שגרירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שגרירות ארצות הברית בבגדאד, השגרירות הגדולה והיקרה בעולם
שגרירות הודו באדיס אבבה, אתיופיה.

שגרירות היא הדרג הגבוה ביותר של נציגות דיפלומטית במדינה זרה, המתפקדת כגשר לתקשורת ולקשרים בין ממשלות של מדינות שונות. הקמת שגרירות במדינה מסוימת מהווה אות הכרה מלאה ורשמית בלגיטימיות ובריבונות של המדינה המארחת, ומשקפת את הקשרים הדיפלומטיים והאמון ההדדי בין שתי המדינות. שגרירות אינה רק מרכז לפעילות דיפלומטית אלא גם מספקת שירותים רבים לאזרחיה של המדינה השולחת הנמצאים בחו"ל, כולל עזרה במקרי חירום, רישום נולדים, נישואין, ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נציגות דיפלומטית

מוסד השגריר היושב קבע בארץ זרה התחיל באיטליה במהלך המאה ה-15, על ידי דוכסות מילאנו. השגרירים הראשונים נשאו כולם בתואר קונסול האיטלקי.

במהלך קונגרס וינה ב-1815 נקבעו "תקנות הסיווג של כוח אדם דיפלומטי" שקבעו מערכת בינלאומית של דרגות דיפלומטיות, וכי שגרירים הם בדרגה ראשונה, צירים בדרגה שניה, וממונה על היחסים בדרגה שלישית.

באמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים, שנחתמה בחסות האו"ם ב-1961, הוסדר מעמדם של היחסים הדיפלומטיים ומינויי שגרירים. בעקבות האמנה, ואמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים ב-1963, חדל השימוש במוסד הצירות.

בעלי משרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגריר - ראש השגרירות. מגיש את כתב האמנה המסמיך את פעולת השגרירות.
  • ציר
  • ציר-יועץ
  • יועץ
  • מזכיר ראשון
  • מזכיר שני
  • מזכיר שלישי
  • נספח
  • עוזר נספח

כאשר מגיע שגריר חדש למדינה זרה, הוא מגיש כתב האמנה לראש המדינה.

לרוב בעלי המשרות בשגרירת הם עובדי משרד החוץ. אך משרות כמו נספח צבאי מאוישות לפעמים על ידי אנשי צבא, ונספח כלכלי לפרקים ממונה מטעם מרד מסחר.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידיה של השגרירות כוללים לרוב:

  1. טיפול בנושאים מדיניים וצבאיים המשותפים לשתי המדינות
  2. עידוד קשרי תרבות וחברה בין המדינות
  3. פתרון בעיות בקשרי המסחר בין המדינות
  4. סיוע לאזרחי המדינה שנקלעים למצוקה (נעשה לרוב על ידי המחלקה הקונסולרית)
  5. טיפול בבקשות להיכנס למדינה המיוצגת על ידי השגרירות (אשרות שהייה)

לנציגות דיפלומטית יש חסינות דיפלומטית, ונוהגים בה כאילו היא שטח טריטוריאלי של המדינה המיוצגת בה ולכן לא ניתן להיכנס לשטח השגרירות ללא היתר, אך עובדיה הדיפלומטים כפופים לחוקי המדינה בה היא נמצאת.

לרוב ממוקמת שגרירות בבירתה של המדינה בה היא נמצאת, אך לפרקים אין הדבר כן, כמו במדינות שהעתיקו את בירתן, כמו מיאנמר שלמרות שהעתיקה את בירתה מיאנגון לנייפידאו ב-2005, רוב המדינות המחזיקות בה שגרירויות עדיין מחזיקות אותן ביאנגון, או מדינות שאין הכרה בינלאומית לגבי בירתם, כישראל, שלמרות היות בירתה בירושלים מחזיקות רוב המדינות המחזיקות בה שגרירויות במחוז תל אביב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.