הרעלת מתנול

**מתנול**
;	;
שם סיסטמטי	Methyl Alcohol
שמות נוספים	כוהל מתילי, כהל עץ
כתיב כימי	CH3OH
מסה מולרית	32.04 גרם/מול
מראה	נוזל שקוף
מספר CAS	67-56-1
צפיפות	0.7918 גרם/סמ"ק
מצב צבירה	נוזל
מסיסות	מסיס לחלוטין
ממסים	אתנול, אציטון
טמפרטורת היתוך	97- °C ; -176.15 K
טמפרטורת רתיחה	64.7 °C ; 337.85 K
מקדם שבירה	1.3314
בסיסיות	1 ‏pKb
נקודת הבזק	11 °C ; 284.15 K
נקודת התלקחות	385 °C ; 658.15 K
NFPA 704	3 ‏ 3 0

הרעלת מתנול היא מצב שבו הגוף סובל מהרעלה הנובעת מצריכת מתנול. מתנול הוא נוזל חסר צבע, דליק, המשמש בעיקר כנוזל למניעת קפיאה ולדלק. המתנול מצוי בשימוש גם בתעשיית הפלסטיק והוא הכוהל הפשוט ביותר. המתנול רעיל במיוחד למערכת העצבים. הרעלת מתנול קלה אינה שונה מזו של אלכוהול רגיל, ועלולה לגרום לקוארדינציה לקויה, כאבי בטן, בחילות, הקאות, ריח ספציפי מהנשימה ואיבוד הכרה. עם זאת, הרעלת מתנול חמורה עשויה להשפיע לטווח ארוך ולגרום לעיוורון, אי ספיקת כליות ואף למוות.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים הראשוניים של הרעלת מתנול הם דיכוי של מערכת העצבים המרכזית, כאב ראש, סחרחורת, בחילה, חוסר קואורדינציה ובלבול. כמויות גדולות מספיק עלולות לגרום אף לאובדן הכרה ולמוות. במהלך 10 ל-30 השעות לאחר החשיפה הראשונית, לאחר שהתסמינים הראשוניים חולפים, יסבול המטופל מקבוצת תסמינים שניוניים. תסמינים אלה עלולים לכלול טשטוש או אובדן מוחלט של הראייה, חמצת ודימומים של גרעין הפוטמן - סיבוך לא נפוץ אך חמור. התסמינים הללו נובעים מהצטברות כמויות רעילות של פורמט בדם ועלולים להחמיר עד למוות המטופל, עקב כשל נשימתי. בבדיקה פיזית ייתכן שתימצא טכיפנאה, בבדיקת עיניים ייתכן שיתגלו אישונים מורחבים עם היפרמיה^[1] של הדיסק האופטי וכן בצקת של הרשתית^[2]. התסמינים הראשוניים של חשיפה למתנול בדרך כלל חמורים פחות מאלה של בליעת כמות דומה של אתנול.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעלת מתנול נגרמת בדרך כלל משתיית אלכוהול תעשייתי מפוגל המכיל 5% מתנול. כדי להתחמק מתשלום מס גבוה על אלכוהול לשתייה ארגוני פשיעה רוכשים בזול אלכוהול תעשייתי המכיל 5% מתנול ומעבירים אותו לבקבוקי שתייה חריפה. חלק מההרעלות נגרמות כתוצאה משתיית נוזל המשמש לרחיצת חלונות המכונית, בין אם בשוגג או במכוון במטרה להתאבד. במקרים נדירים תיתכן הרעלה עקב חשיפה של העור למתנול או שאיפת אדי מתנול. המתנול הוא חומר בעל רמת רעילות גבוהה לבני אדם. בליעת כמות קטנה של 10 מ"ל מתנול הופכת בתהליך מטבוליזציה לחומצה פורמית, אשר עלולה לגרום לעיוורון לצמיתות על ידי הרס של עצב הראייה. 15 מ"ל של החומר עלולים לגרום אף למוות, אם כי המנה הקטלנית היא בדרך כלל 100 מ"ל (כלומר, 1-2 מ"ל של מתנול טהור לקילוגרם של משקל גוף). פרט לרעילות של החומר עצמו למערכת העצבים המרכזית (בדומה להרעלת אתנול) מתנול רעיל בשל תוצרי הפירוק שלו בגוף. בכבד, המתנול מתחמצן לפורמלדהיד (פורמלין) על ידי האנזים אלכוהול דהידרוגנז, בהמשך הפורמלדהיד מתחמצן לחומצה פורמית. בעלי חיים שאין להם את האנזים אינם מורעלים ממתנול.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לטפל בהרעלת מתנול בעזרת פומפיזול, או לחלופין, אם זה אינו זמין, אתנול. שתי התרופות מפחיתות את פעילות האלכוהול דהידרוגנאז עם המתנול באמצעות עיכוב תחרותי. אתנול, הרכיב הפעיל במשקאות אלכוהוליים, פועל כמעכב תחרותי על ידי קשירה יעילה יותר של אנזים הדהידרוגנז בכבד, וכך חוסם את הקשירה של מתנול אל האנזים. מתנול מופרש מהכליות מבלי שיהפוך למטבוליטים רעילים במיוחד, פורמלדהיד וחומצה פורמית. במקום זאת, אלכוהול דהידרוגנז הופך את האתנול לאצטלדהיד – מולקולה אורגנית הרבה פחות רעילה.

טיפולים אפשריים נוספים כוללים שימוש בסודה לשתייה לטיפול בחמצת מטבולית וכן המודיאליזה^[3] בשילוב עם דיאליזה לצורך סילוק המתנול והפורמט מהדם. כמו כן ניתן לתת למטופל חומצה פולית לשיפור תהליך המטבוליזם של פורמט. טיפול בשלב מוקדם מגביר את הסיכויים לתוצאות טובות.