לורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ויקיזציה, שימוש יתר בסוגרים (דוגמה מין (Species) במקום מין), מחסור בקישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ויקיזציה, שימוש יתר בסוגרים (דוגמה מין (Species) במקום מין), מחסור בקישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קריאת טבלת מיוןלורים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: תוכאים
משפחה: דרראים
תת־משפחה: לורים
שבט: לורים
שם מדעי
Loriini
סלבי, 1836
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורים (שם מדעי: Loriini) הוא שבט ממשפחת הדרראים (Psittaculidae) ותת-משפחת הלורים. הוא כולל מיני תוכים רבים החיים באוסטרליה, אוקיאניה ודרום-מזרח אסיה. מרבית סוגי הלורים אינם נמצאים בסכנת הכחדה, אך ישנם סוגים שהם פגיעים או קרוב לכך עקב פיתוח סביבתי מואץ. הבעיה חמורה יותר באזוריי האיים המבודדים שבהם חולדות מאיימות על אזורי הקינון של הלורים. המין ultramarine lorikeet נמצא בסכנת הכחדה חמורה ומוגדר כאחד מ-50 העופות הנדירים בעולם.[דרוש מקור] תוכניות שימור ללורים כוללות העברת מינים לאזורי מחיה אחרים.[דרוש מקור]

מאפיינים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם הפופולרי למיני שבט זה הוא לורים ולוריקיטים (Lories and Lorikeets). לוריקיטים הם המינים בעלי הזנב הארוך ואילו הלורים הם בעלי הזנב הקצר[1]. הלורים והלוריקיטים הם לרוב תוכים קטנים ובינוניים. הלוריקיטים הם קטנים יותר מאשר הלורים ברוב המקרים.[דרוש מקור]

גולדיס לוריקיט (Glossoptilus goldei), אחד המינים הקטנים יותר, אורכו 18 ס"מ, כולל הזנב הארוך, ומשקלו כ-55 גרם. לעומתו, הבלק לורי (Chalcopista atra) שהוא אחד הלורים הגדולים, אם לא הגדול ביותר, אורכו כ-31 ס"מ ומשקלו כ-230 עד 280 גרם[2].

הלורים והלוריקיטים הם גם מהצבעוניים ביותר, לא רק בין מיני התוכים למיניהם, אלא גם בין כל בעלי הכנף האחרים.[דרושה הבהרה] השוני קיים הן בצבע הבסיסי של הפלומה והן בצבעי נוצות הגב והתעופה ויש מינים שהצבע הבסיסי הוא אדום, ירוק, סגול, שחור, חום וגם כחול. ככלל, אבל עם הרבה יוצאים מן הכלל, רוב הלוריקיטים הם בעלי צבע בסיסי בגווני ירוק ואילו חלקם הגדול של הלורים הם בעלי צבע בסיסי בגווני אדום.[דרושה הבהרה] הצבעוניות של משפחת הלורים והלוריקיטים, התנהגותם ואופיים הפכו את הלורים לעופות תצוגה מובילה בהרבה מגני החיות ופארקי העופות בעולם וגם בארץ.[דרוש מקור][מפני ש...]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבע, הלורים והלוריקיטים חיים בלהקות ועפים בסביבת עצים, בעיקר עצי אקליפטוס או עצים בעלי תפרחת שם הם מוצאים את מזונם.

בקרבת מקומות יישוב המוקפים גידולי פירות מסחריים, נחשבות להקות הלורים כעוף מזיק ונעשים ניסיונות רבים להרחיקם משטחים חקלאיים.

קינון בטבע נעשה בדרך כלל בחללים בתוך גזעי עצים זמן הדגירה משתנה בהתאם למין ונע בין 22 ל 28 ימים. הגוזלים עוזבים את הקן אחרי כ 50 יום מזמן הבקיעה.

תזונה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלורים השונים חיים באזורים שונים ולכן גם תזונתם משתנה מאזור אחד לאחר. מרבית סוגי הלורים חיים באזורים הטרופיים של אוסטרליה, ניו זילנד, אינדונזיה, פפואה ניו-גיני, פולינזיה ובעוד עשרות איים קטנים באזור דרום-מזרח אסיה.

ידוע כי בטבע, מרבית הלורים ניזונים בעיקר מצוף של פרחים הגדלים באזור מחייתם, מפירות ומזרעים הגדלים על צמחים מסוימים.

לורים רבים החיים באוסטרליה ניזונים מפריחת האקליפטוסים ואף מהזרעים שהעץ מפיק. מגוון הפירות והפרחים באזורים אלו הוא עצום וכל לורי בוחר את הזנים המועדפים עליו. ללורים לשון ארוכה בעלת קצה "שעיר" שנועד לקלוט את הצוף מליבו של הפרח המועדף. תזונתם של הלורים מכילה סוכרים רבים (פירות וצוף) והיא נוזלית ורכה במרביתה. הלשלשת של הלורים נוזלית גם היא בהתאם לתזונתם.

הרכב מזונות זה גרם לשינויים אנטומיים הן בלשון והן בזפק של הלורים.

מבנה הלשון של הלורים

מכיוון שתזונתם של מרבית מיני הלורים מורכבת פחות מזרעים וגרעינים הזפק שלהם קטן יותר מאשר בסוגי התוכים הניזונים בעיקר מגרעינים וזרעים.[3]

גידול בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעיהם המרהיבים, התנהגותם התזזיתית ואופיים הנוח, יצרו ביקוש גדול ללורים. בתחילה מגני חיות באירופה ולאחר מכן בארצות הברית כבר משלהי המאה ה-19.[דרוש מקור]

מגני החיות ופינות החי זלג הביקוש ללורים גם ממגדלים פרטיים הן לתצוגה והן כחיות מחמד.

תזונה בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאמצע שנות ה-70 חל גידול משמעותי של גידול לורים בשבי על ידי מגדלים פרטיים וכן גידול לורים כחיות מחמד על ידי אנשים פרטיים.

אתגר משמעותי של גידול לורים בשבי היא התאמת התזונה לזו הקיימת בטבע. תזונה לקויה הייתה הגורם העיקרי בתמותת לורים וקיצור תוחלת החיים שלהם בשבי בעיקר עקב מחלות כבד.[3]

עד אמצע שנות ה-80, מגדלי לורים הכינו מזון, בדרך כלל נוזלי, שאמור היה להחליף את הנקטר בטבע ולספק סוכרים ושאר המרכיבים במזונם. בספרות המקצועית התפרסמו מתכונים שונים לתזונת הלורים[4]. באמצע שנות השמונים, בניסיון לחקות את התזונה של הלורים בטבע, פיתחו חברות מזון, פורמולות שונות של אבקה ליצירת דייסה ללורים. הדייסה אמורה לספק את כל הצרכים התזונתיים של הלורים ולהקל על המגדלים בטיפול בהם. האבקה מכילה סוכרים, חלבונים, שמנים צמחיים ומינרלים[5].

אחזקת לורים כחיות מחמד חייב גם התמודדות עם הלשלשת שלהם, שעקב מזונם הנוזלי, הייתה מותזת לכל עבר.

תצוגת לורים בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר לא קטן של גני חיות הקימו תצוגת לורים בתוך מתחמי הליכה גדולים. במתחמים אלה נטועה צמחייה מאזורי המחיה של הלורים בטבע. המבקרים הולכים בשבילים בתוך המתחם מצוידים בכוסיות של נקטר, או פרי, והלורים יורדים לאכול מידי המבקרים .

גן החיות הראשון שיישם גישה זו היה גן החיות בסן דייגו בארצות הברית[6]. לורים הוצגו בגן זה כבר מהקמתו ב 1920 וב 1994 הוקם בו מתחם לורים ענק המסוגל לאכלס 3000 מבקרים ביום.

בארץ קיימים מתחמי לורים בשני אתרים: בגן החיות התנכי בירושלים[7] ובגן גורו בקיבוץ ניר דוד.

חלוקה לסוגים ומינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים החלוקה הטקסונומית של שבט הלורים (Loriini) עברה שינויים רבים. שבט הלורים מונה 12 סוגים (Genus), ואם בשנת 1998 נמנו בתת-משפחה זאת 56 מינים (Species)[8],הרי ב 2015 נמנו 61 מינים[9].

לגבי הכינוי בעברית של המינים השונים, נעשה שימוש בכינוי המקובל בקהילת מגדלי הלורים בישראל שהוא בעצם השם הפופולרי באנגלית באותיות עבריות ולא נעשה ניסיון לבצע תרגום של השם. לדוגמה ה Chattering Lory יכונה צ'טרינג לורי ולא לורי פטפטן.[דרוש מקור]

במקרים בהם המין איננו נמצא בגידול בישראל, לא נרשם כינוי בעברית.

Chalcopsitta[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג זה שלשה או ארבעה מינים (Species), שלשה מאזור גינאה החדשה ואחד מהאיים מזרחית לה. המינים הללו הם הגדולים ביותר בתת-משפחת הלורים והלוריקיטים ומשקל כל אחד מהמינים הוא מעל 200 גרם. מאפיין ייחודי נוסף למינים בסוג זה הוא שכל מין (Specie) הוא בעל צבע בסיס שונה שחור, חום, ירוק ואדום[3] כפי שנראה בטבלה.

הקרדינל לורי סווג בתחילה בסוג Chalcopsitta אולם לאחרונה בעקבות בדיקות DNA חלק מהחוקרים מסווגים אותו בסוג Pseudeos יחד עם הדסקי לורי[10]

שם פופולרי שם מדעי צבע בסיס כינוי בעברית מספר תת-מינים מצב שימור
Black Lory Chalcopsitta Atra שחור לורי שחור 3 ללא חשש
Duyvenbode's Lory or Brown Lory Chalcopsitta Duyvenbodei חום דוונבוד לורי 2 ללא חשש
Yellow- Chalcopsitta Scintilla ירוק ילו סטריק לורי 2 ללא חשש
? Cardinal Lory Chalcopsitta cardinalis אדום קרדינל לורי 1 ללא חשש


Eos[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג זה שבעה מינים (Species). כולם מאיי אינדונזיה. המינים בסוג זה חלקם גדולים חלקם בינוניים ואחד מהם קטן (פחות מ 120 גר).[דרוש מקור]

הצבע השולט במינים מהסוג הזה הוא אדום, עם מופעים של כחול, שחור וסגול בכנפיים ובחלק העליון של הגוף. לחלק מין המינים ישנם תת-מינים השונים ביניהם במופע הצבע הנוסף ובגודל.

שם פופולרי שם מדעי גודל כינוי בעברית מספר תת-מינים מצב שימור
Black-winged Lory Eos cyanogenia בינוני אין 1 פגיע
Blue-streaked Lory Eos reticulata גדול בלו סטריק לורי 1 קרוב לסיכון
Red and blue Lory Eos histerio גדול אין 3 בסכנת הכחדה
Red Lory Eos Bornea בינוני רד לורי 4 ללא חשש
Blue-eared Lory Eos semilarvata בינוני אין 2 ללא חשש
Violet-necked Lory Eos squamata riciniata בינוני ויולט נק 1 ללא חשש
Obi Violet-necked Lory(הקישור אינו פעיל) Eos squamata obiensis קטן אובי לורי 1 ללא חשש

Lorius[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורי (Lorius) הוא סוג בו שישה מינים (Species) ולחלקם יש לא מעט תת-מינים[11].לסוג זה מאפיינים מיוחדים, כולם גדולים, רחבי גוף ובעלי זנב רחב.

לכל המינים יש כנפיים בצבע ירוק כאשר הצבע השלט בפלומת הגוף הוא אדום.

סוג זה מקורו בגינאה החדשה, אינדונזיה ואיי סולומון.[8]

לחלק מין המינים הללו יכולת דיבור גבוהה[12]

שם פופולרי שם מדעי גודל כינוי בעברית מספר תת-מינים מצב שימור
black capped Lory Lorius Lory גדול בלק קאפ לורי 7 ללא חשש
Purple-bellied Lory Lorius hypoinochrous גדול אין 3 ללא חשש
White-naped Lory Lorius albidinucha בינוני אין 1 קרוב לסיכון
Yellow-bibbed Lory Lorius chlorocercus בינוני ילו ביב לורי 1 ללא חשש
purple-naped lory Lorius domicella גדול אין 1 בסכנת הכחדה
Chattering Lory Lorius garrulus גדול צ'טרינג לורי

לורי פטפטן

3 פגיע


Trichoglossus[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה (Genus), קשה מאוד להגדיר את גבולותיו.[דרושה הבהרה] במשך השנים מינים (species) שונים נכללו ופוצלו מסוג זה. ניתן לחלק את הסוג הזה לשתי קבוצות עיקריות. אחת היא קבוצת הלורי קשת שכללה בתחילה את ה Green naped Lorikeet ו 15 תת-מינים בקבוצה הזו. עד היום יש חוסר אחידות בשם לורי קשת, לאיזה מין או תת-מין מתייחסים.[דרוש מקור]

לאחרונה בעקבות בדיקות DNA, חלק מתת-המינים סווגו כמינים עצמאיים עם תת-מינים משל עצמם.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]

קבוצת הלורי קשת, בגלל הצבעים המרהיבים, אופים ותזזיותם הם הנפוצים ביותר כיום בשבי ומאכלסים מספר רב של מתחמי הליכה סגורים, פינות חיי ותצוגות למיניהם..

הקבוצה השנייה כוללת מינים השונים במבנה ובגודל וחלקם אף הוצאו מהסוג ושויכו לסוגים אחרים.
הפיזור הגאוגרפי של סוג זה הוא נרחב ביותר. רוב שטחה של אינדונזיה, גינאה החדשה, אזורי החוף באוסטרליה ועד איי קרולין.

מבחינת הגודל הם נעים בין קטן ובינוני מ 17 עד 30 ס"מ ומ50 עד 170 גרם.[8]

לא כל המינים יוצגו בטבלה ובתמונות.

שם פופולרי שם מדעי גודל כינוי בעברית מספר תת-מינים קבוצה מצב שימור הערות
rainbow lorikeet Trichoglossus moluccanus בינוני לורי קשת (לורי סווינסון) 3 קשת ללא חשש
Green Naped Lorikeet Trichoglossus haematodus בינוני לורי הקוקוס 8-10 קשת ללא חשש
Coconut Lorikeet Trichoglossus haematodus massena בינוני קוקונט לורי וגם קשת קשת ללא חשש תת מין
Red-collared Lorikeet Trichoglossus rubritorquis בינוני רד קולרד לוריקיט 1 קשת ללא חשש
Rosenberg's Lorikeet Trichoglossus rosenbergii בינוני אין 1 קשת פגיע
Weber's Lorikeet Trichoglossus weberi בינוני וובר לוריקיט 1 קשת קרוב לסיכון
Edward's lorikeet Trichoglossus capistratus בינוני אדוארד לוריקיט 2 קשת ללא חשש
Ornate Lorikeet Trichoglossus ornatus קטן אורנט לוריקיט 1 קשת ללא חשש
Perfect Lorikeet Trichoglossus euteles קטן פרפקט לורי 1 אחר ללא חשש
Scaly-breasted Lorikeet Trichoglossus chlorolepidotus קטן סקאלי ברסטד לוריקיט 1 אחר ללא חשש
Pohnpei Lorikeet Trichoglossus rubiginosus בינוני אין 1 אחר קרוב לסיכון


Pseudeos[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנים האחרונות סוג זה מנה מין אחד בלבד, ה דסקי לורי שכלל שני תת-מינים הכתום והצהוב. לאחרונה מחקרי DNA גרמו לרבים מהחוקרים לכלול את קרדינל לורי בסוג זה, אף על פי שמבחינה ויזואלית הן בגודל והן במבנה הגוף, הקרדינל לורי מתאים יותר לסוג Chalcopsitta. סווג חדש זה מופיע בפרסומים מ 2010 ואילך.[9]

הדסקי לורי מקורו בגינאה החדשה ואילו הקרדינל לורי מקורו באיי סולומון ובארכיפלג ביסמרק.

שם פופולרי שם מדעי גודל כינוי בעברית מספר תת-מינים מצב שימור הערות
Dusky Lory Pseudeos fuscata בינוני דסקי לורי 2 ללא חשש
? Cardinal Lory Pseudoeos cardinalis גדול קרדינל לורי 1 ללא חשש סווג חדש

שנוי במחלוקת

Glossopsitta ו–Psitteuteles[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים אלו זה כוללים כמה מהמינים הקטנים ביותר של הלורים. משקלם בין 35–70 גרם. השינוי האחרון היה המעבר של הגולדיס לוריקיט ( Goldie's Lorikeet) מהסוג Trichoglossus לסוג זה[8].

השינויים והמעברים התכופים המפה הטקסונומית של הלורים והמאפיינים הדומים להם אפשרו התייחסות לסוגים אלו כקבוצה וירטואלית אחת (לצורך הערך בלבד).

מינים אלו צבעם הבסיסי ירוק.

שם פופולרי שם מדעי כינוי בעברית תת-מינים מקור מצב שימור
Goldie's Lorikeet Psitteuteles goldei גולדיס לוריקיט 1 גינאה

החדשה

ללא חשש
Musk Lorikeet Glossopsitta concinna מאסק לוריקיט 2 אוסטרליה ללא חשש
Iris Lorikeet Psitteuteles iris אייריס לוריקיט 2 טימור המערבית קרוב לסיכון
Varied Lorikeet Psitteuteles versicolor אין 1 אוסטרליה ללא חשש
Purple-crowned Lorikeet Glossopsitta porphyrocephala אין 1 אוסטרליה ללא חשש
Little Lorikeet Glossopsitta pusilla אין 1 אוסטרליה ללא חשש


Vini[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה כולל מינים הקטנים בגודלם, חלקם כבר נכחדו וחלקם בסכנת הכחדה חמורה. מקורם של המינים הלל באיי פולינזיה והאיום העיקרי על שרידותם הן החולדות שנכנסו לאיים. [3]

שם פופולרי שם מדעי כינוי בעברית מקור מצב שימור
Collared Lory Phigys solitarius קולרד לורי איי פיג'י ללא חשש
Blue-crowned Lorikeet Vini australis אין איי פיג'י ללא חשש
Rimatara Lory Vini kuhlii אין איי טובאי בסכנת הכחדה
Blue Lorikeet Vini peruviana אין איי קוק פגיע
Stephen's Lorikeet Vini stephani אין אי הנדרסון פגיע
Ultramarine Lorikeet Vini ultramarina אין איי מרקיז בסכנת הכחדה

חמורה



Charmosyna[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו הסוג בעל מספר המינים הגדול ביותר, 14 בסך הכול, המינים בדרך כלל קטנים ורק 2 מינים גדולים יותר (יותר אם נכלול את תת-המינים שלהם).

מחצית המינים הם דימורפים, כלומר ניתן להבחין וויזואלית בין זכר ונקבה, כאשר במרבית מיני הלורים והלוריקיטים אין הבחנה וויזואלית ונדרשת בדיקת DNA.

גידול סוג זה בשבי, מורכב יותר, כיוון שנדרשת התאמת מזון שונה יותר משאר הלורים וכן העובדה שחלק מין המינים מקורם במקומות גבוהים מאוד, דרושה התאקלמות ארוכה יותר[8].


שם פופולרי שם מדעי תת מין כינוי בעברית מקור מצב שימור הערות
Palm lorikeet Charmosyna palmarum 1 אין איי סולומון פגיע
Red-chinned lorikeet Charmosyna rubrigularis 1 אין ביסמרק ללא חשש
Red-throated Lorikeet Charmosyna amabilis 1 אין פיג'י נכחד
Josephine's Lorikeet Charmosyna josefinae 3 אין אינדונזיה

גינאה החדשה ועוד

ללא חשש
Duchess Lorikeet Charmosyna margarethae 1 אין גינאה החדשה

ואיי סולומון

קרוב לסיכון
Meek's Lorikeet Charmosyna meeki 1 אין גינאה החדשה

ואיי סולומון

קרוב לסיכון
Red-flanked Lorikeet Charmosyna placentis 5 רד פלנקד גינאה החדשה

ואיי ארו

ללא חשש
Papuan Lorikeet Charmosyna papou 4 אין הרי ווגלקופ ללא חשש
Stella's Lorikeet Charmosyna papou

stellae

סטלה לוריקיט הרי גינאה החדשה ללא חשש תת מין
Fairy Lorikeet Charmosyna pulchella 2 אין הרי גינאה החדשה ללא חשש
Pygmy Lorikeet Charmosyna wilhelminae 1 אין הרי גינאה החדשה ללא חשש המין הקטן ביותר


סוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני סוגים נוספים, שבספר Parrots of the World מקובצים בשם NEW GUINEA HIGHLANDS LORIKEETS [13].

האחד מכיל מין בודד ושם הסוג Oreopsittacus.

הסוג השני מכיל שני מינים. שם הסוג: Neopsittacus. קיימת מחלוקת האם סוג זה שייך ללורים או לשבט תוכי התאנה (fig parrots).[דרוש מקור]

שם פופולרי שם מדעי תת מין כינוי בעברית מקור מצב שימור
Whiskered Lorikeet Oreopsittacus arfaki 3 אין הרים בגינאה

החדשה

ללא חשש
Yellow-billed Lorikeet Neopsittacus musschenbroekii
2 אין הרים בגינאה

החדשה

ללא חשש
Orange-billed Lorikeet Neopsittacus pullicauda
3 אין הרים בגינאה

החדשה

ללא חשש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Basic Information Sheet: Lory and Lorikeet, LafeberVet, ‏2014-09-30 (באנגלית)
  2. ^ Lories (Chalcopsitta / Eos / Lorius / Vini) and Lorikeets (Charmosyna, Glossopsitta, Neopsittacus) | Beauty of Birds, www.beautyofbirds.com
  3. ^ 1 2 3 4 Rosemary Low, Hancock house encyclopedia of the Lories, 1998
  4. ^ Rosmary Low, LORIES and LORIKEETS 45 years' expirience, PUBLICATIONS, 2016
  5. ^ מאמר בנושא תזונת לורים - תוכים זה אנחנו -> פורומים, ייעוץ, תמונות ומאמרים מקצועיים בנושא תוכים, באתר פורום תוכים זה אנחנו (באנגלית)
  6. ^ Lory and Lorikeet | San Diego Zoo Animals & Plants, animals.sandiegozoo.org
  7. ^ https://www.jerusalemzoo.org/lories-hebrew, גן החיות התנ"כי (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
  8. ^ 1 2 3 4 5 Rosemary Low, Rosemary Low, Hancock house encyclopedia of the Lories,, 1998
  9. ^ 1 2 LubosTomiska, Latest Taxonomy news in Lories and Lorikeets, parrotsdailynews.com, ‏13/10/2015
  10. ^ species, loriesandlorikeets.com(הקישור אינו פעיל)
  11. ^ Exclusively Lories | Species Library, www.exclusivelylories.com
  12. ^ Tony Silva, Psittaculture, 2018
  13. ^ JOSEPH M. FORSHOW, Parrots of the World, 2010