כאב בטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כאב בטן
חלוקה של הבטן לאזורים, שלפיהם ניתן למקם כאב בטן.
חלוקה של הבטן לאזורים, שלפיהם ניתן למקם כאב בטן.
חלוקה של הבטן לאזורים, שלפיהם ניתן למקם כאב בטן.
מיקום אנטומי בטן עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול cajeput oil עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D015746
MedlinePlus 003120
סיווגים
ICD-10 R10
ICD-11 MD81 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כאב בטן הוא תסמין המבטא אי-נוחות בבטן כתוצאה מתהליך פתולוגי אשר נובע מגירוי או מנזק בדופן הבטן, בחלל הבטן או באיברים סמוכים. מדובר בתסמין של פתולוגיות רבות עם אבחנה מבדלת ארוכה.

סוגי כאב בטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאב בטן קרבי (ויסצרלי) נובע מפתולוגיה באיברים פנימיים הגורמת למתיחה של הצפק הקרבי, שאיתם הוא בא במגע. זהו כאב עמום, אשר בא והולך לסירוגין, ולפעמים שורף. החולה מתקשה למקם באופן ממוקד את הכאב. כאב סומטי הוא כאב חזק, חד וממוקד הנובע מגירוי של הצפק הדופני. כאב זה משתנה בתנועה ובשיעול. כאב מושלך נובע מפתולוגיות בבית החזה או באגן, אולם הוא מתבטא בבטן.

כאב בטן כרוני הוא כאב בטן הנמשך מעל שישה חודשים. לכאב זה יכול להיות רקע אורגני או רקע תפקודי. כאב אורגני נובע מתהליך פתולוגי באיבר וגורם לחולה להתעורר משינה. כאב תפקודי, כמו בתסמונת המעי הרגיז, הוא יותר שכיח מבין הכאבים הכרוניים. לרוב הוא מערב יותר מאיבר אחד והוא אינו מעיר משינה. הוא שכיח יותר בנשים ובמקרי התעללות, למשל, דחק מגביר אותו וקיימת בעקבותיו נטייה לדיכאון.

גישה אבחנתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנמנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמיקום הכאב יכול שלא להיות ממוקד, ניתן להצביע באופן כללי על אזור הכאב, בין אם בחלוקה לפי רביעים ובין אם בחלוקה לפי גובה. כמו כן, שינויים במיקום יכולים להצביע על הסיבה לכאב.

סיבות לכאב בטן לפי אזורים (רשימה חלקית)
לפי רביעים
רביע ימני עליון דלקת כבד, דלקת כיס המרה, דלקת צינורות המרה, דלקת ריאות באונה התחתונה של הריאה הימנית, מורסה תחת הסרעפת
רביע ימני תחתון דלקת התוספתן, בקע מפשעתי, אבנים בכליות, אבנים בדרכי השתן, מחלות מעי דלקתיות, דלקת החצוצרה, היריון חורג, פתולוגיות בשחלה
רביע שמאלי עליון אוטם בטחול, מורסה בטחול, דלקת רפידת הקיבה, כיב פפטי
רביע שמאלי תחתון דיברטיקוליטיס, בקע מפשעתי, אבנים בכליות, אבנים בדרכי השתן, מחלות מעי דלקתיות, דלקת החצוצרה, היריון חורג, פתולוגיות בשחלה
לפי גובה
רום הבטן כיב פפטי, דלקת רפידת הקיבה, דלקת לבלב, רפלוקס קיבתי ושטי, אוטם שריר הלב, פריקרדיטיס
גובה הטבור דלקת לבלב, חסימת מעיים, שלב מוקדם של דלקת התוספתן, פתולוגיות של המעי הדק, גסטרואנטריטיס
אגן זיהום בדרכי השתן, דלקת הערמונית, חסימת מוצא שלפוחית השתן, מחלה דלקתית של האגן, פתולוגיות של הרחם
מפושט בכל הבטן גסטרואנטריטיס, איסכמיה של המעי, חסימת מעיים, קטואצידוזיס סוכרתי, תסמונת המעי הרגיז, קדחת ים תיכונית משפחתית, דלקת לבלב אוטואימונית, חסר בוויטמין D, אי-ספיקת בלוטת יותרת הכליה.

היסטוריה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירור של היסטוריה של כאבים, תרופות, רקע סוציאלי רקע רפואי משפחתי יכולים לסייע בבירור סיבת הכאב.

הופעת הכאב ותזמונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעה פתאומית חריפה של הכאב, בטן חריפה, דורשת אבחנה והתערבות באופן מיידי. דוגמאות להופעה פתאומית מסכנת חיים: נקב של המעי או של כלי דם, אוטם של המעי וקרע של כלי דם גדול בעקבות מפרצת. כאב גם יכול להתחיל לאט ולהתגבר, כמו בדלקת התוספתן, בגסטרואנטריטיס ובאבנים בכליות ובמרה.

גורמים מחמירים ומקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר תנועה מחמירה את הכאב, הדבר מעלה חשד למעורבות הצפק. מאידך, כאשר החולה באי-שקט ואינו יכול למצוא מנוחה, הדבר מעלה חשד לפתולוגיה שמקורה בכליה. אכילה לרוב מקלה כאבים שמקורם בכיב פפטי בתריסריון ומחמירה כיב פפטי בקיבה וכאבים שמקורם במעי הדק. ארוחה שומנית מחמירה כאבים שמקורם בדרכי המרה.

סימנים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירור סימנים נלווים גם כן יכול לכוון את הרופא לאבחנה. עם הסימנים האלה נמנים: חום, צהבת, שלשול ועצירות, צבע השתן והיריון.

בדיקה גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הבדיקה הגופנית בתלונות המערבות את הבטן מתחיל בבדיקת הסימנים החיוניים. לאחר מכן, הרופא מתבונן בבטן, למשל על הסימטריה שלה, וממשיך בהאזנה לפריסטלטיקה של המעיים. המישוש והניקוש מתחילים מהאזור המרוחק מהכאב ומתקרבים אליו. מטרת המישוש היא למצוא אזורי רגישות, סימנים של התגוננות והגדלה של איברים או מציאת גושים. נוסף על בדיקה של הבטן, מתבצעות גם בדיקה רקטלית ובדיקה וגינלית, וכן בדיקה של הלב ומערכת הנשימה.

בדיקות מעבדה והדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקות מעבדה נבדקים בבדיקת דם ספירת הדם והדיפרנציאל. ממצאים של אנמיה יכולים להעיד על דלקת מעי איסכמית, הרעלת עופרת או מחלת מעי דלקתית. לויקוציטוזיס יכול להעיד על מחלה זיהומית או דלקתית. כמו כן נבדקים בבדיקת דם תפקודי כבד לבירור דלקת כבד או חסימה בדרכי מרה, רמות עמילאז לבירור דלקת לבלב, HCG להיריון, אלקטרוליטים, גזים בדם לחמצת מטבולית ושקיעת דם, אשר מוחשת במחלות אוטואימוניות, מחלת קרוהן וקדחת ים תיכונית משפחתית. בדיקת שתן משמשת לבדיקת זיהום או אבנים בדרכי השתן.

מבחינה רדיולוגית, צילום בטן וצילום חזה יכולים לתת מידע על התנקבות כיב ודלקת ריאות. בדיקת אולטרה סאונד יכולה לזהות תסמינים במרה ובאגן, ואולטרה סאונד אנדוסקופי גם פתולוגיות בלבלב. אולטרה סאונד גינקולוגי עשוי לאבחן בעיות באגן. CT בטן הפך לבדיקה הראשונה בחדר מיון לאבחון כאבי בטן חריפים. הוא מסייע בממצאים דלקתיים, בממצאים של כלי הדם ובאיברים מוצקים. MRI גם כן יכול לשמש לפעולה זו, אך הוא אורך זמן רב יותר. אלקטרוקרדיוגרם מסייע לברר בעיות לבביות שיכולות להתייצג בכאב ברום הבטן.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בכאב בטן הוא בראש וראשונה לפי האבחנה של הגורם לכאב. ללא אבחנה של הגורם, ניתן לטפל בטיפול תומך ומקל, למשל במשכך כאבים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כאב בטן בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.