OKM

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוברקומנדו דר מרינה (OKM), שפירושו הפיקוד העליון של הצי, היה הפיקוד העליון והסמכות המנהלית והפיקודית הגבוהה ביותר של הקריגסמרינה, חיל הים של גרמניה הנאצית. הוא הוקם רשמית מה- Marineleitung ("פיקוד ימי") של הרייכסווהר ב-11 בינואר 1936. ב-1937 הוא שולב עם ה-Seekriegsleitung החדש שהוקם (SKL). נערכו בו שני ארגונים מחדש גדולים, בנובמבר 1939 ובמאי 1944.

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-OKM חולק באופן כללי לשישה חלקים:

  • בראש עמד ה-Oberbefehlshaber der Marine‏ (OBdM) - המפקד העליון וצוותו, עם אחריות על הקשר עם OKW, כולל תכנון, טכני, הנדסה, רפואה, כלכלה, מחקר, תעמולה וכוח אדם.
  • ה- Seekriegsleitung‏ (SKL) ("פיקוד הלוחמה הימית") הוקם ב-1 באפריל 1937. במקור היה קשור קשר הדוק הן ל-OBdM והן ל- Marinecommandoamt. ב-23 באוגוסט 1939 פוצלו המשרדים וה- Marinekommandoamt הפך להיות כפוף ל-SKL עם מפקד ומטה משלו. ה-SKL הוביל את התכנון והביצוע של הלוחמה הימית וכיוון את חלוקת הכוחות הימיים, אם כי במהלך המלחמה הוגבל סמכותו לאזורים שאינם סמוכים לגרמניה, ובפברואר 1943 כשדניץ מונה ל-OBdM הוא איבד שליטה גם על פעילות הצוללות. ב-1 במאי 1944 מונה מחדש ראש המטה של ה-SKL ל-Chef der Seekriegsleitung. לאחר מכן הוטל על המשרד פיקוד על יחידות הצי הפועלות בתובלה, התחמקות ממצור, סיירות עזר ומשלוח אספקה.
  • ה- Marinekommandoamt ("מחלקת הפיקוד הימי") הוקמה ב-11 בינואר 1936 עם הקמת ה-OKM, אך הייתה קיימת בעבר ב- Marineleitung מאז 1920. כפוף ל- Oberbefehshaber der Marine, מאפריל 1937 שימש השף דה מרינקומנדואמט גם כראש המטה של ה-SKL. באמצע 1939 פוצלו שני המשרדים והקומנדואמט קיבל רמטכ"ל חדש שהיה כפוף לרמטכ"ל ה-SKL. משנת 1942 המשרד נודע גם בשם Quartiermeisteramt ומ-20 באפריל 1943 קיבל ראש המטה את התואר Admiralquartiermeister . ב-1 במאי 1944 המשרד סומן מחדש באופן רשמי כ- Quartiermeisteramt. כמו גם פעולות ימיות ל- Marinekommandoamt היו אחריות באיוש, אספקה, מודיעין, אימונים ובהגנה על החוף והאוויר.
  • ה-Marinewaffenamt ("מחלקת הנשק הימי") הוקמה ב-1934, ושמה שונה ל-Marinewaffenhauptamt ("מחלקת ראש הנשק הימי") ב-1939, ול- Kriegsmarine-Rüstung ("חימוש הצי") ב-1944, ופיקחה על הפיתוח, הניסויים וייצור כלי נשק ימיים מכל הסוגים, וכן אמצעי נגד אלקטרוניים ותקשורת רדיו.
  • ה- Allgemeines Marineamt ("מחלקת הצי הכללי") שנוסדה בינואר 1936, שונה שם ל- Allgemeine Marinehauptamt ("מחלקת ראש הצי הכללי") בנובמבר 1939, ושוב ל- Kriegsmarine-Werr ("הגנה על הצי") ב-1944, עסקה בעיקר בענייני מינהל; הוא כלל מחלקות משפטיות, רפואיות, כלכליות, בנייה ויצוא.
  • ה-Konstruktionsamt ("מחלקת הבנייה"), שהוקמה ב-1936, שונה ל- Amt Kriegsschiffsbau ("המחלקה לבניית ספינות מלחמה") ב-1939, ומאוחר יותר באותה שנה ל-Hauptamt Kriegsschiffsbau ("המחלקה הראשית לבניית ספינות מלחמה"), לפני שחזרה להקמתה. ייעוד קודם ב-1944. כפי שמעיד מחלקה זו עסקה בבניית כלי שיט חדשים לחיל הים, בתכנון והנדסה של אוניות וצוללות, עבודה מול ספקים ומספנות וקשר עם משרד החימוש והייצור המלחמתי.

מפקד הצי של הקריגסמרינה נחשב גם לחבר ב-OKM.

רשימת המפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפקדים העליונים (Oberbefehlshaber der Marine) של הקריגסמרינה היו: [1]

טקסט הכותרת
מס' תמונה מפקד הקריגסמרינה תחילת התפקיד סיום התפקיד
1 גרוס-אדמירל
אריך רדר
1 ביוני 1935 30 בינואר 1943
2 גרוס-אדמירל
קרל דניץ
30 בינואר 1943 1 במאי 1945
3 גנרל-אדמירל
הנס-גאורג פון פרידבורג
1 במאי 1945 23 במאי 1945
4 גנרל-אדמירל
ולטר ורצכה
23 במאי 1945 22 ביוני 1945

דגלים של מפקד הצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 בנובמבר 1935 הוצא צו על ידי ורנר פון בלומברג, שר המלחמה והמפקד העליון של הכוחות המזוינים הגרמניים, שהורה על הכנסת תבנית דגל חדשה לשימוש המפקד העליון של הקריגסמרינה. הדגל היה מורכב מריבוע לבן שעליו הוצג צלב הברזל שחור גדול. מאחוריו הוצבו שתי חרבות נטולות נדן ישרות בצהוב עז, מוצלבות בזוויות ישרות זו לזו. הדגל שונה כאשר ב-1 באפריל 1939 הועלה אריך רדר לדרגת גרוסאדמירל. הדגל המשיך להיות בשימוש כאשר קרל דניץ הגיע לתפקיד זה ב-30 בינואר 1943. החרבות הוחלפו בזוג אלות של אדמירל שהוצלבו בזוויות ישרות. מעל האלות המוצלבות וגם על צלב הברזל הונח ורמאכטאדלר ("נשר של הכוחות המזוינים") בצבע זהב, שפונה לכיוון ההרמה. ב-30 בינואר 1943 הוצג דגל מיוחד נוסף עבור אדמירל רדר על מנת לייצג את מעמדו כאדמירל מפקח של הקריגסמרינה. הדגל היה בעיצוב זהה לזה של מפקד הצי, אבל עם תוספת של גבול רחב בצבע תכלת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Deutsches Marinearchiv". deutsches-marinearchiv.de. נבדק ב-8 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)