יחסי החוץ של סנט קיטס ונוויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לסנט קיטס ונוויס אין סכסוכים בינלאומיים קריטיים. מעמדה כנקודת מעבר לתרופות בדרום אמריקה המיועדות לארצות הברית ולאירופה גרמו למתיחות מסוימת עם מדינות זרות.

יחסים בילטרליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסנט קיטס ונוויס יחסים דיפלומטיים באמצעות משרד החוץ של המדינה עם הרפובליקה הסינית בטאיוואן. סנט קיטס ונוויס אף מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ארצות הברית, קנדה, בריטניה, צרפת, פינלנד[1] יוון,[2] רומניה,[3] ישראל,[4] רוסיה, קובה, שווייץ,[5] יפן[6] ודרום קוריאה, וכן עם מדינות רבות באמריקה הלטינית ובמדינות הקאריביים המזרחיות.

יחסים רב-צדדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנט קיטס ונוויס היא חברה בחבר העמים הבריטי, האומות המאוחדות וכמה מהסוכנויות המתמחות הקשורות אליה, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, ארגון מדינות אמריקה, ארגון מדינות מזרח הקריביים, מערכת הביטחון האזורית הקריבית (RSS), הקהילה הקריבית והשוק המשותף (CARICOM) והמדינות הבלתי-מזדהות. הבנק המרכזי של המזרח הקריבי ממוקם במרכז סנט קיטס.

כחברה בקהילה הקריבית, סנט קיטס ונוויס תומכת במאמצים של ארצות הברית ליישם את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 940, שנועדה להקל על עזיבתן של הרשויות דה פקטו משלטון האיטי. סנט קיטס אף תרמה כוח רב לאומי אשר שיקם את הממשלה בהאיטי שנבחרה באופן דמוקרטי באוקטובר 1994.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]