Kermit (פרוטוקול)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרמיט (Kermit) הוא פרוטוקול העברת וניהול קבצים ומערכת כלי תקשורת. עיקר השימוש בפרוטוקול היה בעיקר בשנים הראשונות של המחשוב האישי בשנות ה-80. הפרוטוקול מספק יכולות להעברת קבצים, הדמיית מסוף, תכנות סקריפטים והמרת סט תווים על פני חומרות ומערכות הפעלה מגוונות.

פרטים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטוקול Kermit תומך בהעברת טקסט וקבצים בינאריים בעזרת חיבור סיריאלי של 8 ביטים או 7 ביטים בתקשורת דו כיוונית, בצורה בלתי תלויה במערכת ההפעלה או החומרה ולפיכך יכול להיות מיושם במאות פלטפורמות מחשב ומערכות הפעלה שונות. בתקשורת דו כיוונית מלאה (FDX) הפרוטוקל מאפשר שידור חוזר במידת הצורך, מה שמספק יכולת התמודדות עם איבוד מידע. גם בחיבורים של 7 ביטים בלבד הפרוטקול תומך בהעברה יעילה של נתונים המקודדים בתצורה של 8 ביטים. בנוסף, הפרוטוקול כולל תמיכה גם בחיבורים שלא מאפשרים העברת תווי בקרה, בניגוד לפרוטקולים אחרים שצריכים שהחיבור יתמוך בכל התווים האפשריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-70, למשתמשים במחשבים המרכזיים של אוניברסיטת קולומביה היה מקום אחסון של 35 קילובייט בלבד לאדם. קרמיט פותחה באוניברסיטה במטרה שסטודנטים יכלו להעביר קבצים בין המחשבים המרכזיים של (בעיקר של חברות IBM או DEC) לבין תקליטונים במיקרו-מחשבים שונים ברחבי הקמפוס (למשל Intertec Superbrains שהריץ את מערכת ההפעלה CP/M)[1][2][3]. בעוד מחשבי IBM השתמשו בעיקר בקוד EBCDIC, מחשבי DEC ומחשבים שהריצו CP/M השתמשו בקוד ASCII, ולפיכך המרה בין שיטות הקידוד הייתה אחד הפיצ'רים המוקדמים ב-Kermit.

אוניברסיטת קולומביה ריכזה פיתוח של מספר גרסאות של Kermit עבור מגוון מחשבים באוניברסיטאות ובמקומות אחרים, והפיצה את התוכנה בחינם. בפרט הגרסה עבור המחשב האישי של IBM הפכה להיות פופולרית במיוחד. ב-1986 הקימה האוניברסיטה את פרויקט Kermit[4], שהשתלט על הפיתוח והחל לגבות עמלות על שימוש מסחרי, אך שימוש פרטי היה פתוח לכולם.

הפרוטוקול הפך לתקן תקשורת נתונים דה פקטו[5] להעברת קבצים בין מערכות מחשב לא דומות, ובתחילת שנות ה-90 הוא יכול היה להמיר קידודי תווים של מגוון שפות (ובפרט עברית). תוכנת Kermit שימשה במדינות רבות, למשימות שונות - החל ממשימות פשוטות של סטודנטים ועד לפתרון בעיות תאימות בין מערכות שונות בתחנת החלל הבינלאומית.[6] הוא הותאם למגוון רחב של מערכות מחשוב מרכזיות, מיני-מחשבים ומיקרו-מחשבים. גרסאות מאוחרות יותר של כמה מיישומי Kermit תומכים גם בחיבורים רשתיים ולא רק חיבורים סיריאליים.

שמות זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kermit נקרא על שם קרמיט הצפרדע מהחבובות, באישורה של חברת ג'ים הנסון. עם זאת, נוצרו ראשי תיבות בדיעבד - "KL10 Error-Free Reciprocal Microprocessor Interchange over TTY lines"

Kermit הוא פרוטוקול פתוח - כל אחד יכול לכתוב תוכנה שמתבססת על הפרוטוקול, אבל חלק מהתוכנות וקוד המקור של Kermit הם תחת זכויות יוצרים של אוניברסיטת קולומביה[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ da Cruz, Frank; Catchings, Bill (ביוני 1984). "Kermit: A File-Transfer Protocol for Universities / Part 1: Design Considerations and Specifications". BYTE. p. 251. נבדק ב-23 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ da Cruz, Frank; Catchings, Bill (ביולי 1984). "Kermit: A File-Transfer Protocol for Universities / Part 2: States and Transitions, Heuristic Rules, and Examples". BYTE. p. 141. נבדק ב-23 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Michael Larkin, International Space Station Incorporates Columbia's Kermit Software Program, Space Daily, ‏09/12/2003
  4. ^ Frank da Cruz, Kermit Project Timeline, ‏13/09/2023
  5. ^ Good, Robin (23 בדצמבר 2003). "Standards: Do We Really Need Them?". masternewmedia.org. נבדק ב-28 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ International Space Station Incorporates Kermit (December 2003)
  7. ^ "Kermit Software: Frequently Asked Questions". Columbia University. אורכב מ-המקור ב-2023-05-23.