STS-45

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-45
נתוני משימה
מטרה מרכזית חקר אטמוספירה
מעבורת אטלנטיס
כן שיגור 39-A
שיגור 24 במרץ 1992
נחיתה 2 באפריל 1992
משך המשימה 8 ימים, 22 שעות, 9 דקות.
נתוני חללית
מסת החללית 93,009 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 143
אפהליון 294 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 282 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 90.3 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 296 ק"מ
נטיית מסלול 57.0 מעלות
אורך מסע 5,211,340 ק"מ
צוות
אנשי צוות צ'ארלס בולדן, מייקל פול, דירק פרימאוט, דייוויד ליסטמה, בריאן דאפי, קתרין סאליבן, בירון ליכטנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-42 STS-42
משימה הבאה
STS-49 STS-49
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 21915 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 1992-015A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-45 הייתה המשימה ה-11 של האטלנטיס וה-46 בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א. שוגרה ב-24 באפריל 1992 ונמשכה קרוב לתשעה ימים.

הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

STS-45 הייתה משימה מדעית, שערכה 12 ניסויים שונים מטעם מספר מדינות: ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בלגיה, שווייץ, הולנד ויפן. זו הייתה המשימה הראשונה שנשאה את המעבדה האטמוספירית ליישומים ומדע (ר"ת באנגלית: ATLAS-1) שהייתה חלק של תוכנית EOS. היא הורכבה בתא המטען של המעבורת, ובה תשתית לביצוע 12 ניסויים בתחומי כימיה אטמוספירית, קרינת השמש, פיזיקה של פלזמה בחלל, ואסטרונומיה בתחום העל-סגול.

השיגור תוכנן במקור ל־23 במרץ, אך נדחה ביום עקב דליפת מימן נוזלי וחמצן נוזלי בחלקה האחורי של המעבורת בזמן התדלוק. לאחר בחינה הנדסית, השיגור אושר ביום שלמחרת.

המשימה הוארכה ביום אחד לעומת התכנון המקורי, כדי להשלים ניסויים מדעיים.

במשימה זו טס האסטרונאוט הבלגי הראשון.

המעבורת נחתה בשלום במרכז החלל קנדי בפלורידה, ב-2 באפריל.

לאחר הנחיתה, התגלה נזק בפנל מספר 10 במגן החום של שפת הכנף הימנית, ככל הנראה כתוצאה מפגיעת אשפת חלל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-45 בוויקישיתוף