Paperman
_-_Poster.jpg) | |
| בימוי | ג'ון קהרס |
|---|---|
| הופק בידי | כריסטינה ריד |
| תסריט | קליאו צ'אנג, קנדל הויר |
| שחקנים ראשיים |
ג'ון קהרס קארי ואהלגרן |
| מדבבים |
ג'ון קהרס קארי ולגרן Jack Goldenberg  |
| מוזיקה | כריסטוף בק |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | אולפני ההנפשה של וולט דיסני |
| חברה מפיצה | חברת וולט דיסני |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
2 בנובמבר 2012 (יחד עם "ראלף ההורס") |
| משך הקרנה | כ-6 וחצי דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית, הנפשה ממוחשבת, סרט רומנטי, מלודרמה |
| פרסים |
פרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר פרס אנני לסרט הקצר הטוב ביותר |
| האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
Paperman (בתרגום חופשי לעברית: איש הנייר, ובתעתיק לעברית: פייפרמן) הוא סרט קצר שחור-לבן אמריקאי בהנפשה קלאסית וממוחשבת של אולפני ההנפשה של וולט דיסני מ-2012. הסרט בוים על ידי ג'ון קהרס, ונכתב על ידי קליאו צ'אנג וקנדל הויר. הסרט ליווה את "ראלף ההורס", והוקרן לפניו.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה מגוללת את סיפורו של רואה חשבון בשם ג'ורג' בניו יורק של שנות הארבעים. יום אחד, המתין ג'ורג' ברציף רכבת לרכבת לעבודתו, והבחין באישה בשם מג. ג'ורג' ניסה להתקרב לאישה, ואחד מניירות הערך שהחזיק עפו לעבר הנערה, ואלו פגשו בשפתיה, והוטבע בנייר סימן מהאודם שלה. האישה זרקה את הנייר לאדמה, ועלתה לרכבת. ג'ורג' רץ לעברה, בהה בנייר חתום האודם שלה, אך פספס את הרכבת, ובכך את ההזדמנות לשוחח עימה.
ג'ורג' עלה לרכבת שהגיעה אחר כך, והגיע למקום עבודתו. מדוכא, ג'ורג' הביט בחלון שבמשרדו, והבחין במג בבניין הסמוך. ג'ורג' פתח את החלון, ושלח מטוס נייר לעבר חלונה בבניין הסמוך. לאחר ששלח עשרות מטוסים שלא הגיעו אליה, הוא צפה בה עוזבת את הבניין, עזב את משרדו. ברחוב, ג'ורג' חיפש את מג, אך לא מצא אותה. בסמטה חשוכה, הוא מצא את כל מטוסי הנייר ובייאוש העיף את זה שנשא את האודם של מג. מג הבחינה במטוס, עקבה אחריו ומצאה עצמה פוגשת בג'ורג'.
השניים הביטו זה בזה מסמיקים, ויצאו לדייט במסעדה. בסצנה שלאחר הכתוביות, נראו השניים במסעדה, כשמטוס הנייר עם האודם על יד השולחן.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ף שאנון כתב באתרו של רוג'ר איברט על הסרט כי הוא "מבריק מההתחלה ועד הסוף", וציין אותו לשבח.[1] לאונרד מלטין כתב על הסרט כי הוא "סיפור אהבה משעשע וגאוני", וציין כי הוא "שלמות".[2] בנוסף, הסרט השווה לסרט קצר אחר מ-2008, ופטריק יוז, יוצר הסרט הקצר מ-2008, דחה את הדבר, ואמר כי "ישנם קווי דמיון... אבל זה לא זה".[3]
הסרט הועמד לפרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר ולפרס אנני לסרט הקצר הטוב ביותר, וזכה בשניהם.[4][5] עבור אולפני ההנפשה של וולט דיסני, זו הייתה הזכייה הראשונה בפרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר מאז 1969 עם הסרט "It's Tough to Be a Bird".[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Paperman
"Paperman", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Paperman", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "Paperman", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"Paperman", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- Paperman, במסד הנתונים Big Cartoon DataBase (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jeff Shannon, Oscar shorts: Animation, Roger Ebert, 30 בינואר 2013
- ^ Leonard Maltin, Review: Wreck-It Ralph, Movie Crazy, 2 בנובמבר 2012
- ^ Karl Quinn, Disney sweeps in to collect the Oscars glory but film fans reckon they've seen it all before, Brisbane Times, 28 בפברואר 2013
- ^ List of winners at the 85th annual Academy Awards, USA Today, 26 בפברואר 2013
- ^ Jerry Beck, Annie Award Winners, Cartoon Brew, 2 בפברואר 2013
- ^ Dave Koch, Paperman Director Lands At Paramount, Big Cartoon News, 23 בינואר 2014