רב נחמן בר רב הונא
| לידה | בבל, האימפריה הסאסאנית |
|---|---|
| פטירה |
454 ד'רי"ד |
| מקום פעילות | סורא, בבל |
| השתייכות |
ישיבת סורא, אמורא בבלי  |
| רבותיו | רב אשי,רבינא |
  | |
רב נחמן בר רב הונא היה אחד מאחרוני האמוראים בבבל, ראש ישיבת סורא.
באיגרת רב שרירא גאון מסופר שאחרי פטירתו של רב אשי (בשנת ד'קפ"ז - 427), ראש ישיבת סורא, מילאו את מקומו מרימר ואחריו רב אידי בר אבין (השני) עם פטירתו של זה (בשנת ד'רי"א - 451) התמנה ("מלך") רב נחמן בר רב הונא למשך שלוש שנים, עד פטירתו בשנת ד'רי"ד (454).
חכם זה לא מוזכר בתלמוד בשמו המלא, אולם בכמה מקומות הוזכר חכם בשם רב נחמן שדן בעניינים שונים עם רב אשי ורבינא, וכפי הנראה הכוונה לרב נחמן בר רב הונא[1]. לדעת שלום אלבק כל המקומות הללו זקוקים להגהה או פירוש אחר, וחכם זה לא הוזכר בתלמוד כלל[2].
חכם זה לא היה בנו של האמורא המפורסם רב הונא, שקדם לו בשנים רבות, ולא ידוע על קשר כלשהו ביניהם.
לפי מסורת שמופיעה בשיבולי הלקט (סימן מה) בימי רב נחמן זה הונהגה הבלעת קריאת שמע בקדושה, בתחילה בכל התפילות ולבסוף בתפילת מוסף: "מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל... שבימות רב נחמן גזר יוזגרד מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע לאלתר. מה עשו חכמים שבאותו הדור? תקנו להבליעו בין כל קדושת, בין בשחרית בין במוסף בין במנחה בין בחול ובין בשבת בין ביום טוב...". אך יש שהגיהו בדברי שיבולי הלקט "שבמות" במקום "שבימות", מאחר שבאגרת רש"ג מסופר שעם פטירתו של רב נחמן "נפל שמדא וגזר זדגרד לבטולי שבתא"[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב אהרן הימן, "רב נחמן בר רב הונא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דורות הראשונים (חלק ג פרק ט) מציין לקידושין ו ע"ב, כתובות ז ע"ב, נידה נג ע"ב, ועוד.
- ^ סיני (כתב עת), ספר היובל, עמ' ע.
- ^ הרב נחמן שלמה גרינשפאן, 'מלאכת מחשבת', עמ' קמד
