The Boxer

"The Boxer"

העטיפה הקדמית של התקליט האמריקאי המציגה את גרפונקל, בעוד הצד האחורי של העטיפה מציג את פול סיימון. בחלק מהוצאות החוץ של התקליט הצדדים מהופכים.
העטיפה הקדמית של התקליט האמריקאי המציגה את גרפונקל, בעוד הצד האחורי של העטיפה מציג את פול סיימון. בחלק מהוצאות החוץ של התקליט הצדדים מהופכים.
סינגל בביצוע סיימון וגרפונקל
יצא לאור	21 במרץ 1969
סוגה	מוזיקה פופולרית
שפה	אנגלית
כתיבה	פול סיימון
לחן	פול סיימון

המתאגרף
בזירה נלחם כל לילה מתאגרף במקצועו על גופו נושא הוא זכר כל כפפה שבו הלמה ושחתכה בו, שפצעה עד שפתע הוא זועק: "די, גמרתי! די, גמרתי!" אך נשאר שם ושותק
(המתאגרף / בתרגומו של אהוד מנור)

"The Boxer" (בעברית: "המתאגרף") הוא סינגל שנכתב על ידי הזמר האמריקאי פול סיימון. הוא הוקלט בידי צמד המוזיקאים היהודים־אמריקאים סיימון וגרפונקל ב־1968, הופץ ב־1969 כסינגל עצמאי, ונכלל כאחד מהשירים באלבום האולפן החמישי שלהם, Bridge over Troubled Water, שיצא שנה לאחר מכן.

המתאגרף הוא בלדה בסגנון פולק רוק, בעל אופי של קינה בגוף ראשון, ותיאור המתאגרף בגוף שלישי. מילות השיר אוטוביוגרפיות, ומושפעות מהתנ"ך. הן נכתבו בשעה שסיימון חש שמופנית אליו ביקורת לא הוגנת, מבטאות בדידות ומתארות עוני. השיר ידוע בפזמונו מלא־התוגה, שבו מושר רצף ה־„לַי־לַה־לַי” בליווי תוף צד המהדהד בכבדות.

המתאגרף היה לאחד הסינגלים המצליחים ביותר של הצמד; הגיע למקום השביעי בבילבורד הוט 100; הצליח בין־לאומית, עם הגעה לעשירייה הפותחת בתשע מדינות, ובראשן הולנד, אוסטריה, דרום אפריקה וקנדה; ודורג במקום ה־106 ב-500 השירים הגדולים בכל הזמנים של רולינג סטון.

יצירה והקלטה

ההקלטה המקורית של השיר הייתה מההפקות המושקעות ביותר של הצמד, והתפרשה על למעלה מ־100 שעות הקלטה ומספר אתרים, כולל קפלת סנט פול שבאוניברסיטת קולומביה ואולפני קולומביה בנאשוויל.

הגרסה שפורסמה במקור על ידי הצמד כוללת מנגינה אינסטרומנטלית והרמונית בין נגינתו של קארלי צ'אלקר על גיטרת פדל סטיר לחצוצרת פיקולו. השיר כולל גם מפוחית בס, שמנוגנת על ידי צ'רלי מקוי, שנשמעת במהלך הבית השני והאחרון.

במהדורת 2008 של מגזין Fretboard Journal, פרד קרטר ג'וניור מספר למראיין ריץ' קינזל:

הייתה לי [גיטרת] בייבי מרטין, דגם 000–18, כשהתחלנו את ההקלטה בניו יורק עם רוי היילי, שהיה טכנאי הסאונד, ופול [סיימון] ניגן במרטין שלו — אני חושב שזו הייתה דגם D-18 והיא הייתה מכוונת רגיל — הוא לא סיים לכתוב את מילות השיר, אבל היה לו את מרבית הלחן. אז כל מה ששמעתי היו מקטעים וחתיכות בזמן שהוא פרט על הגיטרה באצבעות… אני חושב שהוא פרט ב-C פתוח. ניסיתי שניים או שלושה דברים ואז פרטתי בבייבי מרטין שהייתה בערך שליש טון מעל הגיטרה שלו, מבחינת צליל.

והורדתי את המיתר הראשון ל-D, וכיוונתי את מיתר הבס ל-G, מה שהפך אותו לכוונון G פתוח, חוץ מהמיתר החמישי, שהיה סטנדרטי. ניגנתי איתו מספר פריטות נגדיות, הוספתי מעט רוורס רול [שיטת פריטה] וסיימנו בליק . וזה הפך לרול הקטן הזה, חתכנו אותו, רק פול ואני, שתי גיטרות. ואז התחלנו להתנסות עם כמה רעיונות אחרים וכן הלאה. בסופו של יום, עדיין היינו בשיר. גרפונקל הסתובב באולפן, זמזם והקשיב בקטעים שונים. הם היו מדענים אמיתיים. הם היו עובדים יחד על חלק, ו הוא היה נשאר שם [לא גמור] שישה שבועות מאוחר יותר.

על הגיטרה שלי הם שמו עליי מיקרופונים בכל מקום אפשרי. היה להם מיקרופון קרוב, מיקרופון רחוק, מיקרופון צוואר, מיקרופון על החור. הם אפילו שמו מיקרופון שהקליט את הנשימה שלי. הם שמו מיקרופון על החלק האחורי של הגיטרה. רוי היילי היה גאון בהתמצאות. בפעם הראשונה שהקשבנו, הם הרגו את מיקרופון הנשימה. והיה להם מיקרופון סביבתי, שקלט את שתי הגיטרות יחד, אני מניח. וכך, נשמתי, אני מניח, די כבד בקצב. והם רצו להוציא את הרעש הזה, והם הוציאו אותו ואמרו, 'נו, אנחנו חייבים להשאיר את זה בפנים'. זה נשמע כמעט כמו קצב בתקליט. אז הם השאירו את מיקרופון הנשימה דולק למיקס. ניגנתי טלה, גיטרת 12 מיתרים, סך הכל שלוש או ארבע גיטרות. עשיתי קטעי גיטרה שונים. אחד מהם היה תבנית אקורדים ותבנית קצב. עשיתי את הליק על דוברו רגילה בעלת 6 מיתרים—ולא סלייד דוברו.

מעולם לא שמעתי את ההקלטה הסופית עד ששמעתי אותה באוויר... חשבתי: זו ההקלטה הכי גדולה ששמעתי בחיי, במיוחד אחרי הבדיקה ואחרי כל הזמן שהם השקיעו בה ושברו אותה מוזיקלית וקולית וכל זה. היה איזה קסם באולפן באותו יום, ורוי היילי לכד אותו. לפול ולי היה גרוב ממש נחמד.

לשיר יש רק פעימת תופים אחת, והיא מושמעת במהלך פזמון בליווי שירת ה־„לַי־לַה־לַי”. מתופף הסשן האל בליין יצר את צליל התופים עם ההדהוד הכבד בעזרתו של המפיק רוי היילי, שמצא מקום לתופים מול המעלית במשרדי קולומביה. הקלטת התופים הוקלטה בזמן שהשיר נוגן על ידי הנגנים. בליין היה חובט בתופים בסוף שירת ה־„לַי־לַה־לַי” שהתנגנה באוזניות שלו, ובשלב מסוים, מאבטח קשיש קיבל הפתעה גדולה כשיצא מהמעלית ונבהל מהתופים הרועמים של בליין.

האל בליין סיפר על תהליך ההקלטה, ”היינו שם עם כל כבלי המיקרופונים, התופים שלי ומערכת אוזניות”, אומר בליין. ”כשהפזמון הגיע — קטע ה־„לַי־לַה־לַי” — רוי הורה לי לחבוט בתוף הסנר שלי הכי חזק שיכולתי. במסדרון הזה, ליד פיר המעלית, זה נשמע כמו ירי תותח! בדיוק סוג הסאונד שרצינו”.

מילים

כותב השיר מדבר על הקשיים והעוני שלו בניו יורק ממבט ראשון, והבית האחרון בשיר מדבר על היותו מתאגרף בגוף שלישי: ”בזירה נלחם כל לילה מתאגרף / במקצועו על גופו נושא הוא זכר”.

הפזמון החוזר של השיר כולל ההגה החוזר „לַי־לַה־לַי”. לדברי פול סיימן, ההגה לא היה אמור להיות חלק מהשיר, אך הוא נכנס אליו לבסוף, בליווי תוף צד המהדהד בכבדות.

השיר תורגם לעברית על ידי אהוד מנור.

הבית הנוסף

לשיר "המתאגרף" יש בית נוסף שלא נכלל בגרסתו שבאלבום Bridge over Troubled Water. הצמד סיימון וגרפונקל כן ביצע אותו בסיבוב הופעות שערכו ב-1969, וכך גם בהופעתם בתוכנית סאטרדיי נייט לייב ב-1975 ובהופעתם בסנטרל פארק. פול סיימון ביצע אותו אף הוא בבצעו את השיר לבד, לאחר פירוק הצמד.

גרסאות כיסוי

גרסאות כיסוי של השיר הוקלטו על ידי אמנים רבים, בהם Me First and the Gimme Gimme , בוב דילן, ניל דיימונד, אמילו האריס, הסמפלס , Leandro e Leonardo , פאולה פרננדז, קייק, ג'ואן באאז, ויילון ג'נינגס ועוד.

סיימון פתח את התוכנית סאטרדיי נייט לייב עם השיר ב-29 בספטמבר 2001, ההופעה החיה הראשונה בעקבות הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001 על העיר ניו יורק ווושינגטון די. סי..

ג'רי דאגלס וממפורד אנד סאנז שיתפו פעולה עם פול סיימון בגרסת כיסוי לשיר בשנת 2012. הוא נכלל באלבום Traveller של דאגלס ובמהדורת הדלוקס של האלבום Babel של ממפורד אנד סאנז.

נתוני מכירות

מקום	תארים	מכירות
הממלכה המאוחדת (BPI)	זהב	400,000
מכירות + הזרמת מדיה בלבד

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "The Boxer" באתר מיוזיק בריינז
• מידע על הקומפוזיציה "The Boxer" באתר AllMusic
• גרסאות נוספות ל"The Boxer" באתר SecondHandSongs