ליאורה חביליו
ליאורה חביליו (נולדה ב-10 באפריל 1960) היא עורכת דין ישראלית המשמשת כנציבת קבילות שוטרים וסוהרים במשרד לביטחון לאומי. בין השנים 2015–2023 שימשה כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) בפרקליטות המדינה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה לשרה ודוד נבו.[1] בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת תוכנית מכון אלכא למנהיגות וממשל של ג'וינט ישראל.[2]
בפרקליטות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1987 החלה לעבוד במחוז ירושלים של פרקליטות המדינה. חביליו הייתה חברה בצוות המשולב לענייני הסתה והמרדה שהקימה ממשלת ישראל אחרי רצח רבין, במטרה לטפל בעבריינות אידאולוגית. במסגרת זו טיפלה בפרשת סוכן שב"כ אבישי רביב,[3] והגישה כתבי אישום כנגד חברי ארגון אי"ל שהקים.[4] ניהלה את תיקי דני בונפיל יו"ר ועד עובדי עיריית ירושלים לשעבר באשמת מרמה והפרת האמונים, המחבלים שסייעו לרצח השר רחבעם זאבי,[5] בעלי מועדון האומן 17 אשר הורשעו בהעלמת מס,[6] צחי הנגבי ופרשת עמותת "דרך צלחה" (על פי המלצת חביליו בחר היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין שלא להגיש כתב אישום בפרשה),[7] ועוד.[8] ב-2003 הגישה כתב אישום בהסתה לגזענות נגד הרב יצחק גינזבורג, בעקבות פרסום ספרו "צו השעה – טיפול שורש".[9] מלבד עבודתה כתובעת מילאה תפקידים ניהוליים שונים.
פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2008 מונתה לפרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי).[10] במסגרת תפקידה עסקה בביטול הבחירות בעיר בית שמש,[11] והייתה שותפה בהליכים משפטיים בעניינן של ועדת שישינסקי הראשונה והשנייה (בין השנים 2010–2014). ב-2010 תבעה את פעיל הימין הקיצוני נעם פדרמן, בשל הוצאות המדינה על פינוי החווה בה התגורר.[12] כן הייתה מעורבת בהליכי מכרזים הנוגעים לסוכנות היהודית.
פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2015 מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי).[13] בשלהי אותה שנה פורסם כי שכרה החודשי הממוצע היה הגבוה ביותר מבין פרקליטי המדינה.[14] ב-2016, בדיון בוועדת הכנסת אשר עסק בפרשת מאיה פורמן ובמעמדה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, הבהירה חביליו כי הפרקליטות פעלה על פי הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה.[15] הייתה מעורבת בהליכי תביעת הדיבה שהגיש נתן זהבי כנגד הדס שטייף.[16] בקיץ 2020 הייתה בין מגישי תביעת ענק של המדינה כנגד חברות פולקסווגן, אאודי וצ'מפיון מוטורס, לפיה ייבאו ארצה בתרמית ורשלנות מכוניות מזהמות.[17]
בינואר 2020 הייתה בין המועמדים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, ונפגשה לשם כך עם שר המשפטים אמיר אוחנה.[18] במאי אותה שנה הייתה בין בכירי הפרקליטות שתקפו בחריפות את ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד, בטענה שבדיקה שפתח כנגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז נעשתה משיקולים שאינם עניינים ופרסומה ברבים היה "מעשה שלא ייעשה".[19][20]
במקביל לעבודתה המשפטית שמשה כחמש שנים כיו"ר ארגון הפרקליטים. חביליו הובילה שינויים משמעותיים של הארגון, ביניהם קציבת כהונה לבכירי הפרקליטות, גיבוש תקני ניהול בדרגי ביניים, ועוד.
נציבת קבילות שוטרים וסוהרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 2022 קידם השר לביטחון הפנים עמר בר-לב את מינויה של חביליו לנציבת קבילות שוטרים וסוהרים במשרדו. המינוי אושר בוועדת הפנים של הכנסת,[21] אולם ארגון נשות השוטרים והסוהרים עתר כנגדו לבג"ץ, בטענה שבוצע בתקופת בחירות.[22] לבסוף אושר המינוי.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשואה ליוסי חביליו, עו"ד, סגן ראש עיריית ירושלים ולהם שלושה ילדים. מתגוררת בשכונת רמת שרת בירושלים. אחיה הוא פרופ' יורם נבו, מנהל המכון לנוירולוגיה במרכז שניידר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד נבו ז"ל | בית עלמין ירקון, הארץ, מנוח | 18.08.22, באתר מודעות אבל, 4 ביולי 2022
- ^ ליאורה חביליו (אורכב 22.11.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר ג'וינט ישראל.
- ^ הותר לפרסום: תמצית פרוטוקול הדיון בעניין אבישי רביב - הנוסח המלא, באתר גלובס, 11 בנובמבר 1999
- ^ הצעה לסדר היום ביטול כתבי אישום כנגד חברי ארגון "אייל", פרוטוקול הכנסת 11 ביולי 2001.
- ^ אורי בלאו, לינה פלוס ארוחת בוקר בהיאט, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2006
- ^ שמואל דקלו, הבעלים של האומן 17 הודו והורשעו בעבירות מס בין השנים 1999-2001, באתר גלובס, 4 במרץ 2004
- ^ גדעון אלון, רובינשטיין: נתעוררו ספקות לקיום סיכוי סביר להרשעת הנגבי, באתר הארץ, 6 במרץ 2001
- ^ הדס מגן, השופט רביד נגד חביליו, באתר גלובס, 12 באפריל 2001
- ^ גדעון אלון, אישום נגד הרב גינזבורג על הסתה לגזענות, באתר הארץ, 3 ביולי 2003
- ^ עו"ד ליאורה חביליו - פרקליטת מחוז י-ם לעניינים אזרחיים, באתר גלובס, 20 בפברואר 2008
- ^ אביאל מגנזי, בית שמש: היועמ"ש ערער על תוצאות הבחירות, באתר ynet, 27 בנובמבר 2013
- ^ עוזי ברוך, מדינת ישראל נגד פדרמן: תובעת 152,000 ש"ח על פינוי החווה, ערוץ 7, 16/06/10
- ^ תומר גנון, הפרקליטה שהגנה על ועדות ששינסקי מונתה לפרקליטת מחוז ת"א, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2015
- ^ אלה לוי-וינריב, נציב תלונות הציבור על שופטים משתכר 105,540 שקל בחודש, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2015
- ^ אמרי סדן, המומחית בתיק זדורוב: 'חשבו שאני סכנה למדינה', באתר Nrg, 27/1/2016
- ^ אבישי גרינצייג, משהב"ט שילם 55 א' ש' לכיסוי החוב של שטייף בהוצאה לפועל, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2019
- ^ ליטל דוברוביצקי, "פגיעה בבריאות הציבור": מדינת ישראל תובעת חצי מיליארד שקל מפולקסווגן ואאודי, באתר כלכליסט, 6 ביולי 2020
- ^ מ"מ פרקליט המדינה: טרם הושגה הסכמה בין אוחנה למנדלבליט, באתר כאן, 17 בינואר 2020
- ^ חן מענית, בכירי הפרקליטות נגד עו"ד דן אלדד: "התנהלותך מנוגדת לכל אתוס", באתר גלובס, 24 באפריל 2020
- ^ מכתב בכירי פרקליטות המדינה אל דן אלדד, 24 במאי 2020.
- ^ ועדת ביטחון פנים אשרה את מינויה של עו"ד ליאורה חביליו לנציבת קבילות השוטרים והסוהרים, באתר הכנסת, 27 ביוני 2022; ציוץ של מירב בן ארי ברשת החברתית טוויטר, 27 ביוני 2022
- ^
שילה פריד, המאבק נמשך: עתירה הוגשה לבג"ץ נגד מינוי חביליו, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2022
