רב אידי בר אבין (השני)
| מקום פעילות | סורא, בבל |
|---|---|
| פטירה |
451 ד'רי"א |
| תקופת הפעילות | דור שישי לאמוראים |
| השתייכות | ראש ישיבת סורא |
| רבותיו | רב פפא |
| בני דורו | רב אשי |
  | |
רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור השישי, ראש ישיבת סורא אחרי פטירתו של רב אשי.
רב אידי בר אבין היה תלמידו של רב פפא[1] (שהיה תלמידו של רב אידי בר אבין הראשון המפורסם), והיה חברו של רב אשי[2].
באיגרת רב שרירא גאון מסופר שאחרי פטירתו של רב אשי (בשנת ד'קפ"ז - 427), ראש ישיבת סורא, מילאו את מקומו מרימר ואחריו רב אידי בר אבין שישב על הכיסא כעשרים שנה עד פטירתו בשנת ד'רי"א (451)[3]. לפי חשבון זה, האריך ימים, שהרי היה תלמידו של רב פפא שנפטר בתרפ"ז, ואם היה בן עשרים שנה לכל הפחות בעת פטירתו, נמצא שחי צ"ו שנה[4].
בתקופה שמלך כראש ישיבת סורא, תיקן תקנות לבני דורו, כך למשל תיקן תקנה לבני העיר נרש (הסמוכה לסורא)[5] בהלכות נדה[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רב אידי בר אבין השני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"א, עמוד א'.
- ^ מובא בספר הקבלה להראב"ד, לפי היימן ייתכן שבתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קמ"א, עמוד ב' הכוונה אליו למרות שמוזכר "רב אידי" סתם
- ^ אגרת הרש"ג ח"ג פ"ד
- ^ לפי חשבונו של היימן
- ^ אגרת הרש"ג ח"ג פ"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"ז, עמוד ב'.