אהרן מרדכי פריימן
 | |
| לידה |
19 בינואר 1846 ורשה, פולין הקונגרסאית  |
|---|---|
| פטירה |
1924 (בגיל 77 בערך) ראשון לציון, פלשתינה (א"י) |
  | |
אהרן מרדכי פריימן (דרור) (19 בינואר 1846, ורשה, פולין הקונגרסאית – אוגוסט 1924, ראשון לציון) היה ממייסדי המושבה ראשון לציון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריימן נולד בשנת 1846 בעיר ורשה, בירת פולין הקונגרסאית. אביו היה סוחר בספרים עתיקים ומשכיל. למד בחדר ובבית ספר ממשלתי. ידע רב קיבל מעיון בספרים שהיו בחנות הספרים של אביו. הוא למד בבית המדרש לרבנים מטעם השלטונות בוורשה, ואחר שבית הספר נסגר עבד כפקיד.
ב-1882 עלה לארץ ישראל. עם עלייתו הצטרף ביפו לוועד חלוצי יסוד המעלה, והיה מעשרת הראשונים שייסדו את ראשון לציון. מן ההתחלה נטל חלק בפעילות ציבורית בעיר. הוא נטע את כרם הענבים הראשון במושבה, וב-1883 הקים את בית הספר הראשון. לצורך כך הזמין מחברון מלמד. הלימודים התקיימו באוהל על מחצלות. עם פרוץ המרד נגד פקידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, כאשר איים שמואל הירש להביא כליה על המושבה, קפץ פרימן כנגדו וקרא: "שקר! ראשון לציון חיֹה תחיה! קול המון כקול שדי! הלאה מפה!", ואחז ברסן הסוסים והפנה את מרכבת הפקיד חזרה לעבר יפו.
פריימן נשאר במושבה גם בשנים הקשות שאחרי ניצחון הפקידות, שהנהיגה משטר קשה במושבה. אחרי שהפקידות של הברון עזבה אחרי כמה שנים ניהלו האיכרים את ענייניהם בעצמם. פריימן היה פעיל בוועד ושימש בתפקיד ראש הוועד במשך ארבע שנים.
היה ממייסדי בית הכנסת, בית המדרש, תלמוד תורה וגמילות חסדים.[1] כמו כן הונהג בזמנו רישום של הנולדים והמתים, הוא שיפר את שיטת המסים. בנוסף, הקים את בית המשפט הראשון במושבה וכיהן בו כשופט.[2]
ב־1902 הקים אגודה ציונית ביפו בשם "ברקאי", התנדב ללכת למושבות הגליל ולערים ולייסד שם אגודות ציוניות; בביירות יסד את האגודה "נס לבנון", בראש פינה - את "נחלת בנימין", בצפת - את "בית יוסף" ובמטולה יסד את אגודת "טל החרמון".
במלאת 30 שנה למושבה פרסם פריימן את "ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון".
_%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%91_-_%D7%98%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%91_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%91_(_19-PHO-1390899.png)
היה נשוי למרים והיו להם 8 ילדים.
- בנו יעקב פריימן היה ראש מועצת ראשון לציון.
- בנו שמואל היה נשוי לחנה (אנה) בת ישראל טֶלֶר.
- בנו יואל היה נשוי למלכה (עמליה) לבית מנדלינו מקושטא. בשנת 1900 כיהן כמזכיר ועד המושבה של ראשון לציון.
- בתו פנינה הייתה נשואה לשמשון בלקינד.[3] בנם הוא איתן בלקינד.
- בתו ציפורה הייתה נשואה לדוד יודילוביץ.[4]
- נכדו אליאל דרור (פריימן) היה סגן ראש עיריית ירושלים.[5]
בראשית דרכו בארץ עברת פריימן את שמו, שהיה גלותי בעיניו לשם עברי: "דרור" (פירוש השם ביידיש הוא "איש חופשי"). רחוב דרור בראשון לציון נקרא על שמו.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון, 2 כרכים, ירושלים: [חמו"ל]; יפו: דפוס א' אתין, תרס"ז–תרע"ג.[6]
- כרך א: מעת הִוסדה תרמ"ב עד שנת תרס"ז, תרס"ז;
- כרך ב: חמישה-עשר באב שנת תרס"ז עד סוף שנת תרע"ב, תרע"ג.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אהרן מרדכי פריימן (דרור)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1435
- פרימן דרור אהרן מרדכי באתר "אלבום המשפחות – עדת ראשון-לציון"
- אהרן מרדכי פריימן באתר עיריית ראשון לציון
- ש. ויליניץ, אהרן מרדכי פריימן ז"ל, דואר היום, 3 בספטמבר 1924
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראשון-לציון: קפת החסד מיסודו של פריימן, דואר היום, 4 במרץ 1925.
- ^ ראשון-לציון: פתיחת בי"מ השלום, דואר היום, 3 בדצמבר 1924.
- ^ דוד תדהר (עורך), "שמשון בלקינד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 416; פנינה בלקינד לקבורות, דבר, 16 בדצמבר 1955.
- ^ דב גולדשטין, "אני מבוגרת מראשון לציון בעשר שנים": ביום חגה של ראשון מעלה סבתא צפורה יודלוביץ זכרונות מלפני 75 שנה, מעריב, 8 באוגוסט 1957.
- ^ נפטר אליאל דרור (פריימן), מעריב, 20 בנובמבר 1969.
- ^ Aharon Mordechai Frieman, Jubilee Book of Rishon LeZion, Israel National Library, 1907