פורמולה 1 עונת 1955

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1955
1955 Formula One season
חואן מנואל פנג'יו במכונית המרצדס W196 עמה זכה באליפות
חואן מנואל פנג'יו במכונית המרצדס W196 עמה זכה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 16 בינואר 1955
תאריך סיום 11 בספטמבר 1955
מספר עונה 6
מספר מרוצים בעונה 7
זוכה באליפות הנהגים חואן מנואל פנג'יו
נקודות הנהג הזוכה 40 (41)

עונת 1955 היא העונה השישית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). מספר המרוצים בעונה צומצם לשבעה - מרוץ בארגנטינה, מרוץ האינדינפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית וחמישה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה. קבוצת מרצדס הייתה דומיננטית בעונה ונהגיה ניצחו חמישה מתוך שבעת המרוצים. חואן מנואל פנג'יו, ניצח ארבעה מרוצים וזכה בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות. למרות ההצלחה בסיום העונה הודיעה הקבוצה על פרישתה מהתחרות.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה 16 בינואר ארגנטינהארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו גרמניה המערביתגרמניה המערבית מרצדס
2 מונקומונקו גרנד פרי מונקו 22 במאי ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו צרפתצרפת מוריס טריטגננט איטליהאיטליה פרארי
3 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) אינדינפוליס 500 30 במאי ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'רי הוייט ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ביל ווקוביץ' ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בוב סוויקרט ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) אופנהאוזר-קרטיס קראפט
4 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה 5 ביוני איטליהאיטליה יוג'ין קסטלוטי ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו גרמניה המערביתגרמניה המערבית מרצדס
5 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד 19 ביוני ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינהארגנטינה רוברטו מיירס ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו גרמניה המערביתגרמניה המערבית מרצדס
6 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה 16 ביולי בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס גרמניה המערביתגרמניה המערבית מרצדס
7 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה 11 בספטמבר ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו בריטניהבריטניה סטירלינג מוס ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו גרמניה המערביתגרמניה המערבית מרצדס

תקציר העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע האליפות בו זכה חואן מנואל פנג'יו בסיום העונה

קבוצת מרצדס הייתה דומיננטית במהלך העונה וניצחה חמישה מתוך שבעת המרוצים. פרארי הצליחה לנצח בגרנד פרי מונקו לאחר ששלושת רכבי מרצדס נאלצו לפרוש במהלך המרוץ. אלברטו אסקרי, נהגה של קבוצת לנצ'יה, התרסק עם רכבו לתוך הנמל, אך יצא מהתאונה ללא פגיעה[1]. ארבעה ימים לאחר מכן נהרג אסקרי בתאונה שאירעה בעת שערך נסיעת מבחן על המסלול במונזה.

אסון הלה מאן בו נהרג נהג המרוצים פייר לאבק יחד עם 83 צופים הוביל לביטול המרוצים המתוכננים בצרפת, גרמניה, ספרד ושווייץ. האירוע הקשה הוביל לפרישתה של מרצדס מהתחרות, פרישה שנמשכה עד לעונת 2010.

מלבד מותו של אסקרי במהלך העונה נהרג גם מריו אלבורטי שנפגע בתאונה במהלך מרוץ בצרפת, מרוץ שלא נכלל בסבב האליפות. מרוץ האינדיאנפוליס 500 גבה שני קורבנות נוספים - מני איולו, שנהרג במהלך אימון לקראת המרוץ וביל ווקוביץ', שנהרג במהלך המרוץ עצמו.

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ. אם יותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, חולקה הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון חמש התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5
נקודות 8 6 4 3 2

דירוג הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בלגיהבלגיה הולנדהולנד בריטניהבריטניה איטליהאיטליה נקודות
1 ארגנטינהארגנטינה חואן מנואל פנג'יו 1 (פרש) 1 1 2 1 40 (41)
2 בריטניהבריטניה סטירלינג מוס 4† / פרש 9 2 2 1 פרש 23
3 איטליהאיטליה אוג'ניו קסטלוטי פרש† 2 פרש 5 6† / פרש 3 12
4 צרפתצרפת מוריס טריטגננט 2† / 3† / פרש 1 6 פרש פרש 8 111/3
5 איטליהאיטליה ג'וזפה פארינה 2† / 3† 4 3 DNS 101/3
6 איטליהאיטליה פיירו טרופי 8† 4 2 9
7 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בוב סוויקרט 1 8
8 ארגנטינהארגנטינה רוברטו מיירס 5 פרש 5† 4 פרש 7 7
9 צרפתצרפת ז'אן ברה 6† / פרש† / פרש 3† / פרש† 5† / פרש 6 פרש 4 6
10 איטליהאיטליה לואיג'י מוסו 7† / פרש† פרש 7 3 5 פרש 6
11 גרמניה המערביתגרמניה המערבית קארל קלינג 4† / פרש פרש פרש 3 פרש 5
12 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'ימי דייוויס 3 4
13 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) טוני בטנהאוזן 2† 3
14 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) פול רוסו 2† 3
15 בלגיהבלגיה פול פררה 8† 4 3
16 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ג'וני תומסון 4 3
17 ארגנטינהארגנטינה חוסה פלוריאן גונזלס 2 2
18 איטליהאיטליה צזרה פרדיסה 3† / פרש† 8 2
19 איטליהאיטליה לואיג'י וילורסי פרש† / פרש 5 DNS 2
20 ארגנטינהארגנטינה קרלוס מנדיטגוי פרש† / פרש 5 2
21 איטליהאיטליה אומברטו מגליולי 3† 6 11/3
22 גרמניה המערביתגרמניה המערבית האנס הרמן 4† DNQ 1
23 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) וולט פאולקנר 5† 1
24 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ביל הומייר 5† 1
25 ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) ביל ווקוביץ' פרש 1
מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) בלגיהבלגיה הולנדהולנד בריטניהבריטניה איטליהאיטליה נקודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1955 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
חואן מנואל פנג'יו
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1955
חואן מנואל פנג'יו
הבא:
חואן מנואל פנג'יו