רב אהרן
| לידה |
המאה ה־4  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | שישי אמוראים |
| בני דורו | רבינא |
  | |
רב אהרן היה אמורא מהדור השישי, שמופיע בשני מקומות בש"ס[1], בשניהם כמביא מקור בתשובה להתלבטותו של רבינא.
תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במסכת בבא קמא[2] מסתפק רבינא מה דינו של אדם שגזל גיורת שאין לה יורשים ומתה, רב אהרן פושט את ספקו של רבינא ומשיב שחייב לשלם לכהן את הגזילה שגזל מהגיורת[3].
- במסכת מנחות מסתפק רבינא האם כהן שאכל מהאימורים עובר על לאו של "(וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן) כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל"[4], כמו בזר שאוכל מנחת כהן? ועל כך מוכיח לו רב אהרן מברייתא בשם רבי אליעזר שאכן עובר על הלאו[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רב אהרן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- הרב יהודה אדרי, "רב אַהֲרֹן", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 42, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מסכת בבא קמא, דף ק"ט, עמוד ב', מסכת מנחות, דף ע"ד, עמוד ב'
- ^ הסוגיא מובאת גם בילקוט שמעוני פרשת נשא רמז תשא.
- ^ ולומד זאת בהשוואה של אשה לאיש: "איש, אין לי אלא איש, אשה מנין? כשהוא אומר 'המושב' הרי כאן שניים"
- ^ ספר ויקרא, פרק ו', פסוק ט"ז
- ^ "תא שמע, דתניא רבי אליעזר אומר: כל שהוא ב'כליל תהיה' ליתן לא תעשה על אכילתו (וזה כולל את האימורים)"