אישטוואן אגרי
 | |
| לידה |
21 במאי 1905 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 1980 (בגיל 75) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Klein István |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
|
| מעסיק |
Magyar Nemzet |
| בן או בת זוג |
Teri Náray |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אישטוואן אגרי (במקור קליין, בהונגרית: Egri István; בודפשט,21 במאי 1905[1] – בודפשט, 10 ביולי 1980) היה שחקן יהודי-הונגרי, במאי תיאטרון ובמאי רדיו, מרצה במכללה, סופר, פובליציסט, זוכה פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול. הוא היה בעלה של השחקנית טרי נאראי. בנותיו: קטי אגרי ומרתה אגרי, שתיהן שחקניות.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישטוואן קליין נולד במשפחה יהודית, אביו היה רפד נודד, שאנדור קליין, ואמו, סרנה וייס. הוא סיים את לימודיו כשחקן ב-1929 וכבמאי ב-1930 באקדמיה המלכותית ההונגרית לאמנויות הדרמה (שמה היום האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. קריירת המשחק שלו החלה בתיאטרון מרכז העיר. במקביל, למד בימוי אצל שאנדור הבשי. הוא היה חבר
- בתיאטרון ההונגרי בין השנים 1931–1932
- בתיאטרון הקאמרי (Kamara Színház)
- בין השנים 1932–1933 בין 1933 ל-1935 הוא לא היה חבר באף תיאטרון.
- הוא שיחק כמה תפקידים קטנים בתיאטרון הקומדיה של בודפשט ובתיאטרון תליה החדש (Új Thália).
- בשנת 1935, הוא הפך לחבר בתיאטרון הקומדיה של בודפשט.
בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל החוקים ה (אנטי)יהודיים משנת 1939 ואילך לא יכול היה לשחק בתיאטרון, אך לימד ועבד כעיתונאי. ב-1944 נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). תחילה ליד העיר הטוון ולאחר מכן גורש לאושוויץ. מאוחר יותר הוא נשלח למאוטהאוזן, שם קיבל עבודה משרדית כדובר שפות. הוא שרד את השואה, שוחרר על ידי הצבא האמריקאי ובאביב 1945 חזר הביתה חסר שיניים, צולע ורזה ששקל 43 קילו.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוא הפך לחבר בתיאטרון הלאומי של בודפשט.
- בין 1946 לבין 1948 הוא שוב היה חבר בתיאטרון הקומדיה של בודפשט
- ב-1948 מונה למנהל תיאטרון פשט (Pesti Színház)
- ב-1949 מונה למנהל תיאטרון הנוער (Ifjúsági Színház)
- ב-1950 הפך לבמאי הראשי של תיאטרון מרכז העיר
- משנת 1953 הפך לבמאי הראשי של תיאטרון צבא העם ההונגרי (שהיה שמו החדש של תיאטרון הקומדיה).
- בין השנים 1956–1958 היה הבמאי הראשי ולאחר מכן מנהל תיאטרון פטפי (Petőfi Színház)
- בין השנים 1958–1962 היה חבר בתיאטרון יוז'ף אטילה
- בין השנים 1962–1965 היה חבר בתיאטרון יוקאי (Jókai Színház)
- ב-1965 חתם על חוזה עם התיאטרון הלאומי של בודפשט, שם שיחק במשך עשר שנים.
- ב-1975 הפך למדריך במחלקה הווקאלית של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט.[2]
- בין השנים 1975 לבין 1978 היה חבר בתיאטרון מדאץ' (Madách Színház)
- ביים בתיאטרון קישפלודי בגיור
- חזר לתיאטרון הלאומי ב-1978, בו היה חבר עד מותו ב-1980
בימוי הבמה הראשון שלו היה ב-1939, כאשר ביים את המחזה "ציפור שרה" של ארון טמאשי בתיאטרון סיגליגט בסולנוק. ב-1971 ביים מחזה טלוויזיה המבוסס על הקומדיה "החולה המדומה" של מולייר בטלוויזיה ההונגרית.
הופעות הבכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשומות במאגר התיאטרון (1945-):[3]
- כשחקנים: 35 הופעות
- כבמאי: 67 הצגות
- עם אשתוטרי נאראי בהצגה: הופעה אחת
- ביים את אשתו: 6 הצגות
תפקידי במה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tamási Áron: Énekes madár – Kömény Móka
- ארנה ספ: Háromlevelű lóhere – Gyulus
- Kárpáthy Gyula: Zrínyi – Evlia Cselebi
- Zilahy Lajos: A szűz és a gödölye – Id. Huben Sándor
- מקסים גורקי: בורגנים – Besszemenov
- Dosztojevszkij–Baty: החטא ועונשו – Porfirij
- Fejes Endre: Rozsdatemető – Seres Sándor
- Jurij Burjakovszkij: Üzenet az élőknek – Petsek
- Victorien Sardou– Hégésippe Moreau: Szókimondó asszonyság – Napóleon
- Marcel Pagnol: Topáz – Tamise, tanár úr
- Földes Mihály: Honvágy – Körösztös Zsigmond
- Konsztantyin Szimonov: Legény a talpán – Guliasvili
- Gyárfás Miklós: Forr a világ – Temesváry Zoltán
- Hunyady József: Bányászbecsület – Kiskovács, vállalatvezető
- Viktor Szergejevics Rozov: Boldogság, merre vagy? – Lapsin
- Erwin Piscator: Amerikai tragédia – Mason államügyész
- Hainer Kipphardt: Az Oppenheimer ügy – Gordon Gray, elnök
- ז'אן-פול סארטר: Az ördög és a Jóisten – Püspök
- Babay József: Három szegény szabólegény – Tollnok
- Kárpáthy Gyula–Orbók Endre: Játék a bíróságon vagy a Molnár-ügy – László Alfréd
- ג'ורג' ברנרד שו: Genf, 1938 – Herr Battler
- Csokonai Vitéz Mihály: Tempefői – Betrieger, könyvnyomtató
- Max Frisch: Andorra – Doktor
- Marc Didier–Gaston Rullier: Az apáca – De La Neuville őméltósága
- Salamon Pál: Magadra kiálts – Dr. Szász Márton
- Peter Weiss: A vizsgálat – Hetedik tanú
- Ugo Betti: A játékos – Pinto lovag
- פרידריך שילר: Stuart Mária – Amias Paulet, lovag
- הנריק איבסן: A nép ellensége – Horster kapitány
- Ben Jonson: Bertalannapi vásár – Bogaras, őrült
- Ungvári Tamás: Dóra jelenti – Radó Sándor
- גוגול: הרוויזור – Polgármester
כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tamási Áron: Énekes madár
- Móricz Zsigmond: Úri muri
- מולייר: Kotnyelesek
- מולייר: Férjek iskolája
- Noël Coward: Akt, hegedűvel
- מקסים גורקי: Ellenségek
- Edmond Rostand: Cyrano de Bergerac
- פרידריך שילר: וילהלם טל
- George Bernard Shaw: Szent Johanna
- Marcel Pagnol: Topáz
- Kohout: Ilyen nagy szerelem
- Vészi Endre: Don Quijote utolsó kalandja
- Szabó Magda: Fanni hagyományai
- Achard: A bolond lány
- Priestley: Magányos út
- Priestley: Váratlan vendég
- Örkény István: Sötét galamb
- Jean de Racine: Bérénice
- Arisztophanész: A nők összeesküvése
- Honoré de Balzac–Kolozsvári Grandpierre Emil: Tőzsdelovag
- פרנץ מולנר: Olympia
- Vészi Endre: Fekete bárány
- Hubay Miklós: Egyik Európa
- מולייר: הקמצן
- Csiky Gergely: A kaviár
- Tersánszky Józsi Jenő: Kakuk Marci
- Sánta Ferenc: Éjszaka
- Pirandello: A csörgősipka
- Pirandello: Ahogy szeretsz
- Mágori Erzsébet: Diplomaták
- Grigorij Rosal–Abilda Tazsibáje: Dzsomárt szőnyege
- Borisz Fjodorovics Csirszkov: Győztesek
- Hollós Korvin Lajos: Hunyadi
- לופה דה וגה: A kertész kutyája
- Hedda Zinner: Egy kis bécsi kávéház
- אוסקר ויילד: מניפתה של ליידי וינדרמיר
- Kornyejcsuk: A nagy műtét
- Nyikolaj Roszkov: Napfényes mezőkön
- Victorien Sardou–Hégésippe Moreau: Szókimondó asszonyság
- Zilahy Lajos: A szűz és a gödölye
- מולייר: טרטיף
- Kállai István: Ugorj ki az ablakon
- Török Rezső: Vők iskolája
- Beaumarchais: Figaro házassága
- William Saroyan: Így múlik el az életünk
- Szirmai Rezső: Visszafelé az úton
- Bihari Klára: Férfi nélkül
- Mikszáth Kálmán: Különös házasság
- Paul Schönthan–Franz Schönthan: A szabin nők elrablása
- Heltai Jenő: Az ezerkettedik éjszaka
- Molière: Úrhatnám polgár
- Kopányi György: Igazolatlan ősz
- Illés Endre: Egyszárnyú madarak
- Csiky Gergely: Mukányi
- Móra Ferenc: Aranykoporsó
- Dosztojevszkij: A félkegyelmű
- William Shakespeare: Tévedések vígjátéka
- Boldizsár Iván: Túlélők
- Galambos Lajos: Későn
- ואצלב האוול: Kerti ünnepély
- דוסטויבסקי: החטא ועונשו
- Kolozsvári Grandpierre Emil: A világ legszebb szerelme
- Irwin Shaw: Szelíd emberek
- Sós György: Kati
- Carlo Gozzi–Friedrich Schiller: Turandot hercegnő
- Babay József: Csodatükör
סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטיו העלילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Édes mostoha (1935)
- Sárga csikó (1936) – Ferke
- A kölcsönkért kastély (1937) – Gáldy István, földbirtokos
- Az én lányom nem olyan (1937) – Társaságbeli fiatalember
- Talpalatnyi föld (1948) – Zsíros Tóth Ferke
- Felszabadult föld (1950) – Zsíros-Tóth
- Becsület és dicsőség (1951) – Kórodi, főmérnök
- Vihar (1951) – Solyom István járási tanácselnök
- Állami áruház (1952)
- Semmelweis (1952, átdolgozott változat: 1961) – Skoda professzor
- Tűzkeresztség (1952) – Kapitány András
- Föltámadott a tenger 1-2. (1953) – Mészáros Lázár
- Rákóczi hadnagya (1954) – Pichler, labanc ezredes
- Rokonok (1954)
- Szakadék (1955)
- Dollárpapa (1956) – Kapitány úr
- Az eltüsszentett birodalom (1956, átdolgozott változat: 1990)
- Tanár úr kérem… (1956)
- Csendes otthon (1957) – Bakos, aki egyáltalán nem örül
- Csigalépcső (1957)
- Aranybalta (1958; rövid játékfilm)
- Csempészek (1958) – Kulcsár
- Felfelé a lejtőn (1958) – Gyárigazgató
- Szent Péter esernyője (1958) – Sztolarik, közjegyző
- Szegény gazdagok (1959) – Sztrakovics Gerzson
- Megöltek egy lányt (1961)
- Két félidő a pokolban (1961) – Dr. Hollander
- A pénzcsináló (1963) – Mikola, titkosrendőr
- Édes és keserű (1966) – Vitéz Urbán Ede
- A varázsló (1969) – Stiglinc bácsi
- Hazai pálya (1969) – Antal elvtárs
- Csak egy telefon (1970) – Boronkay Gáspár, képviselő
- Gyula vitéz télen-nyáron (1970) – Dr. Kass
- Színes tintákról álmodom (1979)
כמו כן שיחק וביים סרטי טלוויזיה רבים.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדליית הצטיינות לעבודה הסוציאליסטית (1955)[4]
- פרס האמן המצטיין (1963)
- פרס האמן הדגול (1974)
- עיטור מסדר העמל גרג זהב (1975)[5]
- מסדר הכבוד להונגריה הסוציאליסטית (1980)[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
- Színházi adattár. Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet (מאגר התיאטרון)
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי)
- Egri István sírja (Varga József fotója) Farkasréti temető: 25/I-1-50 (קברו)
- אדם סטאנקאי: Kulissza 5. אישטוואן אגרי szégyenletes túrái Origo.hu, 2017. 05. 08.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישטוואן אגרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אישטוואן אגרי, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 1397/1905. folyószáma alatt".
- ^ Origo.hu
- ^ 2012. augusztus 4-ei lekérdezés.
- ^ Magyar Közlöny, 1955. április 17. (43. szám)
- ^ Művelődési közlöny, 1975. június 26. (19. évfolyam, 12. szám)
- ^ Magyar Közlöny, 1980. június 6. (38. szám)
קטגוריות:
- מפיקי תיאטרון
- שחקני תיאטרון יהודים הונגרים
- בוגרי האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע
- שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים הונגרים
- במאי תיאטרון יהודים הונגרים
- מנהלי תיאטראות
- בודפשט: אישים
- אישים במחנות שרות העבודה (הונגריה)
- אסירים במחנה הריכוז אושוויץ
- אסירים במחנה הריכוז מאוטהאוזן
- ניצולי השואה: הונגריה
- יהדות בודפשט
- הונגרים שנולדו ב-1905
- הונגרים שנפטרו ב-1980