תסמונת האישה המוכה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| תחום |
רפואת חירום  |
|---|---|
| גורם |
אלימות במשפחה |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
T74.1 |
  | |
תסמונת האישה המוכה מוכרת כמצב פסיכולוגי המתאר אישה שעקב התעללות פיזית עקבית וקשה על ידי בן-זוגה הופכת למדוכאת ולבלתי מסוגלת ליזום פעולה שתאפשר לה להימלט מההתעללות. מצב זה מסביר מדוע נשים שעוברות התעללות, בדרך כלל, אינן פונות לקבלת סיוע חיצוני, אינן נאבקות במתעלל, או עוזבות את הסיטואציה הקורבנית. אותן נשים סובלות מדימוי עצמי נמוך ולעיתים קרובות מאמינות שהן האשמות בהתעללות. נשים כאלה יסרבו, במרבית המקרים, להתלונן במשטרה נגד בן הזוג המתעלל ויתנגדו לכל הצעת עזרה, פעמים רבות אף יהפכו בעצמן לאלימות ומתעללות כלפי אלה המציעים להן סיוע. למרות שמצב זה בדרך כלל נוגע לנשים וילדים, לעיתים רחוקות תסמונת זו יכולה להופיע גם אצל גברים.
דבר שנוי במחלוקת הוא ההגנה שמוענקת בפני החוק לאדם שהיה קורבן להתעללות ממושכת קודם לכך שתקף, או הרג את אותו אדם שהתעלל בו, או נהג באלימות פיזית או מינית כלפי אחרים בפקודתו או בבקשתו של המתעלל.
בארצות הברית אין תמימות דעים במדע הרפואה באשר לכך שהתעללות מסוג זה סופה במצב נפשי החמור דיו כדי להגיע לקריטריון החוקי של אי-שפיות הדרוש תחת חוק McNaghten, האומר שהאדם שחווה התעללות לא היה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ברגע ביצוע העברה.לעיתים משתמשים במושג "תסמונת האישה המוכה" גם במובן המאטפורי, כהתנהגות של קבוצה המבקשת להיכנע ולפייס את התוקפן באופן נואש.
שלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכחשה - האישה מכחישה שהיא אישה מוכה וחושבת שהאירוע האלים היה חד פעמי.
- אשמה - האישה מאמינה שהיא זאת "שהביאה את זה על עצמה", והיא התנהגה לא כשורה והאלימות של בן זוגה הם ההשלכות לכך.
- הארה - האישה מבינה שזה לא אשמתה ובן הזוג שלה הוא האשם בכך שהוא אדם אלים.
- אחריות - היא מבינה שהיחיד שיש לו את האחריות והכוח זהו בן הזוג. במקרים רבים ייתכן שהאישה תנסה לברוח מן הקשר בשלב זה.