כתר דמשק (1260)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתר דמשק, ה'ך' (1260)
עמודים מתוך כתר דמשק

כתר דמשק (Ms. Heb. 790=24) הוא כינוי לכתב יד מעוטר של התנ"ך, אחד מכתרי דמשק, המצוי בספרייה הלאומית בגבעת רם שבירושלים.

כתב יד זה הוא הראשון מקבוצת כתרי דמשק שהגיע לידי הספריה הלאומית והיה חשוף לציבור, ולכן היה ידוע בתור "כתר דמשק". כיום משתמשים בשם זה לרוב ביחס לחומש כתר דמשק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הקולופון שלו, כתר דמשק נכתב בשנת 1260 על ידי מנחם בן רבי אברהם ו' מאלך, בעיר בורגוס שבקסטיליה (ספרד של ימינו). הספר הועבר לבית הכנסת חוש-אל-באשה אל-ענאבי בדמשק שבסוריה, ומכאן שמו של הכתר כיום.

בכל שנה ביום ט' באב היו בני הקהילה קוראים את ספר איוב מתוך ה"כתר".

בשנת 1940 נגנב הכתר מבית הכנסת. הספר התגלה שוב בשנת 1962 עת נרכש עבור הספרייה הלאומית.

אחד מעמודי הכתר (המכיל איור) נמכר ביוני 1987 במכירה פומבית, ונרכש על ידי המוזיאון היהודי בטולדו שבספרד.

תיאור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתר כולל את כל ספרי התנ"ך, כשהוא מנוקד ומכיל טעמים והערות מסורה גדולה ומסורה קטנה. המסורה הגדולה בכל עמוד כתובה עם קישוטי מיקרוגרפיה.

בין כל אחד מחלקי התנ"ך מצוי דף איור צבעוני. סימוני הסדרים והפרשיות מעוטרים בצבע זהב וצבעים נוספים.

עמודים מתוך כתר דמשק

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עידו ברונו, טמיר ונדיר מבחר מאוצרות הספרייה הלאומית, הספרייה הלאומית
  • יוסף עופר, כתרי תורה, לשוננו לעם 40-41, תשמ"ט-תש"ן, עמ' 107-110

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתר דמשק בוויקישיתוף