אוסמונד ברוק
 | |
| לידה |
5 בינואר 1869 פלימות', אנגליה, הממלכה המאוחדת   |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1947 (בגיל 78) וינצ'סטר, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
Windlesham House School |
| בן או בת זוג |
Irene Catherine Wake-Walker (7 ביוני 1917–?) |
| השתייכות |
 הצי המלכותי הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1882–1933 (כ־51 שנים) |
| דרגה |
 אדמירל הצי |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד אה"מ אלקריטי מפקד אה"מ בולווארק מפקד אה"מ המלך אדוארד השביעי מפקד אה"מ פרינסס רויאל מפקד שייטת סיירות המערכה הראשונה מפקד צי הים התיכון מפקד פיקוד פורטסמות' | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אדמירל הצי סר אוסמונד דה בובואר ברוק, GCB, KCMG, KCVO (באנגלית: Sir Osmond de Beauvoir Brock; 5 בינואר 1869 – 15 באוקטובר 1947) היה קצין בכיר בצי המלכותי. ברוק שימש כעוזר מנהל המודיעין הימי ולאחר מכן כעוזר מנהל הגיוס הימי באדמירליות בשנים הראשונות של המאה ה-20. במהלך מלחמת העולם הראשונה פיקד ברוק על סיירת המערכה אה"מ פרינסס רויאל בקרב מפרץ הלגולנד ובקרב שרטון דוגר. לאחר מכן פיקד על שייטת סיירות המערכה הראשונה עם דגלו באה"מ פרינסס רויאל בקרב יוטלנד.
לאחר המלחמה הפך ברוק לסגן ראש המטה הימי ולאחר מכן היה המפקד העליון של צי הים התיכון. בעקבות הניצחון הטורקי באנטוליה בתום מלחמת יוון–טורקיה, ארגן ברוק את חילוץ האזרחים היוונים הנמלטים, ובאמצעות פריסה מיומנת של ספינותיו, הוא הניא את הטורקים המתקדמים, בראשות מוסטפא כמאל אטאטורק, מלתקוף את חיל המצב הבריטי ב-Chanak באזור הנייטרלי של הדרדנלים. על הטיפול הדיפלומטי שלו במשבר צ'נקלה, ברוק זכה לשבחים על ידי ליאו אמרי, הלורד הראשון של האדמירליות, בבית הנבחרים ב-1923.
קריירה ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוק נולד ב-5 בינואר 1869 ב, והיה בנם הבכור של קומנדר אוסמונד דה בובואר ברוק ולוקרטיה ג'נקינס (לבית קלארק). ברוק התחנך בבית הספר וינדלסאם האוס, ברייטון בין השנים 1878 ל-1881, משם עבר במקום השני מתוך 100 מתחרים לקורס צוערים של הצי המלכותי. ב-1 בינואר 1882 הצטרף לצי המלכותי כצוער בספינת ההדרכה אה"מ בריטניה. הוא הועלה לדרגת פרח קצונה ב-18 באוגוסט 1884, והוצב בקורבטה אה"מ קריספורט בצי הים התיכון, ולאחר מכן הועבר אל אוניית המערכה אה"מ טמרייר שהייתה גם בצי הים התיכון ולאחר מכן לפריגטה אה"מ ראלי בכף התקווה הטובה ותחנת החוף המערבי של אפריקה. בזמן שהיה בתחנה זו הוענק לו תעודה מהחברה המלכותית על הצלת אדם מטביעה. הוא הצטרף לקורבטה אה"מ אקטיב בשייטת ההדרכה בנובמבר 1887 לפני שהועלה לדרגת תת-לוטננט ב-14 באוגוסט 1888.
הוא הועלה לדרגת לוטננט ב-14 בפברואר 1889. ברוק הצטרף לאוניית המערכה אה"מ טרפלגר, אוניית הדגל של סגן מפקד צי הים התיכון, באפריל 1890. לאחר לימודים בבית הספר לתותחנות אה"מ אקסלנט, הוא הפך לקצין ירי בספינת הצריח אה"מ דבאסטיישן בדבונפורט באוגוסט 1894. הוא מונה לקצין תותחים בסיירת אה"מ קמבריון בצי הים התיכון באוקטובר 1894 וקצין ירי באוניית המערכה אה"מ ראמיליס, אוניית הדגל של המפקד העליון של צי הים התיכון, בנובמבר 1895. הוא הועלה לדרגת קומנדר ב-1 בינואר 1900, הוא הפך לקצין בפועל באוניית המערכה אה"מ ריפאלס בשייטת התעלה בינואר 1901 וקצין מבצעים באוניית המערכה אה"מ רינואון, ספינת הדגל של המפקד העליון של צי הים התיכון, באוגוסט 1901. ביולי 1902 הוכרז שהוא מונה למפקד אה"מ אלביון, ספינת הדגל השנייה של תחנת סין, אך המינוי בוטל בשבוע שלאחר מכן. הוא הוצב לזמן קצר באה"מ אמפרס אוף אינדיה, אשר שירתה בצי הבית, בתחילת נובמבר 1902, אך בינואר 1903 הוא הפך לקצין המפקד של ספינת השילוח אה"מ אלקריטי, ששירתה בתחנת סין.
הוא הועלה לדרגת קפטן ב-1 בינואר 1904, ברוק עזב את אלקריטי לאחר שנה בינואר 1904, והפך למפקד של יאכטת האדמירליות החדשה אה"מ אנצ'אנטרס במאי 1904. לאחר מכן הוא הפך לקפטן הדגל של המפקד העליון של צי הים התיכון באוניית המערכה אה"מ באלוורק במאי 1905. הוא מונה לעוזר מנהל המודיעין הימי באדמירליות ב-1906 ולאחר מכן הפך לקפטן הדגל של תת-האדמירל שפיקד על הפלגה השנייה של צי הבית באוניית המערכה אה"מ קינג אדוארד השביעי במרץ 1909, לפני שחזר לאדמירליות כעוזר מנהל הגיוס הימי באוגוסט 1910. לאחר מכן הפך למפקד סיירת המערכה אה"מ פרינסס רויאל באוגוסט 1912. הוא מונה כשליש למלך ב-24 באוקטובר 1913.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם הראשונה, ברוק פיקד על אה"מ פרינסס רויאל בקרב מפרץ הלגולנד באוגוסט 1914 ובקרב שרטון דוגר בינואר 1915. הוא מונה לעמית מסדר האמבט ב-3 במרץ 1915 וקודם לדרגת אדמירל משנה יומיים לאחר מכן, הוא הפך למפקד שייטת סיירות המערכה הראשון עם דגלו באה"מ פרינסס רויאל ולחם בתפקיד זה במהלך קרב יוטלנד במאי 1916. בקרב יוטלנד, ברוק מילא תפקיד חשוב בחזרה על הודעות מתת אדמירל סר דייוויד ביטי, מפקד צי סיירות המערכה, שהרדיו שלו לא היה בפעילות. ברוק מונה לעמית מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש ב-31 במאי 1916. כאשר ביטי מונה למפקד העליון של הצי הגדול בנובמבר 1916, הוא לקח איתו את ברוק כראש המטה שלו.
ברוק מונה לאביר מפקד המסדר הוויקטוריאני המלכותי ב-25 ביוני 1917, לאביר מפקד מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש ב-1 בינואר 1918, ולאביר מפקד מסדר האמבט ב-5 באפריל 1919.
אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוק הפך לסגן ראש המטה הימי ולורד נציב של האדמירליות ביולי 1919 עם קידום לדרגת תת אדמירל ב-3 באוקטובר. הוא מונה למפקד שייטת הים התיכון עם דגלו באוניית המערכה אה"מ איירון דיוק באפריל 1922. לאחר הניצחון הטורקי באנטוליה בתום מלחמת יוון–טורקיה באוגוסט 1922, ארגן ברוק את חילוץ האזרחים היוונים הנמלטים, ובאמצעות פריסה מיומנת של ספינותיו, הוא הניא את הטורקים המתקדמים, בראשות מוסטפא כמאל אטאטורק, מלתקוף את חיל המצב הבריטי בצ'נקלה באזור הדרדנלים הנייטרלי בספטמבר. על הטיפול הדיפלומטי שלו במשבר צ'נקלה, ברוק זכה לשבחים על ידי ליאו אמרי, הלורד הראשון של האדמירליות, בבית הנבחרים בשנת 1923. הוא הועלה לדרגת אדמירל מלא ב-31 ביולי 1924, הוא העביר את דגלו לאוניית המערכה אה"מ קווין אליזבת מאוחר יותר באותה שנה.
ברוק הפך למפקד העליון של פורטסמות' ביולי 1926 ולאחר שקודם לאביר הגדול של מסדר האמבט ב-1 במרץ 1929 וקודם לדרגת אדמירל הצי ב-31 ביולי 1929, פרש לגמלאות ביולי 1934. הוא השתתף בהלווייתו של המלך ג'ורג' החמישי בינואר 1936, ומת בביתו בווינצ'סטר ב-14 באוקטובר 1947.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1917 התחתן ברוק עם איירין קתרין פרנקלין (לבית וייק), בתו של תת-אדמירל סר בולדווין ווייק ווקר, הברונט השני; הייתה להם בת אחת.