אברהם הרשלום

אברהם הרשלום

לידה	4 בפברואר 1925 פרוז'ני, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	מאי 2024 (בגיל 99)
שם לידה	אברהם פרידברג
מדינה	צ'כוסלובקיה, צ'כיה, ישראל
מקום מגורים	פרוז'ני, פראג, גטו פרוז'ני, רמת גן
השכלה	האוניברסיטה הטכנית הצ'כית בפראג
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	יקיר רמת גן (2008) Gratias Agit (2016) מדליק משואה (2015) honorary colonel (צבא צ'כוסלובקיה)

אברהם הרשלום (4 בפברואר 1925 - מאי 2024) היה יזם, מייסד ונשיא קבוצת חברות אריאל, יקיר העיר רמת גן ויקיר התעשייה. היה בין מדליקי שש המשואות ביום הזיכרון לשואה והגבורה בשנת 2015.

מהלך חייו

הרשלום נולד בשם אברהם פרידברג בעיירה פרוז'ני במזרח פולין (כיום רפובליקת בלארוס) לצירה ומשה פרידברג. אברהם ואחיו סיומה למדו בבית ספר העברי "יבנה" ובגמנסיה העברית "תרבות". במהלך השואה נרצחו הוריו ואחיו באושוויץ בשנת 1943.

ב-30 ביוני 1944 ניסה אברהם לברוח בפעם הראשונה מאושוויץ, אך נתפס לאחר מספר ימים, ולאחר חקירה נידון ל–25 מכות במגלב ולעבודה בקבוצת עונשין בבלוק 11 בבירקנאו, עם טלאי עגול אדום כפושע מסוכן לכל ימי חייו.

באוקטובר 1944 החל פינוי מחנה אושוויץ בירקנאו. בהתקרב הצבא האדום לאזור, פונו מאושוויץ כ-10,000 אסירים. אנשי קבוצת העונשין וביניהם אברהם, הצליחו להתערבב בין האסירים האחרים, להוריד את סימני ההיכר שניתנו להם והגיעו למחנה בוכנוואלד.

לאחר ארבעה חודשים במחנה "גרבינקל", שם עבדו בהקמת לשכה חדשה להיטלר בתוך סלע ההר, בהתקרב הצבא האמריקאי לאזור, פונו יושבי המחנה בצעדת מוות חזרה לבוכנוואלד. מי שלא צעד במצעד, נורה למוות. אברהם הגיע לבוכנוואלד, האי סדר היה גדול, אברהם וחבריו נרשמו כלא יהודים, ושמו נהיה אדם פרידרסקי. לאחר מספר ימים עת החל בפינוי מחנה בוכנוואלד, האסירים היהודים נשלחו לטרזין והלא יהודים ללייטמריץ שבצ'כוסלובקיה.

בלייטמריץ פגש אברהם את יעקב קוזולצ'ק שהיה בין מנהלי המחנה ותוך הכרותו שלו איתו מאושוויץ נשלח בטרנספורט ברכבת שיועדה למרכז גרמניה. בדרך אברהם ושני חבריו לבריחה, ברוך גיא ודוד מוסקוביץ עברו מהרכבת שלהם לרכבת פחם, רכבת פחם זו הגיעה לפראג בצ'כוסלובקיה לתחנת הרכבת פראג 7 (הולשוביצה).

אברהם וחבריו הסתתרו בין ערימות הפחם ולקראת הבוקר החליטו לפנות לעוברים ושבים ולבקש בגדים להחלפה במקום בגדי הפסים של המחנה. למזלם נתקלו בבחור צעיר שעבר במקום עם חברתו, אינדרה סובוטקה שהביא להם בגדים ולקח אותם לבית הוריו. אימו של אינדרה, יז'ינה סובוטקובה הסכימה להסתיר אותם בביתם ולאחר מספר ימים ארגנה מקום מסתור אצל אחד השכנים פרנטישק הרסטקה שהעמיד לרשותם חנות לפרחים מלאכותיות שהייתה סגורה במלחמה, כמקום מסתור.

רוב השכנים ארגנו תורנויות בהבאת אוכל לשלושתם מדי יום.

ליז'ינה סובוטקובה הוענק תואר חסידי אומות העולם בשנת 1963 והיא הייתה מראשוני בעלי התואר הצ'כיים.

במחצית השנייה של חודש אפריל 1945 שהמלחמה עמדה להסתיים בכניעת גרמניה הנאצית, הרסטקה בהיותו קצין בצבא הצ'כי לקח את שלושתם מהחנות, הלביש אותם בגדי צבא ונתן להם נשק להילחם נגד הגרמנים. למרד קראו הצ'כים "על הבריקדות". בזכות השתתפותם במרד קיבלו השלושה אזרחות צ'כית והיתר להתגורר במדינה.

אברהם ביודעו כי אף אחד ממשפחתו לא נשאר בחיים ועיר הולדתו נמצאת בתחומה של ברית המועצות בה שלט המשטר הקומוניסטי, החליט להישאר בצ'כוסלובקיה ובעזרת סטיפנדיה מהג'וינט לאחר שעבר קורס ללימוד השפה הצ'כית התחיל ללמוד באוניברסיטה הטכנית של פראג את מקצועות החשמל.

לאחר החלטת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית בישראל התחילו להגיע משלחות מישראל לצ'כוסלובקיה על מנת לרכוש נשק בעבור ההגנה ולחפש מתנדבים שילחמו במלחמת העצמאות שעמדה בפתח. לאחר שסוכם עם שלטונות צ'כוסלובקיה על רכישת מטוסי מסרשמידט שיוצרו בצ'כוסלובקיה עבור הגרמנים ומטוסי ספיטפייר שהצבא הצ'כוסלובקי קיבל מאנגליה, החל גיוס מתנדבים יהודיים לקורס טיס באוניברסיטאות של פראג. אברהם היה בין 22 המתנדבים שגויסו לקורס טיס באולומואוץ שבצ'כוסלובקיה (קורס 1). הקורס הופסק בחודש דצמבר 1948 עקב שינוי בתמיכת ברית המועצות בעזרה לעם היהודי בישראל. בהגיע הקבוצה לארץ בתחילת 1949 לפי בקשת ראש הממשלה ושר הביטחון, נתבקשו הטייסים המתנדבים לעברת את שם משפחתם ופרידברג נהפך להרשלום.

עם סיום שרותו בחיל האוויר, אברהם התחתן בטקס שנערך על ידי הרב הראשי של חיל האוויר, עם רחל לבית רוזנברג ולהם שלושה ילדים: צעירה, משה ואהרון.

פעילות עסקית

מלחמת העצמאות נסתיימה ואברהם החליט להשתחרר מחיל האוויר ובתחילת שנת 1951 הקים יחד עם עוד קצין מחיל האוויר, מהנדס חשמל כמוהו, בית מלאכה להנדסת חשמל וקראו לו "אריאל" על שם מטה חיל האוויר שהיה ביפו. בית המלאכה נהפך עם השנים לקבוצת חברות שעסקו בביצוע עבודות חשמל, ייצור מערכות חשמל, ייצור מערכות בקרה אלקטרוניות וציוד מחשבים.

בשנות ה-80 כללה הקבוצה כ-11 חברות בישראל, בצרפת ובארצות הברית והעסיקה כ-1,200 עובדים.

הנצחה פרסים ועיטורים

לאחר שאברהם עשה חייל בעסקיו החליט אברהם להנציח את משפחתו ואת קורבנות השואה ולתרום למוסדות וארגונים הקשורים לכך, ביניהם בית התפוצות, יד ושם, בית חיל האוויר, אוניברסיטת בר-אילן ואתר זיכרון בעיר הולדתו פרוז'אני. במשך השנים מאז נפילת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה וחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל וצ'כוסלובקיה (ולאחר מכן עם צ'כיה), קיים אברהם קשרים הדוקים עם חבריו וידידיו מזמנים עברו ונציגי הממשל וחיל האוויר הצ'כי.

אברהם שימש כנשיא האגודה הישראלית של ידידי הרפובליקה הצ'כית.

לאות הוקרה הוענקה לו דרגת קצונה בחיל האוויר הצ'כי. באירועים חגיגיים בקבלות פנים אצל הנשיא, ראש הממשלה והסנאט הצ'כי, הוענקו לו עיטורים רבים, ביניהם תואר Gratias Agit, מדליה של הסנאט, מדליה על שם קרל קרמר, מדליה על שם רודולף מדק.

לרגל חגיגות 60 שנים לסיום מלחמת העולם התקיים טקס חגיגי בבית חיל האוויר בהשתתפות שרת הביטחון הצ'כית ומפקד חיל האוויר הצ'כי בו הוענקו כנפי טייס לבוגרי הקורס שנפסק בשנת 1948.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם הרשלום בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט של משפחת הרשלום
• הספר "חיים מן האפר" שיצא לאור ב-4 שפות: עברית, אנגלית, צ'כית וגרמנית, אתר ספריה דיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
• הסרט "לחיים מן האפר" (תולדות חייו)
• הסרט "נולד מחדש מן האפר" בשפה הצ'כית שהוכן והוקרן בטלוויזיה הצ'כית.
• על הרשלום באתר יד ושם
• השקת קטלוג הסרטים המקוון ביד ושם, אתר יד ושם.
• מדליק משואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ה אתר יד ושם.
• מקבל את אות יקיר העיר רמת גן 2008, אתר עיריית רמת גן.
• יוסי מלמן, הטובים לטייס באיחור של 60 שנה, באתר הארץ, 31 במרץ 2008
• התורמים בבית התפוצות, אתר בית התפוצות.
• חנוכת תערוכת "ליברץ" והכנפיים למען ישראל במוזיאון התעופה בעיר ליברץ, כתבה מאתר GENUS PLUS TÝDEN.
• דמעותיו של איש הברזל – ראיון מיוחד לכבוד יום הולדתו ה – 80 (ידיעות אחרונות).