^[1]. בספטמבר 1906 עבר בלקינד עם בית הספר לבן שמן ובהמשך חזר להשלים את לימודי היסוד במושבה. הוא נשלח ללמוד בגמנסיה העברית הרצליה בתל אביב והתגורר אצל משפחתו ביפו. עם השלמת לימודיו, נסע ב-1912 ללמוד באקדמיה הצבאית הטורקית בקונסטנטינופול.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה צורף למפקדת הארמייה הרביעית בדמשק בראשות ג'מאל פאשא שם התרשמו מהיותו דובר צרפתית, ערבית, טורקית וגרמנית ומינו אותו לתפקיד של מתרגם.

בזמן שהותו בסוריה, היה בלקינד עד לטבח בארמנים:

"ככל שהתקדמנו ראינו גוויות רבות יותר של ארמנים צפות על פני המים [...] בלילה שלפני צאתנו לדרכנו שמענו צעקות מרות, קורעות לבבות, של נשים. מחנה הארמנים היה במרחק קילומטר מהבית שבו גרנו, והצעקות נמשכו כל הלילה. ...בבוקר, כאשר יצאתי לדרכי וחציתי את הגשר על נהר פרת, נדהמתי לראות את מי הנהר אדומים מדם וגופות ילדים, שראשיהם ערופים, צפות על פני המים. המראה היה מחריד [...] המשכתי צפונה, ולאורך כל הדרך מצאתי גופות של ארמנים - בפרט של ילדים... הגעתי ללב ארם נהריים, שם הייתי עד לטרגדיה איומה... החיילים הצ'רקסים ציוו על הארמנים לאסוף קוצים ודרדרים, ולערמם בפירמידה גבוהה; אחר קשרו את כל הארמנים שהיו שם, קרוב לחמשת אלפים נפש, יד אל יד; הקיפו בהם, כמו בטבעת, את ערימת הקוצים והדרדרים - והדליקו בה אש, שעלתה לשמים יחד עם צרחות האומללים, אשר נחרכו למוות באש המדורה. ברחתי מהמקום, כי לא יכולתי לחזות במראה הנורא הזה... כעבור יומיים חזרתי למקום זה וראיתי גופות של אלפי בני אנוש חרוכים. ... בדרכי לעיר אורפה שבצפון, חזיתי בטבח של ארמנים נוספים... כל הדרכים היו מכוסות גופות של ארמנים".^[2]

במרץ 1915, כשפשט הארבה על הארץ, מינו הטורקים את אהרן אהרנסון להילחם בו ואת בלקינד להיות מזכירו. לשם כך הועבר למפקדת המלחמה בארבה שישבה בירושלים. ב-1916 חזרה מתקפת הארבה, והטורקים מינו את בלקינד לנהל את המלחמה בארבה בארץ ומעבר לירדן ואף העניקו לו על כך אות הצטיינות.

ב-1917 חזר בלקינד ארצה ונאסר על ידי השלטונות הטורקים באשמת חברות במחתרת ניל"י (יחד איתו נאסר גם אחיו נעמן בלקינד שהוצא להורג). לאחר מאסרו נשלח לכלא חאן עלי פאשה בדמשק שם נידון למוות אך לא הוצא להורג. ב-1918 ניצל את המהומה בעת הגעת הכוחות הבריטים לדמשק, ברח מהכלא וחזר ארצה. זמן קצר לאחר מכן חזר עם אביו שמשון לדמשק והביא איתו את עצמותיהם של נעמן ויוסף לישנסקי לקבורה במושבה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום המלחמה החל בלקינד לשקם את המשק החקלאי של המשפחה ואף רכש קרקעות חקלאיות נוספות. מאחר שלא ראה פרנסה טובה בחקלאות, הקים בראשון לציון אולם מופעים ובית קולנוע לו קרא "תיאטרון - סינמה נעמן" (על שם אחיו). המקום נחנך ב-1927. בלקינד עסק שנים רבות בתחום הקולנוע בארץ ואף היה שותף בסוכנות להפצת סרטי קולנוע בשם "יאיר פילם".

ב-1931 הצטרף בלקינד לארגון האצ"ל ועסק ברכישת נשק. לאחר פירוק האצ"ל (עם קום המדינה), הצטרף לתנועת החרות בה היה פעיל שנים רבות. כמו כן היה פעיל במועצת ראשון לציון ומילא בה מספר תפקידים.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1919 - מזכיר הסתדרות בני בנימין
1922 מזכיר מועצת ראשון לציון
מזכיר מועצת אגודת הכורמים
יושב ראש ארגון בתי הקולנוע בארץ
תפקידים שונים בתנועת "חירות" (חבר מרכז, חבר הוועדה המוניציפלית המרכזית, נציג התנועה בקונגרס הציוני הכ"ה (1961) וחבר ועדת המינויים)
תפקידים שונים בעיריית ראשון לציון (סגן ראש העיר, ממלא מקום ראש העיר, מנהל מחלקת כספים ומנהל מחלקת פיתוח)^[3]^[4]
במסגרת פעילותו העירונית היה בין יוזמי הקמת אנדרטה בעיר לזכר עולי הגרדום^[5]^[6]
מנהל בית "יד לבנים" בראשון לציון

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כך זה היה.. סיפורו של איתן בלקינד איש נילי, הוצאת משרד הביטחון, 1972
ראשון לציון - המדינה בדרך למדינה, הוצאת עיריית ראשון לציון, 1972

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו, דודיו ודודתיו של איתן נמנים עם מובילי ההתיישבות בארץ ישראל (ביניהם ניתן למנות את יהושע חנקין, אולגה חנקין, ישראל בלקינד, סוניה בלקינד וישראל פיינברג). לאיתן היו 3 אחים ו-3 אחיות (אחד מאחיו הוא נעמן בלקינד שהוצא להורג בדמשק באשמת חברות במחתרת ניל"י).

איתן נשא לאשה את נחמה בת מרדכי ורבקה סגל (מוותיקי המושבה) ולזוג נולדו בן (נעמן - על שם האח) ובת (אולגה - על שם הדודה). נפטר ב-1979 והובא לקבורה בחלקת משפחת בלקינד בבית הקברות הישן בראשון לציון^[7]^[8]^[9].

‏