מיקרוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"הכותל המערבי והמקומות הקדושים" (1884) מאת שמואל שולמאן, הדפס אבן, גובה 51.5 ס"מ, רוחב 68.5 ס"מ
מיקרוגרפיה של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, שצויר ככל הנראה בעת ביקורו בירושלים ב-1869

מיקרוגרפיה (מיקרו-זעיר גרפיה-כתב) היא אמנות יהודית של יצירת ציורים המורכבים מאותיות זעירות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקרוגרפיה הייתה מצויה כבר בכתבי היד העבריים הקדומים ביותר ששרדו בידינו ממאה ה-10. המיקרוגרפיה מתבטאת בכתיבה בכתב עברי זעיר עד זערורי, היא עשתה שימוש בפרט בטקסטים של רשימות המסורה הגדולה אם כי קיים גם שימוש בטקסטים מקראיים אחרים. אמנות זו עיטרה לרוב את השוליים בכתבי יד של התנ"ך והיא יוצרת בכתב הזעיר את קו היקף של צורות גאומטריות קישוטיות או פיגורטיביות. עיטורים אלו לעיתים נוצרו גם לצורך איור.

יש המשערים כי לתופעה קיימת השפעה דתית, מחמת ההגבלה ביהדות על יצירת צורות מסוימות. בנסיבות דומות לכך התפתחה גם הקליגרפיה המוסלמית (אנ').

יישומים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקרוגרפיה באה לביטוי גם כיצירת אמנות בכתיבה זערורית על פני חומרים שונים, כמו גרגרי אורז, או בדחיסת טקסטים על שטח מסוים שבכתיבה רגילה היא בלתי אפשרית להכלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.