יחסי מצרים–פקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי מצריםפקיסטן
מצריםמצרים פקיסטןפקיסטן
מצרים פקיסטן
שטחקילומטר רבוע)
1,001,450 796,095
אוכלוסייה
114,182,248 244,395,072
תמ"ג (במיליוני דולרים)
476,748 376,533
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,175 1,541
משטר
רפובליקה רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי מצרים–פקיסטן הם היחסים הדו–צדדיים בין הרפובליקה הערבית של מצרים לבין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן. היחסים המודרניים החלו בשנת 1947 כאשר מייסד פקיסטן מוחמד עלי ג'ינה ערך ביקור במצרים על פי הזמנה מיוחדת ששלח המלך פואד השני. מצרים מחזיקה בפקיסטן שגרירות באסלאמאבאד ופקיסטן מחזיקה במצרים שגרירות בקהיר. שתי המדינות חברות ב-OIC (הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי) ו-D8‏.[1] פקיסטן ומצרים הן שתיהן בעלות ברית של ארצות הברית, הגדולות ביותר שאינן מנאט"ו, ומאפשרות להן גישה לרמות מסוימות של חומרה ועודפי ציוד צבאי מארצות הברית.

לשתי המדינות יש קשר הדוק. שתי המדינות נוסדו כמדינות לאום מודרניות בעידן של לאומיות, עם אוכלוסייה מוסלמית דומיננטית. מצרים המודרנית מתייחסת למייסדה כמוחמד עלי ואילו מוחמד עלי ג'ינה נחשב כמייסד פקיסטן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים וארץ עמק האינדוס (המקבילה לפקיסטן המודרנית וצפון מערב הודו) קיימו מאז ימי קדם יחסים פוליטיים, מסחריים ותרבותיים, כולל סחר לאורך זמן דרך דרכי ים סוף וכיבוש על ידי הפרסים, אלכסנדר הגדול והערבים. היוונים הקדמונים העירו כי האנשים שחיו לאורך נהר האינדוס דומים ביותר למצרים הקדומים במראם, כאשר אריאנוס (המאה ה-2 לספירה) ציין ב"אינדיקה" שלו:

ההודים הדרומיים דומים לאתיופים במידה רבה, והם שחורי פנים, וגם שערותיהם שחורים, רק שהם אינם חוטמם או כה צמרורי שיער כמו האתיופים; אבל ההודים הצפוניים דומים למצרים למראית עין.

מצרים ופקיסטן כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1951.[1] בשנות ה-50 שאפה פקיסטן לתפקיד מוביל בעולם האסלאמי, מה שהביא לחיכוכים קשים עם מצרים.[2]

במהלך מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור, פקיסטן שלחה למצרים עוזרים צבאיים, טכנאים ואנשי צוות כדי לסייע לצבא המצרי במלחמה עם ישראל. במהלך המלחמות עם ישראל, צבא פקיסטן שלח נשק ומטוסי קרב למצרים.[3]

בשנת 1974 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בפקיסטן כדי להשתתף בישיבת ה-OIC השנייה שהתקיימה בלאהור, פונג'אב, ותמך בדרך כלל בתוכניותיה של פקיסטן להפוך למעצמה גרעינית. עם זאת, היחסים עם פקיסטן הורעו כאשר פקיסטן החלה בקשרים עם ברית המועצות.[4] החמרת היחסים של פקיסטן עם ארצות הברית מילאה תפקיד מפתח נוסף בבעיה הדיפלומטית.

עם זאת, היחסים עם מצרים השתפרו לאחר סילוקו של ראש הממשלה זולפיקר עלי בהוטו. בשנות ה-80 של המאה ה-20, הנשיא חוסני מובארכ והנשיא מוחמד זיא אל-חאק חיזקו את היחסים; מצרים מילאה גם תפקיד חיוני במהלך המלחמה הסובייטית-אפגנית בה מצרים סיפקה באופן נרחב כוח אדם וציוד צבאי למוג'אהדין האפגנים במאבקם נגד הסובייטים. בשנים 19881990 ובשנים 19931996 נוצרו קשריה של מצרים עם מפלגת העם הפקיסטנית שהובלה בעבר על ידי בנזיר בהוטו שהייתה בדרך כלל קרובה לברית המועצות.[5]

הפיגוע בשגרירות מצרים 1995[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 אירע פיגוע באסלאמאבאד בעזרת מכונית תופת שכוון לשגרירות מצרים, והג'יהאד האסלאמי המצרי קיבל אחריות עליו. כל התוקפים נעצרו בשנת 2001 והוסגרו למצרים.[1]

יחסי צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הפקיסטני והמצרי מקיימים יחסים קרובים בתחומי הייצור הביטחוני,[6] ושתי המדינות מקיימות לעיתים קרובות קשרים עם משלחות ברמה גבוהה של ראשי צבא, בפגישה עם רייהל שריף, נשיא מצרים אישר את רצונו לקדם עוד יותר צבאית שיתוף פעולה עם פקיסטן.[7]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים ופקיסטן הסכימו לשפר את רמת השיתוף הקיימת בין שתי המדינות הכוללת יחסים כלכליים ומסחריים, הזדמנויות השקעה, שיתוף פעולה בשירותים ציבוריים ואזרחיים, מגזר הבריאות, החקלאות והדואר, שתי המדינות ישפרו עוד יותר שיתוף הפעולה שלהם בענף האנרגיה האלטרנטיבית ובמיוחד ייצור אנרגיית רוח.[1][8]

במצרים חיים מעל 700 פקיסטנים, בעיקר בקהיר ובאלכסנדריה. היחסים נעזרים בעובדה ששתי המדינות הן מוסלמיות ברובם ומתקיים קשר חזק בין שתי המדינות.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי מצרים–פקיסטן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 http://www.mfa.gov.eg/English/EgyptianForeignPolicy/EgyptianAsianRelation/BilateralRelations/Pakistan/Pages/History.aspx Arab Republic of Egypt Ministry of Foreign Affairs Retrieved March 8, 2011.
  2. ^ Sohail H. Hashmi: ‘Zero Plus Zero Plus Zero’: Pakistan, the Baghdad Pact, and the Suez Crisis, in: The International History Review, Vol. 33 (2011), No. 3, pp. 525–544.
  3. ^ [historypak.com/arab-israel-war-1967/ "Arab-Israel war 1967"]. {{cite web}}: Check |url= value (עזרה)
  4. ^ Haroon, Hajra (2020-01-17). "Something is cooking and it ain't right, Egyptian Embassy keeps Pakistani citizens in the dark". NetMag Pakistan (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-05-28.
  5. ^ "EPFA - Friendship". epfa.live. נבדק ב-2020-05-28.
  6. ^ "Pakistani Minister of Defence Production on official visit to Egypt". quwa.org.
  7. ^ "Egypt keen on promoting military cooperation with Pakistan: Sisi to Pakistani general - Politics - Egypt - Ahram Online". english.ahram.org.eg.
  8. ^ http://www.brecorder.com/index.php?id=1060740&currPageNo=1&query=&search=&term=&supDate= Retrieved March 8, 2011.