קרב דרינה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים [ צד שני-אבידות, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||
| תאריכים | 7 בספטמבר 1914 – 24 בספטמבר 1914 (18 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | נהר הדרינה | |||||||||||||
| קואורדינטות | 44°19′47″N 19°17′33″E / 44.3296°N 19.29252°E | |||||||||||||
| תוצאה | ללא הכרעה | |||||||||||||
| ||||||||||||||
 | ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
קרב דרינה (בסרבית: בִּיטְקׇה נָה דְרִינִי, Битка на Дрини) היה קרב בין כוחות סרבים ואוסטרו-הונגרים בספטמבר 1914, בתחילת מלחמת העולם הראשונה.
לאחר ניסיון פלישה אוסטרו-הונגרי לסרביה שנכשל, המפקד הצבאי האוסטרו-הונגרי של החזית הבלקנית פתח בפלישה מעבר לנהר הדרינה. האוסטרו-הונגרים צלחו בהצלחה את הנהר, אך אחרי התנגדות כבדה מהכוחות הסרבים, האוסטרו-הונגרים נסגו בחזרה לדרינה, ושני הצדדים הקימו חפירות. החזית לא זזה מנקודה זו ועד הפלישה הבולגרית לסרביה ב-1915.
קרב הדרינה נחשב לאחד העקובים מדם בחזית הבלקן של המלחמה.
קרע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהובס בקרב צר באוגוסט 1914, הצבא האוסטרו-הונגרי נסוג מעל נהר הדרינה בחזרה לתוך בוסניה וסורמיה. תחת לחץ של בעלות הברית, סרביה ניהלה מתקפה מעבר לנהר הסאווה לתוך האזור האוסטרו-הונגרי של סורמיה וכבשה את זמון שהייתה 20 מיילים בעומק שטח האויב. בינתיים, הדיוויזיה הראשונה של טימוק של הארמייה השנייה הסרבית ספגה אובדן כבד במעבר הסחה כאשר גשר קרס, גרם לפאניקה, וסבלה כ-6,000 נפגעים תוך גרימת רק 2,000.
עם רוב כוחותיו בבוסניה, הגנרל אוסקר פוטיורק החליט שהדרך הטובה ביותר לעצור את המתקפה הסרבית היא לפתוח בפלישה נוספת לסרביה כדי לאלץ את הסרבים להחזיר את חייליהם כדי להגן על מולדתם.
המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ב-7 בספטמבר, החלה מתקפה אוסטרו-הונגרית מחודשת ממערב, מעבר לנהר דרינה, הפעם עם הארמייה החמישית במאצ'ווה וגם הארמייה השישית דרומה יותר. המתקפה הראשונית של הארמייה החמישית נהדפה על ידי הארמייה השנייה הסרבית, עם 4,000 הרוגים אוסטרו-הונגרים, ואילצה אותם לחזור לתוך בוסניה. הארמייה השישית החזקה יותר הצליחה להפתיע את הארמייה השלישית הסרבית והשיגה דריסת רגל בשטח סרבי. לאחר שכמה יחידות מהארמייה השנייה הסרבית נשלחו לחזק את הארמייה השלישית, גם הארמייה החמישית האוסטרו-הונגרית הקימה בהצלחה ראש גשר בהתקפה מחודשת.
פילדמרשל רדומיר פוטניק הוציא את הארמייה הראשונה מכוח סורמיה והצעיד אותם דרומה כדי לבצע מתקפת נגד עזה נגד הארמייה השישית. בתחילה זה הלך טוב אבל לבסוף נתקעה המתקפה בקרב עקוב מדם של ארבעה ימים על פסגת הר היגודניה בשם מאצ'קוב קאמן, שבו שני הצדדים ספגו אבדות איומות בהתקפות חזיתיות ובהתקפות נגד. שתי הדיוויזיות הסרביות איבדו כ-11,000 איש, בעוד שהאבידות האוסטרו-הונגריות היו כנראה דומות. ב-25 בספטמבר, הארמייה השישית האוסטרית נסוגה כדי להימנע מכיתור.
פילדמרשל פוטניק הורה לכוחותיו לתפוס את העמדה בגבעות שמסביב, והחזית קפאה תוך חודש וחצי של מלחמת חפירות. זה היה שלילי מאוד לסרבים, שהחזיקו ארטילריה כבדה שהייתה ברובה מיושנת, מלאי תחמושת מועט, ייצור פגזים מוגבל (היה רק מפעל יחיד המייצר כ-100 פגזים ביום) וגם מחסור בהנעלה מתאימה מאחר והרוב המכריע של חיל הרגלים לבש את האופנאקים המסורתיים (אם כי הונפקו על ידי המדינה), בניגוד לאוסטרו-הונגרים שהיו להם מגפי עור חסינים ללחות. רוב ציוד המלחמה סופק על ידי בעלות הברית, שגם הן סבלו ממחסור. במצב כזה, הארטילריה הסרבית השתתקה במהירות כמעט, בעוד האוסטרו-הונגרים הגבירו בהתמדה את האש. האבדות היומיומיות הסרביות הגיעו ל-100 חיילים מכל הסיבות בחלק מהדיוויזיות.
במהלך השבועות הראשונים של מלחמת החפירות, צבא אוז'יץ' הסרבי (דיוויזיה מחוזקת אחת) וצבא סנג'אק המונטנגרי (בערך דיוויזיה) ניהלו מתקפה לתוך בוסניה שכבשה את וישגראד ב-14 בספטמבר. בנוסף, שני הצדדים ביצעו כמה התקפות מקומיות, שאף אחת מהן לא הצליחה.
לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שהסרבים עצרו בהצלחה את הפלישה האוסטרית השנייה לסרביה, שמרו האוסטרו-הונגרים על דריסת רגל בשטח סרביה, משם היו אמורים לצאת לפלישה שלישית.
נפגעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריון הצבאי מארק קלודפלטר מדווח על 40,000 נפגעים עבור הצבא האוסטרו-הונגרי התוקף ו-30,000 עבור הצבא הסרבי המגן. שני קורפוסים אוסטריים ספגו כמעט 30,000 נפגעים, ודיוויזיה סרבית אחת סבלה מ-6,000 נפגעים.
