אברהם אלקנה זקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אברהם אלקנה זקס
לידה 1846
ירושלים, א"י
פטירה 23 במרץ 1903 (בגיל 57 בערך)
כ"ד באדר ה'תרס"ג
ירושלים, א"י
מקום מגורים ירושלים, א"י
תקופת הפעילות ?–1903
בת זוג דאבע זקס (לבית גרבוז)
שם השושלת זקס
אב משה זאקס
אם רחל זאקס (לבית קרויז)
צאצאים אהרן יהושע פישל זקס, משה אליהו זקס, רבקה זקס, לאה בסן, דב בער זקס, חיה רישקה כהנא, ברכה ציפורה הלוי, פרומע זוננפלד

הרב אברהם אלקנה זקס[1] (1846כ"ד באדר ה'תרס"ג, 23 במרץ 1903) היה מנכבדי העדה האשכנזית בירושלים, ראש כולל הולנד ודויטשלנד, מייסד ומנהל מושב הזקנים הכללי המאוחד ועסקן ירושלמי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר העתיקה בירושלים[2] לשד"ר משה זאקס, שנחשב לנחשב לראשון העולים מגרמניה במאה ה-19[3] ולרחל לבית קרויז, בתו של הגביר הירושלמי רבי צדוק הלוי קרויז (שנחשב באותה עת על ידי תושבי העיר ל"רוטשילד" הירושלמי).[4] למד בתלמוד תורה ובישיבה, נישא לדאבע (דובא) לבית גרבוז.

הרב אברהם אלקנה עמד בראש כולל הולנד ודויטשלנד (אגודת יהודים יוצאי הולנד וגרמניה בארץ ישראל במאה ה-19) מייסודו של אביו, משה זאקס, ראשון העולים מגרמניה במאה ה-19.[5]

היה חבר ועד העיר ליהודי ירושלים, ממנהלי הוועד הכללי כנסת ישראל ומנאמני הקרן מזכרת השר משה מונטיפיורי, שהקימו את שכונת מזכרת משה בין השאר יחד עם יואל משה סולומון, יוסף ריבלין.[6]

בשנת 1893 הקים והיה המנהל הראשון[7] של מושב הזקנים הכללי המאוחד בירושלים, למען זקני העדה האשכנזית בעיר. מושב הזקנים הוקם יחד עם הרב ישראל דוב פרומקין והרב יצחק אייזיק בן-טובים[8] ששימשו גם כן כמנהלים.

היה ממנהלי חברה קדישא הראשית והכלליתחברה קדישא לעדת הפרושים) יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד, שלמה זלמן בהר"ן לעווי, יעקב שרהזון ואריה ליב הורביץ.[9]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו פרומה זוננפלד-ימיני נישאה לשמואל בנימין זוננפלד, בנו של הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. בנישואים שניים היא נישאה לדב ימיני.[2] בתו חיה רישקה נישאה לאליהו אהרון כהנא, ממייסדי תל אביב.[10] נכדיו הם הרב מנחם בן ציון זקס, והרב יהושע פישל זקס, רב ואיש חינוך. נינו הוא ראש ישיבת ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שגם נקרא על שמו. מצד אביו, הרב שפירא הוא נכדו של המקובל הרב צבי אשר כהנא שפירא. נינים נוספים הם הרב עמרם יצחק זקס, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק,[11] הד"ר משה חיים זקס, ד"ר לבוטניקה ואגרונום, והד"ר יצחק זקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוא גרע משמו את האות א' משם המשפחה זאקס ונהיה לזקס, כמו שכתב מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס - יקה, חרדי, ציוני, הוצאת שפירא, תל אביב-יפו, 2016, עמ' 240.
  2. ^ 1 2 דוד תדהר, Volume 4 Page 1633, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
  3. ^ שלמה הרמתי, עברית חיה במרוצת הדורות: מרס"ג ועד טלר, ראשון לציון: מסדה, 1992, עמ' 120.
  4. ^ כמו שנכתב "רוטשילד הירושלמי- הגביר הירושלמי רבי צדוק הלוי קרויז"
  5. ^ משה חיים זקס, שורשים בין אבני ירושלים, עוד ינובון בשיבה - פרקי חיים והרהורים, מזכרת בתיה: הסיפור שנשאר, ה'תשע"ח, 2018, עמ' 16
  6. ^ יוסף מייזל, אלה תולדות קרן "מזכרת השר משה מונטיפיורי", באתר פרויקט בן יהודה, ‏מהדורת מקור: ה'תרצ"ט, 1939
  7. ^ מרדכי (מוטי) פרידמן, משה זאקס ומשפחתו, משה זאקס: יקה, חרדי, ציוני, עמ' 240.
  8. ^ יצחק שריון, זכרונות, באתר פרויקט בן יהודה
  9. ^ דוד תדהר, Volume 1, page 443, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
  10. ^ דוד תדהר, Volume 1 Page 392, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
  11. ^ אלי בן דוד, רבבות ליוו את ראש ישיבת סלבודקה זצ"ל למנוחת עולמים, באתר JDN חדשות, ‏כ' בכסלו ה'תשע"ג