K2-18b

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
K2-18b
ציור של K2-18b (ימין) מקיף את הננס האדום K2-18 (שמאל). ביניהם כוכב לכת משוער K2-18c.
ציור של K2-18b (ימין) מקיף את הננס האדום K2-18 (שמאל). ביניהם כוכב לכת משוער K2-18c.
כוכב האם
כוכב אם K2-18
קבוצת כוכבים אריה
 ‑ עלייה ישרה 172.56049010379877 מעלה
 ‑ נטייה 7.58840478072944 מעלה
מרחק מכדור הארץ 124 שנות אור
מידע כללי
סוג כוכב לכת חוץ-שמשי
תאריך גילוי 2015
מגלה טלסקופ החלל קפלר עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת גילוי טרנזיט
מקום גילוי טלסקופ החלל קפלר
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי 0.1591±0.00047 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות <0.43
זמן הקפה 32.94488 ימים
נטיית מסלול 89.5785±0.0088 מעלה
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 2.37±0.22 רדיוס כדור הארץ
2.24±0.23 רדיוס כדור הארץ
מסה 8.92±1.7 מסת ארץ
מסדי נתונים
Extrasolar Planets Encyclopaedia רדיוס כדור הארץ/ דף נתונים
SIMBAD דף נתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

K2-18b (ידוע גם בשם EPIC 201912552 b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף את הננס האדום K2-18 כל 33 יום, הוא נמצא במרחק של 124 שנות אור ממערכת השמש.[1] כוכב הלכת התגלה באמצעות טלסקופ החלל קפלר, ומסתו גדולה פי שמונה ממסת כדור הארץ.

כוכב הלכת נמצא באזור ישיב, ומחקר משנת 2017 מלמד כי הוא ככל הנראה כוכב לכת דמוי ארץ בגודל סופר ארץ.

בשנת 2019 התגלתה כמות ניכרת של מים באטמוספירה שלו, כפי שעולה משני מחקרים בלתי מתואמים, שהתבססו על נתונים משולבים של תצפיות מטלסקופ החלל קפלר, טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר. הוא כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון שנמצא באזור ישיב שהתגלו בו מים, ולמרות זאת, ככל הנראה, אין בו תנאים לקיום חיים. עם זאת, בשנת 2023 מצאו חוקרים סימני חיים אפשריים בכוכב הלכת.[2]

בספטמבר 2023 זיהו חוקרים בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס וב, מולקולה בשם דימתיל סולפיד Dimethyl sulfide שנמצאת במים של K2-18b, ושכאן בכדור הארץ היא נוצרת רק על ידי אורגניזם חי בשם פיטופלנקטון. עם זאת, מציינים החוקרים שהגילוי הוא עדיין לא ודאי, ונצטרך לחכות לממצאים נוספים שיאשרו זאת.

גילוי מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיית אמן של מערכת כוכבי הלכת K2-18, המראה את המסלולים של K2-18b, המועמד הלא מאומת K2-18c והאזור הישיב
אנימציה מצוירת של מערכת הכוכב K2-18:
- הננס האדום K2-18 הוא העיגול הקטן הזוהר והאדמדם
- כוכב הלכת K2-18b הוא הכדור הגדול שמקיף אותו

מחקרים שנעשו באמצעות טלסקופ החלל האבל, איששו תוצאות שהתקבלו בטלסקופים החלליים קפלר ושפיצר, ואפשרו מדידות נוספות של אטמוספירת הכוכב. שני ניתוחים נפרדים של נתוני האבל פורסמו בשנת 2019, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול ומיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL). שניהם בדקו ספקטרום של אור כוכבים העובר באטמוספירה של כוכב הלכת במהלך מעברים, וגילו כי ל-K2-18b יש אטמוספירת מימן-הליום עם ריכוז גבוה של אדי מים, שעשויים לנוע בין 0.01% ל-12.5%, עד בין 20% ל-50%, תלוי בסוגים ובכמויות הגזים האחרים שנמצאים באטמוספירה שלו. ברמות ריכוז גבוהות של אדי מים, תיתכן אף אפשרות ליצירת עננים. המחקר שבוצע בלונדון על ידי UCL פורסם ב-11 בספטמבר 2019 בכתב העת Nature Astronomy, והמחקר שבוצע על ידי אוניברסיטת מונטריאול פורסם יום קודם לכן. בניתוח הנתונים במחקר של UCL, רמת הביטחון הסטטיסטית לגילוי המים גבוהה מאוד ועומדת על 99.97%.

זו התגלית הראשונה של מים בכוכב לכת חוץ-שמשי שנמצא באזור ישיב. מים התגלו בעבר באטמוספירות של כוכבי לכת, אך רק באזורים בלתי ישיבים, כגון בכוכב הלכת WASP-17b ובאחרים.

אסטרונומים הדגישו כי גילוי מים באטמוספירה של K2-18b אינו אומר שכוכב הלכת מאפשר חיים, מכיוון שהוא ככל הנראה חסר כל משטח יציב או אטמוספירה שיכולה לתמוך בחיים. בנוסף, כוכב הלכת מקיף ננס אדום פעיל מאוד, ולכן, ככל הנראה, הוא גם סופג קרינה בכמות מסוכנת לאפשרות של חיים.[3][4]

עם זאת, מציאת מים באזור חוץ שמשי וישיב, מסייעת להבין כיצד נוצרים כוכבי לכת. בשנת 2023 גילה טלסקופ החלל ג'יימס וב, ששוגר ב-2021, כי באטממוספירה של K2-18b יש הימצאות של מולקולות דימתיל גופרתי (אנ')[5]. יחד עם זאת אין זה עדיין סימן לחיים כי המדידות של חומר זה מאד עדינה ועל כן נדרשות תצפיות נוספות כדי להגיע למסקנות.[6] גם טלסקופ החלל ARIEL, שמיועד לשיגור בשנת 2028, עשוי לגלות ממצאים חדשים. שני הטלסקופים הללו יישאו מכשירים שנועדו לקבוע את הרכב האטמוספירות של גרמי שמים חוץ-שמשיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא K2-18b בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]